אהבה לא צפויה

עונה 2 פרק 16

עונה 2 פרק 16

•נקודת מבט נאיה•

״שמעי אין לי מושג מה עובר עליך אבל את לא נאיה שהכרתי, השתנת אחושילנג ואני לא אשקר שזה צובט לי, שתחזרי לעצמך את יודעת איפה למצוא אותי״ דניאל אמר לי. ואו כל כך נפגעתי וזה צבט לי בלב רצח.

אני? השתנתי? אפשר להגיד שאני לא אותה ילדה קטנה מלפני שנתיים אבל סך הכל אני אותה נאיה. אני לא בגדתי בו שיבין את זה.
וזה כואב שהוא אפילו חושב את זה.

-שעתיים קודם-
פתחתי את הדלת והלב שלי דילג על מיליון פעימות שראיתי את גפן בפתח הדלת של החדר שלי עם דמעות בעיינים? לא יודעת. ״גפן? מה אתה עושה פה? מה קרה??״ אמרתי מודאגת. מי פתח לו? בטח אמא שלי הזאת. אם דניאל ידע שהוא פה הוא יתעצבן מאוד. ישר אחזתי בידו והכנסתי אותו פנימה ונעלתי את הדלת כדי שלא יפריעו לנו.
״מה קרה?״ אמרתי שוב. ״נאיה בא לי למות״ הוא אמר מתיישב על המיטה שלי. ״מה יש? מה קרה?״ אמרתי מבולבלת. גפן הרים לאט לאט את חולצתו ולא הבנתי למה, קצת נלחצתי בהתחלה. כשהוא הרים את חולצתו הופיעה חתך אדום ארוך ולא הכי עמוק אבל די מרתיע על כל הגב שלו. ״מה זה??״ אמרתי נוגעת בזה קצת. ״איי זה שורף״ הוא אמר מוריד חזרה את החולצה ומסתובב אלי. ״מה זה גפן?״ אמרתי מודאגת.
במה הוא כבר הסתבך? ״נאיה אל תגידי לאף אחד, גם לא לאבא שלי או לאמא שלי הם יהרגו אותי״ הוא אמר מתחנן. ההורים שלו תמיד אהבו אותי. ״גפן צריך לטפל בזה, זה יזדהם״ אמרתי לו. ״נאיה זה כואב אחושרמוטה״ הוא אמר. ״מי עשה לך את זה?״ אמרתי בעצבים.
״אף.. אף אחד״ הוא אמר מכחיש. ״למה באת לפה אם אתה משקר לי?״ אמרתי באדישות. ״נו נאיה אני צריך אותך״ הוא אמר מלטף את ידי בקטנה כזה ומשום מה זה גרם לי לאיזה פרפר קטן בבטן.
״גפן תסביר לי מה קרה תוך כדי שאני אטפל בזה סבבה?״ אמרתי בתקווה שיסכים. ״בסדר בסדר״ הוא אמר.

גפן הוריד את חולצתו ולרגע הרגשתי לא בנוח וגם הרגשתי רע.
הרגשתי כאלו אני ״בוגדת״ בדניאל למרות שאני כולה עוזרת לגפן.
העפתי את המחשבות מראשי והתחלתי לחטא לו את הפצע לאורך כל הגב. כמובן שגפן לא זז ופשוט חיכה שאסיים. חבשתי לו את הגב עם פסלטר ארוך ועם תחבושת.

״אז תסביר לי מה קרה״ אמרתי תוך כדי שאני מורידה את העטיפה מהפלסטר. ״איזה בן זונה דיבר לא יפה כי חברים שלי עשו משהו לא במקום, מפה לשם זה הגיע למכות, הלכתי לעזור לאחד החברים שלי וניסיתי להרחיק, פתאום איזה כלב אחד שלף אולר ושרט אותי מבלי לשים לב, כנראה הוא רק רצה לאיים אבל עשה יותר מזה בן אלף״ הוא אמר בעצבים מסביר לי. ״אי אי גפן, מה יהיה איתך מה?״ אמרתי נאנחת.

פתאום דפיקות נשמעו בדלת, זה היה דניאל. ניסיתי שלא יראה את גפן כי הוא סתם היה מכניס לעצמו סרטים לראש והעדפתי לספר לו שגפן היה פה אחרי שגפן ילך הביתה. גם גפן לא רצה שאני אספר בכלל על מה שקרה לו, ואם אני אגיד שאני לא יכולה להגיד דניאל יחשוב שעשיתי משהו לא בסדר. סעמק איך אני תמיד נקלעת לסיטואציות כאלה?! אחרי שביקשתי ממנו ללכת הוא הלך בעצבים, טוב נו אחרי זה נסדר את זה איתו.

״זהו״ אמרתי לגפן. ״תודה יפיופה״ הוא אמר לובש את חולצתו.
״תמיד פה להציל אותי הא?״ הוא אמר קורץ לי והתקרב אלי.
״אל תתרגל״ אמרתי מחייכת. ״חלילה חלילה, שתדעי שגם אני פה תמיד לכל דבר שאת צריכה״ הוא אמר מתקרב בעוד צעד. ״תודה״ אמרתי מוסמקת. גפן פתאום הרים את ידו לכיוון הלחי שלי וליטף אותה בעדינות, זה הרגיש נעים אבל לא הרגשתי כלום לגבי זה.
״גפ..גפן״ אמרתי מורידה את ידו. ״יש לי חבר והוא חדר ליד״ אמרתי משפילה את ראשי. ״צודקת אני מצטער״ הוא אמר. ״בוא פשוט נשאר ידידים טובים, אני אשמח ממש״ אמרתי לא רוצה לבאס אותו.
״אני יותר מאשמח״ הוא אמר מתקרב אלי ומחבק אותי חיבוק ארוך וחזק. יכולתי להריח את הבושם הטוב שלו שקניתי לו כשחגגנו חצי שנה יחד. לאחר מספר דקות התנתקנו.
״שוב תודה״ הוא אמר נושק לי ללחי רצף של נשיקות ואני כתגובה צחקתי כזה והתרחקתי מבלי שישים לב, באמת שהרגשתי רע לגבי דניאל.

-בחזרה להווה-
ממש נפגעתי ממש שדניאל אמר לי אז החלטתי ללכת לחדר שלו.
נקשתי בדלת ופתחתי אותה. ״דניאל?״ אמרתי בודקת אם הוא ער.
״מה?״ הוא אמר מסיט את המבט מהטלוויזיה אלי כשהחדר חשוך.
״אפשר שנדבר?״ אמרתי מסתכלת לרצפה. ״אין לי מה להגיד לך כל כך״ הוא אמר אדיש. ״אבל לי יש, אפשר שנדבר?״ אמרתי ביותר תקיפות. ״דברי״ הוא אמר.
לא יודעת למה אבל התקרבתי למיטה ונכנסתי איתו מתחת לשמיכה.
פשוט היה לי חשק עז להתכרבל איתו גם אם אנחנו קצת במתח בינינו.
הוא הסתובב עם הגוף אלי כך ששנינו מסתכלים אחד על השנייה.
הוא העביר מבטים חטופים לשפתיים שלי מה שגרם לי לרצות לנשק אותו כל כך חזק.

״לגבי מה שאספר לך, תבטיח שלא תכעס״ אמרתי בקול שקט.
״מה יש נאיה?״ הוא אמר נלחץ.

״וזהו לא רציתי שתסיק מסקנות סתם אז העדפתי לספר לך אחרי זה״ אמרתי אחרי שסיפרתי לדניאל הכל על גפן ועל מה שקרה לו וכל זה.
הוא שתק מה שגרם לי להלחץ.
״תגיד משהו״ אמרתי בחשש.
״מה יש לי להגיד?״ הוא אמר באדישות.
״ממש כיף לי שחברה שלי הייתה קרובה עם מישהו בלי חולצה וטיפלה בו״ הוא המשיך בציניות.
״דניאל זה לא כמו שזה נשמע, בסהכ עזרתי לו, אנחנו רק ידידים״ אמרתי מסתכלת לתוך העיינים שלו וכאב לי לראות את הכאב שלו.
״אני מצטערת בכל זאת אם נפגעת״ אמרתי מסתכלת אל שפתיו.
״בסדר״ הוא אמר לא מסתכל עלי.
״די נו סליחה״ אמרתי מתקרבת אליו יותר כששנינו עדיין בשכיבה.
״בסדר נאיה הכל טוב פשוט פעם הבאה אל תשקרי לי, תהיי כנה״ הוא אמר מסתכל עלי במבט אדיש ופגוע.
״צודק אני מצטערת״ אמרתי מלטפת את הלחי שלו.

מבלי לשים לב דניאל היה מעלי כאשר שנינו מתנשקים נשיקה סוערת מאוד. הרגשתי איך כל ההורמונים שלי משתוללים. לא רציתי שזה יפסק. ״בואי נלך לישון״ הוא אמר מתנתק מהנשיקה בהתנשפות.
״לא נו״ אמרתי מתקרבת אל עוד נשיקה ודופקת לו נשיקה תשוקתית.
״בכיף הייתי מתנשק איתך כל הלילה אבל אני גמור מעייפות״ הוא אמר מנשק אותי מלא נשיקות בלחי ובצוואר מה שגרם לי לצמרמורת בכל הגוף.
״ולכי תתקלחי הריח שלו עדיין עליך וזה מחרפן אותי״ הוא אמר יורד מעלי ונשכב לצידי. ״ריח טוב דווקא״ אמרתי מתגרה בו. ״תזהרי, את תשני בחצר״ הוא אמר משתיק את הפה שלי עם האצבע שלו מה שגרם לי לצחוק ממש. התקרבתי אליו לנשיקה אחרונה וטובה והפסקתי והוא כתגובה רצה עוד אבל אז הלכתי מרוצה מעצמי שהצלחתי לגרות אותו ולהשאיר אותו חסר אונים.