Hard way to love

פרק 35

"דור.." אמרתי לדלת של המשרד שלו,
"לכי מכאן קיילי" אמר,
"נו בבקשה!" אמרתי,
היה שקט..
"בואי איתי בבקשה" אמר איזה מישהו עם חליפה ואוזניה,
"וואי" אמרתי והלכתי משם,
"תיכנסי לרכב בבקשה" אמר האיש ופתח את הדלת של האוטו,
"לא רוצה!" אמרתי,
"הבוס אמר.." אמר וקטעתי אותו.

"תגיד לבוס שלך שלא מעניין אותי מה הוא אמר לך ואני נשארת כאן!" אמרתי ושילבתי ידיים,
"אתה תשלם על זה!!" צעקתי כשהוא הכניס אותי לאוטו,
זה הבית של אור,
"תחזרי ב7" אמר ופתח את הדלת של האוטו שלי,
"אור!" צעקתי וחיבקתי אותה,
"מה קרה??" שאלתי אותה כשהיא דמעות על פנייה,
"שוב פעם את לבושה ככה?!" צעקה אמא של אור עליה.

"תפסיקי לבכות כבר!" צעקה עליה והלכה לסלון,
"אור!" צעקתי לה כשהיא רצה לחדר,
נכנסתי לחדר שלה וראיתי מלא בגדים ברצפה,
אור שכבה על המיטה ובכתה,
התיישבתי לידה וחיבקתי אותה,
"אני רוצה להתאבד" אמרה מבעד לדמעות,
"אל תגידי את זה בכלל אור!" אמרתי לה,
"נמאס לי.. תראי איך הם מדברים אליי! תראי איך אני נראת!" אמרה והצביעה על הפנים שלה,
"די יפה שלי, תספרי לי מה הם אמרו לך" אמרתי,
"שאני מתלבשת כמו אישה זולה ושאף גבר לא ירצה אותי ככה" אמרה וניגבה את הדמעות.

"אוקי... ואת מאמינה להם?" שאלתי אותה,
"מה?" שאלה לא מבינה,
"את חושבת שאת אישה זולה?" שאלתי,
"לא" אמרה,
"אז למה את נותנת להם לפגוע בך? את יודעת שזה לא נכון, את בעצמך אמרת עכשיו" אמרתי,
"כן, אבל" עצרתי את דבריה,
"אין אבל! את יודעת אנשים לפעמים אומרים דברים לאחרים שהם לא מסוגלים להגיד לעצמם" אמרתי,
"אף אחד לא יכול לשפוט אותך לא משנה מי הוא! רק את יכולה לשפוט את עצמך! כי את מכירה את עצמך הכי טוב ,את בוחרת איך להתלבש ואיך להראות" אמרתי.

"צודקת" מילמלה,
"עכשיו, קומי ותתקלחי אנחנו יוצאות היום לקניון לעשות שופינג ולשכוח מהכל" אמרתי והרמתי אותה מהמיטה,
בזמן שאור מתקלחת אני מחפשת בגדים בארון שלה,
מצאתי!
"קחי" אמרתי לאור כשיצאה מהמקלחת,
"אבל.." אמרה,
"בלי אבל! קדימה!" אמרתי ודחפתי אותה לשירותים,
אור התלבשה👇

ואני נשארתי עם הבגדים שהיו עליי,
"ייאלה נצא?" שאלתי אותה,
"שכחת שאין לי רשיון?" אמרה,
"נכון אבל למאבטח המפחיד של דור יש" אמרתי,
"דור בכלל יודע שאת כאן?" שאלה,
"כן, הוא ביקש מהשומר שלו להסיע אותי לכאן" אמרתי והתקשרתי לדור,
"בייב, אני צריכה שנועם יסיע אותי לקניון עם אור" אמרתי כשהוא ענה,
"לא עכשיו קיילי" אמר ונשמע קול של ירייה,
"דור?!" צעקתי,
"הכל בסדר מאמי, נועם יבוא עוד מעט תחזרי ב22:45 טוב?" שאל,
"כן, בוס" אמרתי בחיוך.

"נו?" שאלה אור שניתקתי,
"ייאלה בואי, מחכים לנו בחוץ" אמרתי ופתחתי את הדלת,
"אל תעני" לחשתי לאור כשראיתי את אמא שלה צועקת עליה,
"זאת הייתה נסיעה מפחידה!!" אמרה אור כשנכנסנו לקניון,
"איך לא פחדת?" שאלה,
"תסעי עם דור פעם אחת ותביני" אמרתי,
"ייאלה אוכל" אמרה אור כשהיתישבנו במסעדה.

שוב אוכל..
"מה תרצו לאכול?" שאל המלצר,
"המבורגר 400 גרם עם צ'יפס וקולה" אמרה אור,
מישהי פה רעבה.
"ואת?" שאל,
אור תהרוג אותי אם אני לא אוכל..
"חזה עוף ומיקס של צ'יפס" אמרתי,
"יפה שאת אוכלת" אמרה אור,
"בתאבון" אמר המלצר וקרץ לאור,
"רואה.." אמרתי והיא הסמיקה.

"כפרה עלייך, אני לא יכולה לראות יותר אוכל חלאס" אמרתי לאור שהלכה לקנות שייק פירות,
"תסתמי! אוכל זה דבר.." אור נקטעה ועשתה לי מבט,
"מה?" שאלתי אותה,
"היי קיילי" אמר קול מאחורי,
"אבא?" אמרתי בעצבים,
"מה שלומך ילדה יפה?" שאל בחיוך,
"מה אכפת לך?" שאלתי באדישות,
"סתם חשבתי אולי את רוצה את החשבון שלך מחדש" אמר.

"בכל זאת.. את לא יכולה לחיות מדור, כי את שונאת שמשלמים עלייך" אמר בגירוי מעצבן,
"מה אתה רוצה?" שאלתי,
"לא כאן, בואי איתי" אמר,
"איך את חוזרת?" שאלתי את אור,
"מונית" אמרה לי וחייכה אליי,
חיבקתי אותה והלכתי עם אבא שלי,
יש לי הרגשה לא טובה לגביי הפגישה הזאת..

עוד מעט 22:00 ודור יהרוג אותי אם אני לא יהיה בבית,
"אז, רצית לדעת מה אני רוצה מימך" אמר ונכנסנו לבית גדול ומופאר,
"היי.." אמר אביב,
"מה הוא עושה כאן?!" אמרתי בעצבים,
"קיילי, אני מצטער. לא שלטתי בעצמי.. כמו מפגר ויתרתי עלייך. אני לא יכול לחיות בלעדייך" אמר בכנות.
"כן? אז למה אתה לא מת כבר? בכל זאת עבר כמעט חודש" אמרתי בעצבים.
"קיילי לואיס!!" צעק אבי.
"קיילי, תני לי צ'אנס אם, לא להיות איתך.. אז לפחות תני לי לתקן הכל" אמר בפרצוף עצוב.
"ומה זה קשור למה שאתה רוצה מימני?" שאלתי את אבי.
"אם, תיתני לו הזדמנות. החשבון שלך יחזור לעבוד" אמר בכנות.
"אוקי.. אבל! שיהיה ברור, אני של דור!" אמרתי בטוחה בעצמי.
"ברור" אמר אביב.
"מחר בערב נצא" אמרתי.
כל על מה שעבר לי בראש זה מה דור יחשוב.. איך הוא יגיב! סעמק עם החיים האלה.
"קיילי" עצר אותי אבי לפני שנכנסתי לבית.
"תני לו הזדמנות.. ואם יקרה לי משהו, אני רוצה שתמשיכי את החיים עם אביב" אמר והבעת הפנים שלו נהפכה לעצובה.
"למה דווקא הוא?" שאלתי.
"כי הוא מי שאת צריכה! ולא אחד שבא הביתה עם דם בידיים" אמר.
"אבא, דור לא רוצח" אמרתי.
"אה סליחה, לא רוצח, פושע!" אמר.
"אל תדבר אליו ככה! אני אוהבת אותו!" צעקתי אליו.
"לא מעניין אותי קיילי! את תהיי של אביב!" צעק.
"נחייה ונראה" אמרתי והסתובבתי לדלת.
לפתע ראיתי שחור ושמעתי קולות של מכונית.
מה אני עושה באוטו?
למה אני לא רואה כלום?
התחלתי לנסות להזיז את ידיי ולא הצלחתי.
"הצילו!" צעקתי וחטפתי מכה בראש.
"שקט!" אמר מישהו עם קול מפחיד.
"שחרר אותי!" צעקתי.
"תסתמי את הפה שלך! או שתקבלי עוד אחת כזאת!" אמר אחרי שהעיף לי סטירה ששרפה לי כל כך.
שתקתי.. וחיכיתי..
כנראה למוות.
או ליותר גרוע, להאבד את דור.