Hard way to love

פרק 31- עונה 2

נקודת מבט אלין:
"בואי" אמר נועם כשתפס את ידי ולקח את הטלפון שלי מהרצפה.
"ומאיפה אתה הופעת?" שאלתי והוא לא ענה לי.
"אליני!" אמר אלעד ורץ אליי וחיבק אותי.
"אני לא מאמינה את כולם החזרתם הביתה?" שאלתי את אמא כשישבה על האי.
"כן.. כולם בחדרים" אמרה.
"תהיי עם אלעד אני כאן אם את צריכה משהו" אמרה וליטפה את שיערי.
"קחי" אמר נועם והגיש לידי שלט קטן.
"מה זה?" שאלתי אותו.
"זה כדי שאם יקרה משהו תוכלי לקרוא לי" אמר וחיוך עלה על פניי.
"אז כולם קיבלו כזה?" שאלתי אותו והרמתי את אלעד.
"כן.." אמר וגירד בעורפו.
"אתה משקר?" אמרתי בחיוך.
"אני רק רוצה לדאוג לך.. " אמר בחיוך ביישני.
"זה בסדר.. נחמד מצידך" אמרתי ועליתי עם אלעד במעלית.

נקודת מבט דור:
"תקראו לאלירן" אמרתי והתיישבתי בכיסא.
"שב" אמרתי כשהגיש לי את ידו.
הוא התיישב ואמר:"אז איפה אלין?"
העצבים עלו לי בין רגע, הבנתי שבעצבים אני לא אפתור את זה.
דפקתי את ידי בחוזקה רבה על השולחן ונועם נכנס למשרד בין רגע.
"הינה, היהלום" אמר נועם והניח אותו על השולחן.
"לא.. לא.. זה עדיין לא כל מה שאני ביקשתי מימך" אמר אלירן וקם מהכיסא.
"מה עוד?" שאלתי ברוגע.
"את אלין" אמר וחשכו עיניי.
נועם בא להעיף לאלירן אגרוף וצעקתי:"רגע"
"תבין אותי.. אני לא יכול לתת לך את הבת שלי!" אמרתי.
"לא מעניין אותי, אתה סגרת איתי הסכם" אמר בתוקפנות.
"אני לא הולך לתת לך את הבת שלי! יא לא רכוש! עכשיו קח את היהלום המזדיין שלך ותעוף לי מהעיניים!!" צרחתי עליו עד שהרגשתי את קולי כבר נהפך לצרוד מרוב הצעקה.
"היא תהיה שלי!" אמר בביטחון גבוהה ולקח את הקופסא.
"ותטפל בבלונדי.. הוא נראה נשי מידי כדי לעבוד איתך" אמר בערסיות לעבר נועם ונועם העיף לו אגרוף.
קראתי לשומרים והם תפסו את נועם.
"בן זונה" מילמל בשקט אלירן והלך.
"למה אבל למה?!" צרח והתפרע נועם.
"שחררו אותו ותצאו" אמרתי וישבתי בכיסא.
"שתה" מזגתי לו מים והוא שתה.
"נראה לך שאני אוותר על היהלום האמיתי שלי?" אמרתי בחיוך.

נקודת מבט קארין:
"תגידי את באה מחר למסיבה של טליה?" שאלה אותי אלין.
"ברור!" אמרתי בהתלהבות.
"חייב שהמסיבה שלנו תהיי יותר שווה משלה" אמרה וסידרה את האיפור שלה.
"מה שתקת?" שאלה אחרי כמה שניות ארוכות.
"את יודעת שאני שונאת ימי הולדת, די להזכיר לי את זה" אמרתי וקמתי מהמיטה ונכנסתי לשירותים.
"נו סליחה קאריני" אמרה אלין מעבר לדלת של השירותים.
"אני אביא לך שוקולד!" אמרה.
"לא" אמרתי.
"נמאס לי שאת רק חושבת על להיות הכי טובה, מה איתי? לא אכפת לך שאני בסוף מרגישה לא קשורה.. שאף אחד לא מבין איך אנחנו תאומות ואנחנו לא חוגגות יום הולדת ביחד" אמרתי בעצבים ויצאתי מהשירותים.
"אז מה את רוצה שאני אעשה?" שאלה.
"אל תחגגי יום הולדת השנה, תהיי איתי.. תביני מה אני עוברת כל שנה" אמרתי בחדות והיא הייתה נראת בהלם.
"אני לא..." לא הצליחה לדבר.
"ביי" אמרתי ויצאתי מחדרה.