אהבה לא צפויה

פרק 15

פרק 15
שנינו ישר התרחקנו אחד מהשנייה בבהלה והחדר היה קצת חשוך אז הסתכלנו לפתח הדלת מנסים לראות מי שם.
פתאום הופיעה דמות נמוכה וקטנה ושהיא נכנסה יותר לחדר ראינו את אריאל אחות של דניאל. נשמתי לרווחה כי חשבתי שזה אבא שלו או אמא שלי ואז זה מוזר שאני בחדר שלו, לא רציתי שידמיינו דברים או משהו.
דניאל התקרב אליה ואמר ״מה קרה קטנה?״ והתכופף להיות בגובה שלה. ״המנורת לילה פתאום התכבתה ואני מפחדת״ היא אמר מחזיקה חזק את הדובי שלה. ״בואי נלך לסדר את זה״ הוא אמר יוצא איתה לכיוון החדר שלה ולפני שסוגר את דלת חדרו מסתכל אלי ואומר ״שנייה אני חוזר״.
לאחר מספר דקות שבהם אני חושבת שאולי זה שאריאל נכנסה זה סימן משמיים שהכמעט נשיקה שהייתה פה לא  אמורה לקרות ושאולי עדיף שאני ודניאל פשוט נתרחק טיפה אחד מהשנייה לתקופה כדי לתת לדברים לשקוע ולהעלים את הרגשות הלא נכונים האלה, אני פשוט מרגישה לא טוב עם זה אבל כאלו גם באותו זמן אני רוצה אותו ממש, דניאל נכנס ״הנורה שם נשרפה, היא לא תרדם בלי״ הוא אמר. ״אני חושבת שיש לי מנורת לילה קטנה כזו במגירה אצלי בחדר שעוד הייתי קטנה של נסיכות או משהו, אני אלך לחפש ולהביא לה״ אמרתי לו ויצאתי מהחדר ופתאום הזרוע שלו תפסה אותי ״את חוזרת כן?״ הוא אמר מחייך חצי חיוך אבל עדיין רציני כזה. ״לא אני הולכת לישון״ אמרתי מרוחקת אחרי שהחלטתי שאני והוא זה לא הדבר הנכון לעשות ועדיף שפשוט נשאר ידידים.
״את רצינית?״ הוא אמר מוריד את החצי חיוך ממקודם.
״כן כבר מאוחר אני צריכה ללכת לישון״ אמרתי לו משקרת כי תאמת שהיה די מוקדם, השעה הייתה תשע וחצי בלילה אבל פשוט רציתי להיות לבד ולחשוב כמו נאיה החכמה והנורמלית שפועלת מהמוח ולא מההורמונים.
״תשני איתי פה״ הוא אמר לא מוותר על זה שאני אלך.
״לא לא זה בסדר גם יש לי עוד כמה דברים לעשות״ הסתכלתי על הטלפון כדי לבדוק שוב מה השעה כדי לרמוז שאני ממהרת לעשות את הדברים וללכת לישון ישר ושיתן לי ללכת. ופתאום מישהו התקשר אלי ראיתי שמופיע ׳איתי׳ וזה ילד מי׳א זה שדברנו לא מזמן בוואצפ וגם שיצאנו עם כמה בנות ועם חברים שלו לסרט.
דניאל קלט את זה ואמר ״טוב תעשי מה שבאלך ביי״ ובא לסגור את הדלת עלי. לפני שהוא הספיק לסגור עד הסוף פתחתי אותה חזרה ואומרת לו ״מה יש לך?״ תוך כדי שאני עונה לאיתי.
״הלו?״ עניתי בנחמדות.
״מה קורה יפיופה?״ הוא ענה לי.
״סבבה מה איתך?״ עניתי מוסמקת ודניאל הסתכל עלי מתחיל להתעצבן.
״אחלה״ הוא אמר.
״משהו דחוף?״ שאלתי ממהרת לנתק כי ראיתי שדניאל נותן לי מבט כועס ועצבני על זה שאני בכלל עונה מולו לטלפון ונותנת לו לחכות ככה.
״כן, אני נמצא באזור בדיוק חזרתי מחבר וחשבתי לעבור להגיד שלום״ הוא אמר מציע לי.
״אממ״ אמרתי חושבת. תכלס למה לא? הוא ממש חמוד והוא גורם לי לחייך תמיד ואפילו אני יכולה להתייעץ איתו לגבי דניאל, חשבתי שוב, או שלא לגבי דניאל. פשוט לדבר וזה. לגבי דניאל אתייעץ מתישהו עם שיר ולירון שנפגשתי איתן אתמול גם ככה.
״כן למה לא רק קח בחשבון שממש קצר כי אני חייבת לישון״ אמרתי לו.
״סגור״ הוא אמר.
וניתקנו אחד לשנייה.
״דניאל בוא נדבר על זה יותר מאוחר״ אמרתי לדניאל אחרי שסיימתי את השיחה.
״את רצינית? מה עובר עלייך נאיה? שנייה אחת את הכי קרובה שיש ושנייה אחר כך את אדישה״
״אני פשוט לא הכי מרוכזת עכשיו ומעדיפה שנדבר על זה שאהיה יותר מרוכזת ובפוקוס״ אמרתי בכנות.
״את מרגישה לא טוב?״ הוא שאל מודאג.
״קצת״ אמרתי משקרת טיפה למרות שבאמת הרגשתי לא טוב מכל הבלבול הזה.
״נו אז תשני איתי אני מבטיח שתרגישי הרבה יותר טוב״ הוא אמר מנסה לשכנע אותי. הסתכלתי עליו במבט של ׳לא נראלי׳ והוא אמר ״אני לא אנסה כלום אם לא תרצי״ ויכולתי לראות שהוא נהיה כזה טיפה מאוכזב או עצוב לא כל כך הבנתי. אחרי שהרגשתי כבר לא נעים שהוא סובל את המהפכי מצב רוח שלי, הסכמתי.
״טוב, אבל אני יוצאת שנייה מהבית לכמה דקות״ אמרתי נזכרת שקבעתי עם איתי.
״לאן את הולכת?״ הוא שאל מתעניין.
״סתם קבעתי משהו״ אמרתי מנסה להתחמק.
״קבעת משהו או עם מישהו?״ הוא ענה לא מבין.
״סתם ידיד עובר להגיד שלום״ אמרתי בקלילות.
״ידיד? טוב״ הוא אמר אדיש וסימן לי לצאת.
״אני כבר חוזרת דניאל טוב?״ אמרתי מנסה לברר שהכל טוב בינינו.
״עזבי כבר יהיה מאוחר, נדבר על זה פעם אחרת״ פתאום הוא שינה ישר את המצב רוח שלו.
לא הבנתי על מה הוא מתעצבן, אין ביני לבין איתי כלום וגם ביני לבינו כלום.
״יואו מה העצבים דניאל? מה הקטע?״ אמרתי מתעצבנת.
״את שעה מזיינת לי את המוח שאת לא יכולה להמשיך לדבר כי את צריכה ללכת לישון ולעשות דברים אבל כשאיתי הזה רוצה להפגש ולדבר את זורמת כאלו לא כמעט התנשקנו לפני כמה דקות וכאלו אני לא פה, אז את יודעת מה? על הזין שלי תעשי מה שבראש שלך״ הוא פתאום אמר מתעצבן עלי וגורם לי להבין שהוא בתכלס צודק שאני משקרת לו חופשי ופתאום לאיתי אני לא צריכה לישון וזה, הרגשתי ממש רע עד כדי כך שפשוט שתקתי.
״מצטערת דניאל״ אמרתי משפילה את ראשי.
״אל תצטערי, תעשי מה שטוב לך, אני מוותר באמת״ הוא אמר פגוע אבל עדיין היה לו משהו עצבני בקול.
״סליחה נו, אתה צודק, לא התכוונתי שיצא מצב כזה״ אמרתי מנסה לגרום לו לסלוח לי.
״אין לי מה להגיד לך, תעשי מה שבא לך נאיה״
״אני מבטיחה שזה לא יקרה יותר, אבל מאוחר מדי לבטל איתו, אני שתי דקות חוזרת אעשה את זה זריז״
״את לא חייבת״ הוא אמר נותן לי להרגיש רע.
״ההצעה עדיין בתוקף דניאל?״ שאלתי לא מבינה אם כן לחזור לחדר שלו או לא.
״תעשי מה שבא לך, הדלת פתוחה בכל מקרה״ הוא אמר לא מסתכל עלי אפילו וחוזר למיטה.
שמחתי שהוא אמר שהדלת פתוחה כי זה אומר שהוא כן רוצה פשוט פגוע. והוא צודק בתכלס, יצאתי לא בסדר.
כבר אמרתי לכם שכשאני לא מרוכזת ולא בפוקוס ולא כמו נאיה הנורמלית והחכמה אני עושה דברים מטופשים שאני לא מתכוונת אליהם באמת ומתחרטת אחר כך?
ירדתי למטה פותחת את הדלת ורואה את איתי בכניסה לשער הבית. הבאתי לו חיבוק והוא חיבק אותי חזרה והיה משהו נעים בחיבוק הזה. ״מה קורה?״ אמרתי לו מחייכת. ״אחלה מה איתך?״ הוא שאל. אם באמת הייתי עונה לו מה איתי זה לא היה נגמר. ״הכל מעולה״ עניתי משקרת. ״את נראית נסערת״ הוא ישר קלט עלי ואהבתי את זה שהוא יודע לזהות מתי באמת הכל בסדר ומתי לא.
״סתם היה לי וויכוח קטן, הכל טוב באמת״ אמרתי.
״אוקיי אם את רוצה לשתף אני פה״ הוא אמר נותן לי תחושת בטחון. ״בהזדמנות מבטיחה לספר״ אמרתי מתחמקת. אחרי שדברנו כמה דקות הסתכלתי על השעה וראיתי שאנחנו מדברים כבר יותר מדי זמן. לא שמתי לב, השיחה כל כך זרמה והיה ממש נחמד. אמרתי לו שאני צריכה לזוז הוא נתן לי חיבוק אחרון והלכתי חזרה לבית.
בדרך למעלה חשבתי לעצמי איזה חמוד הוא.
דפקתי בדלת החדר של דניאל ולא שמעתי כלום. נכנסתי והטלוויזיה כבר הייתה כבויה והיה חושך. פתחתי את מסך הטלפון מנסה להאיר על החדר כדי שאראה לאן אני הולכת והגעתי למיטה ומפה הסתדרתי גם בלי הטלפון אז הנחתי אותו בצד וראיתי את דניאל ישן כבר. נכנסתי לצד שלי במיטה שהיה הצד שקרוב לקיר ודניאל היה בצד החיצוני יותר. התבאסתי שהוא נרדם כבר כי חשבתי שעוד נדבר או לא יודעת מה אז פשוט הייתי עם הגב אליו כשהוא שוכב עם הפנים אל הגב שלי. הסתכלתי על הקיר והתחלתי לחשוב על דניאל ועלינו. אין ספק שלא יכולתי להתרכז בכלל בחדר שלו אז אמרתי שאחשוב על זה מחר כבר ועצמתי עיניים.
פתאום הרגשתי את הזרוע של דניאל מתלפפת סביב הגוף שלי ומקרבת אותי אליו יותר, חייכתי לעצמי זה הרגיש כל כך טוב. דניאל נתן לי נשיקה קטנה בצוואר ולחש ״לילה טוב״ הרגשתי צמרמורת בכל הגוף. ״לילה טוב״ לחשתי חזרה ונרדמנו.