עונה 2 פרק 8

2.3K 91 1
                                    

עונה 2 פרק 8

התעוררתי מליטופים נעימים על הלחי ועל האוזן. ״נאיה קומי קטנה״ שמעתי את קולו של דניאל מתחיל להעיר אותי. התגעגעתי לקום לקול שלו ולליטופים שלו שיכולים לגרום רק לי צמרמורת.
התחלתי לפתוח את עייני, ״הגענו?״ שאלתי מפהקת.
״לא, עוד כמה דקות אבל עד אז אולי כדאי שתתרענני שלא תהיי רדומה כל היום הזה״ הוא אמר ממשיך ללטף אותי. לא ידעתי אם לעצור את זה או לתת לו להמשיך. זה הרגיש כל כך נעים שעייני נעצמו שוב אבל אני עדיין ערה זה רק היה מרגיע כזה.
פתאום הוא עצר.
״תמשיך״ אמרתי לו עדיין עם עיניים עצומות.
גם מבלי שהסתכלתי עליו יכולתי להרגיש את החיוך שיש לו על הפנים.
״הגענו אבל״ הוא אמר צוחק.
״אוף אני עייפה״ אמרתי קמה ממנו ומשפשפת את עייני.

הגענו לסוג של אזור פתוח כזה עם ים מסביב, אזור שאין בו הרבה אנשים. היה ים ומסביב מלא בקתות כאלה שאפשר לשכור שם ללילה. הנוף היה מושלם. הייתה שם גם מסעדה על הים. האזור היה רגוע מאנשים כך שזה היה כיף שלא עמוס.
נכנסו למסעדה לארוחת בוקר ראשונית של היום.

״מה תרצו להזמין?״ פנתה אלינו מלצרית חמודה שיכולתי לשים לב שבוחנת עם מבטה את דניאל. ״אני אזמין המבורגר וציפס״ הקבוע של דניאל. ״סבבה״ היא אמרה מחייכת אליו והוא קרץ לה. איזה יופי.
״אני אזמין גם מה שהוא הזמין״ אמרתי מסתכלת על דניאל ואז על המלצרית החמודה חזרה. ״מעולה״ היא הלכה אחרי שלקחה את ההזמנות של כולם. אני ישבתי ליד דניאל מול אמא ואילן שישבו אחד ליד השנייה, מן הסתם. דניאל קירב את הראש שלו ללחי שלי כשראה שאני מרוכזת בנקודה בשולחן ונושכת את שפתיי. ״אל תהיי כל כך טרודה, הלב שלי שלך״ הוא לחש קורץ לי משאיר אותי חסרת מילים.
באתי להגיב אבל בדיוק האוכל הגיע.

הלכנו לאזור שממנו משלמים להשכרת הבקתות מעץ האלה.
״טוב תקשיבו אז ככה״ אילן אמר עם שתי כרטיסים.
״אני ואילן בבקתה ביחד וממש לידינו עוד בקתה שאתם תהיו בה״ אמא שלי אמרה גורמת ללב שלי ליפול לתחתונים. להיות עם דניאל? באותה בקתה? אני מקווה מאוד שיש שם מיטות פרודות. אוי ואבוי בקצב הזה אני רואה את הלב שלי מתחיל למחוק את השם נוף ולהחזיר את השם דניאל. לא אני לא אתן לזה לקרות, אנחנו כמו ידידים נהיה, נישן, לא נדבר יותר מדי וזהו, קטן עליי.
דניאל היה נראה מרוצה מכל הסידור הזה.
שהלכנו לכיוון הבקתות אילן ואמא שלי היו מקדימה ואנחנו צועדים אחריהם.
״בקתה רק שלנו״ דניאל אמר נותן לי מפרק עם מבט שובב כזה בעיינים ואני כתגובה רק גילגלתי עיניים.

אני ודניאל נכנסו לבקתה שלנו לאחר שאמא שלי ואילן התחילו לפרוק את המזוודה לבקתה שלהם. הבקתות היו מושלמות, הם היו עם הפנים לים על החוף, זה היה באמת מושלם, אפילו רומנטי הייתי אומרת.
קיצור, נכנסו לבקתה והיא הייתה באמת מהממת אבל הייתה רק בעיה אחת.
נחשו.
מיטה אחת זוגית. איזה יופי חשבתי לעצמי. אני ודניאל ישנים היום כפיות, ממש מושלם, יופי של טיול ארגנו לי. אני רואה אמא ואילן רוצים לגמור לי על הלב. אני ודניאל פשוט עמדנו מסתכלים על המיטה וחושבים על אותו דבר.

אהבה לא צפויהWhere stories live. Discover now