פרק 44- עונה 2- פרק אחרון

1K 77 11
                                    

נקודת מבט קארין:
קמתי לפני כולם, ירדתי למטה והסתכלתי על הזריחה בגינה.
מי היה מאמין, אחרי הכל יש לסיוט הזה 'יום הולדת' סוף טוב.
הרגשתי ידיים גדולות מחבקות אותי וראיתי את רפאל.
"רואה? בסוף נהנהת" אמר בקול צרוד.
"מה אתה עושה ער?" שאלתי אותו.
"אני נוסע קאריני" אמר ונזכרתי שהוא צריך ללכת לדודה שלו להודיע לה שהוא לא נוסע ולעזור לה עם הדברים.
"אה נכון.. מתי אתה חוזר? אפילו עם אחותך!" אמרתי בהתחננות.
הוא צחק ואמר:"אני לא יודע חיים שלי, אבל אני מבטיח כמה שיותר מהר"
חיבקתי אותו חזק ולא רציתי לתת לו ללכת.
"איכס, כמה קיטשיות על הבוקר" אמר דין כשעמד ליד החלון שמפריד בין הגינה לסלון.
"לך לך" אמרתי לו ורפאל נישק אותי.
"וואי נראלי האנגאובר חוזר לי" אמר ועשה את עצמו נגעל.
"תעזוב אותם בשקט יא רע" אמר דניאל כבקושי הצליח לפתוח את עיניו.
"מישהו פה עייף" אמרתי.
"מה את רוצה אח שלך נתן עבודה בלילה" אמר דין והסתכל על דניאל מובך ועצבני.
"איכס עכשיו לי יש להקיא" אמרתי והם התחילו לריב עד שאלין באה.
"די!!" צרחה בקולה הצרוד על הבוקר.
נשבעת לכם ראיתי את הזכוכית רועדת.
"וואי וואי, נראלי הציפורים ברחו" אמר דין וראה שאלין מתקרבת וסתם.
"מה אמרת?" שאלה ועשתה את הפרצוף העצבני שלה.
אוי מסכן.
"מאמי" אמר נועם ואלין נמסה וראו עליה שהיא נרגעה.
צחקתי וכנראה שגם דין שם לב לזה ועשה לה פרצופים.
"כנראה שגם אחותך עבדה קשה בלילה" אמר וצחקנו.
"מה מצחיק?" שאל נועם כשחיבק את אלין.
"אה.. סתם דניאל קיבל קצת גבריות אתמול" אמר דין ודניאל התחיל להרביץ לו.
נועם ורפאל הפרידו בין המפגרים ואני ואלין הלכנו להכין קפה.
"אלין זה לא נראה לי רעיון טוב" אמרתי כשהיא שמה לדין מלא מלח בקפה השחור.
"צריך משהו שישתיק אותו" אמרה והמשיכה לשפוך מלח לקפה.
"מסכן! לפחות לא מלח גס" אמרתי וזה היה מאוחר מידי.
היא עשתה פרצוף תמים וקרצה לי.
הלכה והגישה לבנים קפה.
נועם נישק את הלחי שלה ודין לגם מהקפה ולא קרה כלום.
"מה?" אמרנו ביחד ויצאנו לגינה.
"איך הקפה?" שאלה אלין והתיישבה על נועם.
נועם לגם מהקפה וירק אותו על אלין.
"איכס! נועם!!" צעקה אלין וקמה מימנו.
"מה זה מלח?!" אמר והוציא את לשונו בגועל .
כולנו נקרענו מצחוק ודין אמר:"אמרתי לך לא לנסות לעבוד על אח שלך"
אלין עלתה עצבנית ונועם שטף את הפה שלו מלא פעמים בכיור.

נקודת מבט אלין:
"סעמק" צרחתי וקללתי.
נכנסתי להתקלח ושמעתי דפיקות.
"מה?" צעקתי.
"אני יכול להיכנס?" שאל נועם ובדיוק שמתי מגבת.
פתחתי את הדלת והוא עמד שם.
"נוסעים לים.." אמר בביישנות שהרגה אותי.
נישקתי את שפתיו הנפוחות והתלבשתי 👇

נישקתי את שפתיו הנפוחות והתלבשתי 👇

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

ומעל👇

"מה את לובשת!?" צעקתי על קארין שלבשה את אותו האברול כמו שלי

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

"מה את לובשת!?" צעקתי על קארין שלבשה את אותו האברול כמו שלי.
"נו אלין, תחליפי את" אמרה בהתחננות.
"לא! אנחנו יוצאים, מה זה משנה אתן תאומות" אמר דניאל.
"לא שאלו אותך!" צעקנו עליו ביחד.
"בנות.." אמר ויצאנו.
היינו בחוף שלוש שעות ורפאל הלך אחרי השעה הראשונה.
"די קאריני, הוא יחזור" אמרתי וחיבקתי אותה.
"מה זה הצמיד הזה?" שאלה אותי כשראתה את הצמיד שנועם הביא לי.
"נועם הביא לי" אמרתי בחיוך.
"כמה רומנטי" אמרה וצחקתי.
"ראית אחותי, בסוף גם לנו בסוף יש אהבה" אמרתי כשהסתכלנו על הנוף.
"אפילו לדניאל יש" אמרה והסתכלה על דניאל מתנשק עם חברה שלו, טליה.
"לכי תדעי.. אולי גם לדין" אמרתי כשהוא דיבר עם איזו משהי על הספסל.
"בסופו של דבר.." אמרתי.
"הדרך לאהבה קשה" אמרנו ביחד.
"איך אמא אוהבת את המשפט הזה הא.." אמרתי ושמתי עליה ראש.
"את באה לסיבוב?" שאל נועם וקארין הייתה בטלפון.
קמתי ודיברנו כל האורך החוף.
"אלין" אמר ועצרתי את עצמי מלדבר.
"אני רוצה שתהיי שלי" אמר וחייכתי.
"אני כבר שלך" אמרתי והתנשקנו.
"לנצח" לחשתי והשמש התחילה לרדת.

נקודת מבט קארין:
כולם מתנשקים, מתחבקים..
ואני על המגבת שוכבת.
לפתע כיסו את עיניי וצעקתי.
"שש! זה רק אני" השתיק אותי רפאל.
"מפגר!" צעקתי והבאתי לו מכה.
"המפגר שלך חוזר לארץ" אמר וחיוך עלה על פניי.
"אבל אמרת שאתה אולי" קטע אותי בנשיקה סוחפת והאהבה התפרזה בכל מקום.

הסוף❤

אפילוג יהיה בסוף השבוע ❤
תודה רבה לכם, נהנתי לכתוב את הסיפור הזה!
לא האמנתי שהוא יצליח❤
אוהבת מלא!
סיפור חדש בדרך😏😏

Hard way to loveWhere stories live. Discover now