אהבה לא צפויה

פרק 18

פרק 18

~כעבור 4 ימים~
אז מאז הוויכוח הזה שלי ושל דניאל במטבח לא דיברנו יותר מדי. אם הייתי רואה אותו בבית זה רק היה מבט כזה עם מתח בעיינים. ואם היינו מדברים זה רק ״תעביר את המלח״. אני באמת מתגעגעת אליו, לא חשבתי שהוא יקח את הקטע של הידידים כל כך רחוק ורציני. התכוונתי שכן נהיה קרובים רק בלי הקירבה הזו כמו של זוג זה הכל.
חופש סוכות עוד מעט נגמר ואני לא רוצה להרוס לעצמי.
הלכתי להפגש עם לירון ושיר. ״מה קורה בננות?״ אמרתי נכנסת לבית של שיר. הן ישר חייכו וחיבקו אותי וכל זה.
ראינו סרטים, אכלנו פופקורן, דיברנו על בנים כמובן, זה היה ממש ערב בנות טיפוסי וכיפי. הן אפילו עזרו לי קצת עם דניאל וייעצו לי לדבר איתו ולסגור את המתח הזה.
אמרתי להן שאני אחשוב על זה ושאני צריכה קצת זמן.
מפה לשם, המשכנו לדבר ולהנות. הזמן טס כל כך מהר שכשהסתכלתי באייפון ראיתי שהשעה 03:27.
״שיט בנות אני חייבת ללכת!!״ אמרתי להן ממהרת, נפרדנו לשלום ויצאתי מהבית. אמא שלי כל כך תכעס אם תדע שחזרתי בשעה הזו מבלי לעדכן אותה בכלל.
אז החלטתי לא לספר לה שחזרתי בשעה מאוחרת בכלל, אף אחד לא ידע.
פתחתי את הבית עם המפתח והכל היה חשוך. סגרתי את הדלת מאחוריי וכשהסתובבתי להמשיך למעלה לחדר שלי דניאל עצר אותי, נבהלתי לרגע. ״הבהלת אותי״ אמרתי לוחשת. ״למה את חוזרת בשעה כזו הביתה מבלי לעדכן אף אחד?״ הוא אמר עם פרצוף קר אבל דואג.
״שכחתי לא שמתי לב״ אמרתי מגלגלת עיניים ובאה לעלות למעלה. הוא עצר אותי ואמר ״נאיה זה מסוכן, את יודעת כמה שיכורים מסתובבים באזור, יכל לקרות לך משהו, למה לא קראת לי לקחת אותך?״ הוא אמר מתעצבן. מה אכפת לו בכלל? בימים האחרונים זה לא נראה שהוא בכלל שם עלי או משהו.
״דניאל מה זה משנה? שחרר ממני כבר״ אמרתי מתנתקת מהאחיזה שלו אבל הוא תפס אותי שוב והפעם היינו די קרובים. ״אני דואג לך וככה את מתנהגת? לא מכבד נאיה״ הוא אמר בעוקצנות. ״ראינו איך אתה דואג לי״ אמרתי מזלזלת. ״על מה את מדברת?״ הוא שאל לא מבין. ״על המרחק העצום שלקחת ממני כאלו אני איזה מחלה מדבקת״ אמרתי בכנות מתעצבנת. ״את רצינית? את ביקשת שנהיה ידידים, אז אל תזייני תמוח״ הוא אמר מתעצבן. ״צודק, אז בוא נשאיר את זה ככה״ אמרתי עולה למעלה משתחררת מהאחיזה שלו וממהרת לחדר לא נותנת לו אפילו לענות.
החלפתי בגדים, נכנסת למיטה וקוראת הודעות בוואצפ.
פתאום הופיעה לי הודעה מדניאל.
׳אל תשאירי אותי ככה, אל תהיי ילדה קטנה, בואי נדבר נאיה׳ הוא כתב לי.
כוסעמק מה אני אמורה לענות? אני באמת רוצה אותו אבל אני מפחדת להפגע ואולי הגיע הזמן שאני אספר לו הכל.
׳בוא לחדר שלי׳ עניתי.
׳2 דקות אני בא׳ הוא כתב וסגרתי את האייפון מתיישרת לישיבה במיטה ומתחילה לחשוב איך להתחיל להסביר לו בכלל על האקס שלי.
כעבור מספר דקות דניאל נכנס והתיישב לידי במיטה.
הייתה שתיקה מביכה כזו, אבל הוא לא היה נראה מובך, נו זה דניאל הוא רגיל להיות עם בנות למה שיהיה מובך?
״את יכולה להסביר לי מה הקטע של המצבי רוח שלך?״
הוא ענה חסר סבלנות. ״יש לזה סיבה״ אמרתי לא מסוגלת להסתכל עליו אפילו. ״דברי אני מקשיב״ הוא אמר מתקרב אלי.
סיפרתי לו על האקס שלי, ״וזהו זה מה שהיה עם גיא, ואני לא רוצה להפגע שוב, בגלל זה יותר קשה לי להפתח ולסמוך״ אמרתי מסיימת בכנות. ״בן זונה״ הוא אמר.
״לא ידעתי סליחה נאיה״ הוא אמר נוגע לי ביד.
״זה בסדר לא ידעת״ אמרתי מחייכת חצי חיוך מתאפקת לא לבכות שוב כמו ילדה קטנה.
״אני לא כזה נאיה, וזה די מעליב שאת חושבת שאני כזה״
״מה מעליב דניאל? אתה בדיוק כזה מה אתה משחק אותה?״ אמרתי מתעצבנת.
״מה את מזיינת? איך אני כזה בדיוק?!״ הוא אמר מתעצבן גם הוא. ״עם חברה שלך לדוגמה, אתה מנצל אותה ומפלרטט עם אחרות שאתה עדיין איתה״ אמרתי.
״זה לא אותו דבר אל תשווי״ הוא נעמד. נעמדתי אחריו.
״דניאל תסתכל עלי״ אמרתי מנסה לאפס אותו מהעצבים.
״מה?״ הוא אמר, היינו די קרובים. ״איך אני אמורה לבטוח בך שלא תעשה לי את אותו הדבר? בזמן שתהיה איתי תפלרטט עם אחרות או תזיין אחרות״ אמרתי מסתכלת לו בעיינים די רגועה כדי לא לגרום להתעצבן עוד יותר. הוא אמר ״ככה״ אדיש. ״בדיוק בגלל זה עדיף שנשאר ידידים״ אמרתי באה להכנס חזרה למיטה מיואשת עם פרצוף עצוב. דניאל תפס לי בזרוע וקירב אותי אליו. הרגשתי צמרמורת בכל הגוף. ״כי זה לא יהיה ככה נאיה, את מיוחדת בשבילי, את לא כמו האקסיות שהיו לי״ הוא אמר בבטחון. הוחמאתי לרגע ממש. אבל עדיין היה לי קשה. אחרי שתיקה קטנה אמרתי ״אני לא יודעת מה להגיד.״ דניאל הסתכל עלי ואז על השפתיים וזה העביר בי צמרמורת קטנה כאלו זה עשה לי משהו בבטן המבט הזה. רציתי כל כך לנשק אותו השפתיים שלו באמת כל כך יפות ומלאות ככה אני הכי אוהבת. והוא גם כזה חתיך ומושך.
הוא העביר שוב את המבט לעיניים ולחש ״אני אוהב אותך.״