Hard way to love

פורלוג

נקודת מבט קיילי:

"אמא!" צעקה אלין,
"אמא!!" צעק דין,
"אמא!!" צעק דניאל,
"אמא!!!" צעקה קארין,
"הצילו!" צרחתי ופיזרתי את שיערי מהגולגול בעצבים.

"מה קרה?!" שאלתי בעצבים כשהגעתי לקומה של הבנים,
דילן ודניאל,
תאומים בני 17,
דין יותר גדול מדניאל ב2 דקות..
מה שגורם לדין לחשוב שהוא מבין יותר טוב מדניאל.
אתם כבר מבינים כבר ריבים יש להם..

"מה דניאל?" שאלתי את עומר כשנכנסתי לחדרו הגדול,
"אמא, דין לקח לי את הטלפון ושלח לבנות הודעות" אמר בעצבים,
"דין!" צעקתי,
"מה אתה בגן! תביא לי את הטלפון של דניאל!" אמרתי,
"מה אמא? אני רק עוזר לו, הוא רק מסתכל ולא עושה כלום.. שיפסיק להיות חננה" אמר דין,
"דין" באתי לענות לדין ולפתע נשמעה צעקה,
"אמא!!" אלין צעקה.

נאנחתי ואמרתי:
"תחזיר לו את הטלפון, או שאתה לא יוצא למסיבה בנמל!"
הלכתי לקומה של הבנות.
אלין וקארין..
תאומות גם הן בנות 16 עוד מעט.

כן..
לא דומות.
גם לא ממש באופי..

"מה אלין?" שאלתי כשנכנסתי לחדרה של אלין,
"אני יכולה לצאת מחר לפלמינגו?" שאלה אלין כשמרחה את הלק,
"לא! את בת 15 וחצי! את ממש לא הולכת למועדון של 18 פלוס!" אמרתי מופתעת מהשאלה שלה,
"וואי!!" אמרה בעצבים וקמה מהמיטה וטרקה את דלת השירותים שבחדרה.

רואים שהיא קיבלה את העצבים מימני..

"מה איתך קארין?" שאלתי את קארין שנכנסתי לחדרה שצמוד לחדר של אלין,
"את יודעת.. לימודים" אמרה שקראה את הספר,
"על מה הספר?" שאלתי והתיישבתי על המיטה שלה,
"על כלי נשק! ומלחמות! ואיך לנטל בן אדם בפחות מחצי דקה!!" אמרה בהתלהבות,
"רואים שאת הבת של אבא שלך.." אמרתי וליטפתי את ראשה.

"לוחמת קטנה, תבטיחי לי שתתמקדי בדברים כאלה לפני הצבא ולא עכשיו" אמרתי לקארין וקמתי מהמיטה,
"בסדר אימוש" אמרה וחיבקה אותי,
"היי מתוקה" אמרתי לקארין,
"אלין רמירז! צאי מהשירותים אנחנו צריכות לדבר!" אמרתי ודפקתי על הדלת של השירותים,
"מה?!" שאלה כשיצאה מהשירותים,
"את צעירה! תהני! תבלי! אבל בדברים שמתאימים לגילך" אמרתי לה,

"טוב אמא.." אמרה וחיבקה אותי,
"מה יש לאכול?" שאלה,
"מרתה הכינה לזניה, לכי למטה תאכלי" אמרתי וליטפתי את שיערה,
"קארין!" צעקה אלין,
"בואי לאכול" אמרה אלין,
"באה!" השיבה לה קארין,

אני עייפה!!
עליתי למעלה לבנים וראיתי ששניהם בחדר שקטים,
שקט,
יותר מידי..

"דין..?" אמרתי בלחש כשראיתי אותו ישן,
"מה?!" אמר בעצבים בקול צרוד,
כמה שהוא מזכיר את דור..
"כלום" אמרתי ויצאתי מהחדר,

אתם בטח שואלים את עצמכם איפה דור?
דור עובד..
המשרד שלו לא יכול להיות בבית יותר בגלל שיש לנו ילדים וגופות וילדים פחות עובד..
אז דור העביר את המשרד לבניין עסקים של ההורים שלו.

הוא נמצא שם מהבוקר עד הערב,
אני בקושי רואה אותו..
רק בימי שישי ושבת הוא נמצא
וגם זה אם אין איזה מישהו שצריך לטפל בו באמצע היום.

מחר הילדים יחזרו לילמוד ואני יהיה לבד בבית כל היום..
אני אתחרפן!!

כן,
אני מעדיפה לעלות במעלית ולרדת מליון פעם
ולא להיות בבית לבד,
אף פעם לא הייתה לי בעיה עם ילדים,
יופי של יתרון לעכשיו..

ירדתי למטה וראיתי את כל הילדים יושבים בשולחן ואוכלים,
"שלום לכולם!" אמר דור כשנכנס לבית,
"אבא!!" הבנות צעקו וקפצו עליו,
"שלום גם לכן יפות שלי!" אמר שחיבק אותן,
"אבא!" אמר דניאל וחיבק את דור,
"מה דין? עדן שברה לך את הלב אז קשה לקום?" שאל דור בציניות,

עדן היא האקסית של דין, אנחנו תמיד צוחקים עליה כי הייתה פשוט מפונקת וסנובית..שבוע וגם הוא לא סבל אותה.

"מצחיק אבא" אמר דין וקם לחבק את דור,
"ייאלה ילדים! מחר בית ספר, לסדר תיק ולישון" אמרתי
וכולם עלו במעלית ונשארנו אני ודור,
"בייב" אמר בקול חלש והתקרב אלייב
הוא הצמיד אותי אליו ככה ששני המצחים שלו נוגעים אחד בשני.
"מתי תהיה בבית יותר מ6 שעות?" שאלתי,
"אני מצטער נסיכה שלי, יש לי עבודה" אמר ונישק את המצח שלי,
"אבל היי, אני פה עכשיו!" אמר כשראה שהורדתי את ראשי לרצפה.

דור נישק את שפתיי ברכות ורכן אותי סיבבו,
"אחח איך השתגעתי שם במשרד, לא הפסקתי לחשוב עלייך" מילמל בין הנשיקות,
"מאמי.. אני בהריון" אמרתי כשעצרתי אותו מלהפשיט אותי,
"לא נכון!" אמר באושר,
דור הרים אותי וצעק:
"יש!!!!"
"שקט!" אמרתי לו,
"רק לא עוד תאומים.." אמרתי,
דור צחק ונישק את בטני,
"נלך לישון?" שאלתי,
דור הנהנן ועלינו לישון בחדרנו.

ביקשתם, קיבלתם!👐
עונה שנייה בדרך!!👣
תגידו לי מה תרצו לראות בעונה השנייה🙌
אני אשמח לשמוע!❤❤❤