אהבה לא צפויה

פרק 21

פרק 21

-נקודת מבט דניאל-
ישבתי לי בחדר צופה טלוויזיה, הייתי מרוכז ממש כי זה הייתי באמצע המתח. פתאום אחד החברים שלי, שלח לי הודעה בוואצפ. ראיתי שהוא שלח לי תמונה של נאיה והשביעיסט המפגר הזה כל כך קרובים כאלו הם מתנשקים. הייתי בהלם רציתי לשבור הכל, הרגשתי נבגד, הרגשתי מנוצל. לא הפסקתי לבהות בתמונה הזו, זה היה כל כך כואב, פעם ראשונה שאשכרה משהו צובט לי בכלל. באמת התאהבתי בה, היא מיוחדת, לא כמו שאר האקסיות המפגרות שהיו לי, היא שונה.
מי היא חושבת שהיא שהיא תשחק בי ככה? בהיתי בתמונה עצבני רותח, וראיתי את נאיה נכנסת לחדר שלי.
״לא אכפת לי ממך פשוט צאי״ אמרתי לה פולט מילים שאני בכלל לא מתכוון אליהם, יכולתי לראות על העיניים שלה שהיא נעלבה ושאולי הגזמתי עם העצבים שלי. אולי היא באמת לא עשתה משהו רע? אולי הוא באמת לחש לה משהו? אולי היא לא משקרת? כל השאלות האלה העלו בי מצפון בלב והחלטתי ללכת לחדר שלה ולהקשיב למה שיש לה להגיד.
״נאיה״ דפקתי על הדלת. היא פתחה את הדלת והעיניים שלה היו אדומות, כנראה היא בכתה. זה כל כך צבט לי לראות את זה, רציתי רק לחבק אותה ולהגיד לה כמה אני אוהב אותה אבל התמונה הזו לא יוצאת לי מהראש ואני חייב הסבר נורמלי.
״אני מצטער על מקודם, לא הייתי צריך להתעצבן ככה״
אמרתי מתכוון לכל מילה מנסה להכנס לחדר אבל היא חוסמת את המעבר. ״דניאל עדיף שתלך״ היא אמרה בקול שברירי לא מסוגלת בקושי להסתכל עלי.
״לא נאיה, אני לא רוצה ללכת״ אמרתי מנסה להתקרב אליה אבל היא הייתה קרה כמו קרח. ״אני באמת מצטער, הייתי צריך להקשיב למה שיש לך להגיד, ואני מוכן להקשיב עכשיו, בבקשה״ אמרתי מתחנן ומוריד את האגו כי היא יותר חשובה לי ממנו. היא שתקה ונתנה לי לעבור.
עמדנו אחד מול השנייה כאשר היא נשענת על השידה.
״דברי אני מקשיב״ אמרתי. ״דניאל כבר הסברתי לך, הסרט התחיל, הוא אמר לי משהו, אנשים התעצבנו שאנחנו מדברים בקול רם, אז הוא לחש לי באוזן, לא יותר מזה.״ היא אמרה בקול מיואש. ״זה באמת מה שקרה?״ אמרתי מנסה להאמין לה. ״דניאל הדבר הכי כואב זה לא שהתעצבנת עלי בלי סיבה, אם הייתי רואה את התמונה הייתי גם מתעצבנת במקומך. מה שבאמת כואב זה לא האמנת לי ולא סמכת עלי שאני מספיק נאמנה לך.״ היא פתאום אמרה עם מבט כאוב בעיינים. הרגשתי רע. היא כל כך צודקת, היא פשוט צודקת. היא אמרה את זה בצורה שידעה בדיוק לפגוע לי במצפון, ובצדק.
״אני מצטער נאיה, אני מצטער, סליחה״ אמרתי מנסה להתקרב אליה לחיבוק אבל היא הרחיקה אותי ממשיכה להגיד לי ״חשבתי שאתה מכיר אותי, אבל כנראה שטעיתי״. זה כל כך צבט אין לכם מושג כמה.
״אני כן די נאיה, אני מצטער סליחה אני מצטער״ אמרתי שוב מנסה לקחת אותה לחיבוק, היא נתנה לי ללפף את זרועותיי סביבה אבל היא לא חיבקה אותי חזרה, היא באמת נפגעה. לא היה לי אכפת שהיא לא חיבקה אותי חזרה, הזזתי לה את הראש כדי שתוכל להסתכל עלי בעיינים והתקרבתי אליה מצח אל מצח מסתכל לה בעיינים ״אני מצטער, סליחה אני אוהב אותך״ אמרתי לה מתכוון לכל מילה. ״בסדר״ היא אמרה ביבשות. נתתי לה נשיקה על המצח וחיבקתי אותה שוב והפעם היא חיבקה אותי גם.
הילדה הזו משגעת אותי, היא מטריפה אותי. בחיים לא התאהבתי ככה בילדה, אני אשכרה למרות כל האקסיות שהיו לי, לראשונה אני נראלי מאוהב, וזה מרגיש טוב אחושילנג. וזה כיף גם שזה הדדי.
התנתקנו מהחיבוק, ״רוצה נרד לשתות מים?״ הצעתי לה אחרי כל הסערה הזו שקרתה. ״לא אני עייפה, בוא נלך לישון״ היא אמרה עדיין קצת קרה, אבל פחות ממקודם.
״אני ישן איתך״ אמרתי לה קובע. ״אם אתה מתעקש״ היא אמרה בציניות עדיין קצת קרירה אבל לאט לאט נשבר המתח בינינו.
נכנסו למיטה שלה וחיבקתי אותה מאחורה חזק חזק, איזה ריח טוב יש לה, אני תמיד ישן טוב איתה. עשיתי לה נעים בבטן כזה, דגדוג נעים שתמיד מרדים אותה ובאמת תוך כמה דקות שנינו נרדמנו.