Hard way to love

פרק 34

וואי אני גוועת!!

"נויה!" צעקתי לה,
"מה?" שאלה,
"בואי איתי לאכול" אמרתי לה,
"שאני אסרב לאוכל?" אמרה וחייכה לי,
"ייאלה בואי" אמרתי,
"בואי נכנס למסעדה הזאת" אמרה נויה כשנכנסו לקניון,
"רגע! זאת מאי!" אמרתי לנויה ורצתי למאי,
היא ישבה על הרצפה כששתי בנות צוחקות עליה ונוגעות לה בדברים.

"מה הולך כאן?!" צעקתי,
"קיילי!" אמרה מאי וחיבקה אותי,
"מה הן עשו לך" שאלתי אותה,
"קיילי.. לואיס" אמרה אחת הילדות בגימגום,
"זאת לא זאת ששלחה את אחותה של טליה לבית חולים?" שאלה השנייה,
"כן מאמי, זאת אני" אמרתי בגאווה,
"עכשיו! אם אתם לא רוצות שיקרה לכן מה שקרה לשחורדינית,
אני מציעה לכן לבקש סליחה ולעוף לי מעיניים" אמרתי וחיבקתי את מאי מהצד.

"כ..ן" אמרו שתיהן בגימגום,
"רגע!" אמרתי כשהן הלכו,
"שמעתם משהו" אמרתי,
"נכון, סליחה מאי! אנחנו לא נעשה לך שום דבר יותר" אמרה אחת הבנות בפחד,
"קיילי את מהממת" אמרה השנייה בכנות,
"בואי כבר" אמרה חברה שלה ומשכה אותה,
"תודה קיילי!" אמרה מאי וקפצה עליי,
"בואי אני עם חברה נאכל משהו" אמרתי לה והיא הינהנה והלכו לנויה,
"נו, שעה?" אמרה נויה כשהתיישבתי עם מאי.

"סתמי,זאת אחות של דור,מאי" אמרתי לנויה,
"וואי איזו יפה את!" אמרה נויה וחייכה אליה,
"מה תרצו להזמין בנות?" שאלה המלצרית,
"אני את הניוקי" אמרה נויה,
"אני את הארוחת ילדים" אמרה מאי,
"מה זה הארוחת ילדים?" שאלתי את המלצרית,
"פסטה נקייה עם שמנת נקייה ופטריות" אמרה המלצרית,
"אני אקח את זה, בלי פטריות" אמרתי,
"תהיי בריאה, אפילו ילדים לא כאלה מפונקים" אמרה נויה ומאי צחקה.

"ייאלה בתאבון" אמרתי,
"וואי איזה שעון מעלף!" אמרתי כשעברנו ליד דוכן של תכשיטים,
"לדור יש יום הולדת עוד מעט, תקני לו" אמרה נויה,
"מה את אומרת מאי?" שאלתי את מאי,
"זה ממש יפה, הוא אוהב זהב" היא אמרה,
"יפה, אתם גם בזה דומים" אמרה נויה,
כן,אני חולת זהב! יש לי יותר מידי תכשיטי זהב,
"כמה השעון הזה?" שאלתי את המוכר,
"כמה שתרצי נסיכה" אמר וקרץ לי,
גילגלתי עיניים והוא אמר:
"15,700 שקל"

"כמה?!" אמרה נויה בהלם,
"תאמיני לי שזה זול" אמרתי לה,
"אני קונה את זה עכשיו אבל אני צריכה שתשמור לי אותו" אמרתי לו והוא הסכים,
"למי המתנה, יפיפיה?" שאל המוכר,
"לחבר שלי" אמרתי בגאווה,
"אה.." אמר בעצב,
"איך את משלמת?" שאל,
"באשראי" אמרתי והגשתי לו את הכרטיס,
"אני מצטער, זה לא עובד" אמר,
מה?!.

"מה זאת אומרת,לא עובד?!" צעקתי בעצבים,
"קיילי תרגיעי" אמרה נויה,
"כנראה שסגרו לך את החשבון" אמר,
סעמק עם ההורים האלה,
"אוקי, אתה יכול לשמור לי אותו בצד? אני מבטיחה להביא את הכסף" אמרתי,
"אוקי" אמר,
"תודה" אמרתי והלכתי מהדוכן,
"תפסיקי לקלל" אמרה נויה ,כשנכנסנו לאוטו שלה,
"לא יכולה!! מה נראה להם!" צעקתי,
"קיילי?" שאלה מאי,
"מה?" אמרתי עצבנית,
"נראה לי את צריכה להירגע" אמרה מאי ונשענתי על החלון.

"תצאי לריצה" אמרה נויה,
"צודקות ואחר כך אני אלך להרוג אותם" אמרתי,
"משוגעת" אמרו שתיהן ביחד,
"ייאלה ביי" אמרתי ונפרדתי ממאי ומנויה,
התלבשתי בבגדי ספורט של אדידס ויצאתי לריצה,
"איך הייתה הריצה?" שאלה מרתה כשנכנסתי הביתה,
"הייתי צריכה את זה" אמרתי מתנשפת,
"קחי תשתי מים" אמרה והגישה לי כוס עם מים,
"תודה" אמרתי.

"יפה שלי!" אמר דור כשירד במדרגות,
"אל. תגע. בי!" אמרתי כשבא לחבק אותי,
"זה קשה" אמר ועשה פרצוף עצוב,
"החיים קשים" אמרתי והנחתי את הכוס מים על הדלפק,
"אתה לא מבין!" אמרתי לדור והתיישבתי לידו בספה,
"ההורים שלי סגרו לי את החשבון!!" אמרתי בעצבים,
"הם יעשו הכל כדי שתחזרי" אמר דור והסתכל על הטלוויזיה,
"חבל שהם לא רוצים שאני אחזור בגלל שהם אוהבים אותי, אלה שאני אחזור כדי להתחתן עם איזה מישהו" אמרתי.

"מאיפה את יודעת?" שאל דור מופתע,
"אלון סיפר לי.. מאיפה אתה יודע!?" שאלתי,
"זה מה שהוא סיפר לי" אמר,
"ואתה יודע עם מי?" שאלתי,
"למה לי לדעת" אמר בקרירות,
"אתה משקר" אמרתי,
"לא, אני לא משקר" אמר דור,
"אתה כן!" צעקתי,
"אוקי! ואם אני משקר איך את יודעת?" הוא אמר,
"אני.. לא יודעת" אמרתי בכנות,

אני באמת לא יודעת! אני לא יודעת איך אני מקבלת את הכוח הזה. כאלו אני קוראת את המחשבות שלו.

"יפה, אנחנו שווים" אמר וקם מהספה.
יופי.. דור עצבני.