אהבה לא צפויה

פרק 50 ואחרון לעונה

פרק 50 ואחרון

״נאיה קומייי כבר״ שמעתי את קולה של שיר והתחלתי להתעורר מהשנצ שדפקתי אחרי שחזרנו מהבית חולים.
״מה יחופרת״ אמרתי בקול עייף.
״אחותי כבר שש ועשרים בערב״ היא אמרה מושכת לי את השמיכה. ״למי אכפת״ אמרתי לא מבינה מה היא רוצה ממני. ״מי פתח לך בכלל יפורצת״ אמרתי לה צוחקת. ״החבר החתיך שלך, יאלה קומי כבר״ היא אמרה. ״קמה קמה מציקה״ אמרתי קמה לאט לאט משפשפת את עייני. ״יופי אני הולכת הביתה להתארגן למסיבה וחוזרת״ היא אמרה הולכת. ״מתי המסיבה בכלל״ אמרתי לא מרוכזת. ״נאיה תתאפסי על עצמך, זה בשמונה וחצי״ היא אמרה זורקת עלי כרית. ״טוב קופה יאלה לכי כבר״ אמרתי מעיפה אותה וצוחקת.
לקחתי מגבת ובגדים למקלחת.

~כעבור שעתיים~
״נאיה את מוכנ..״ שיר התפרצה לי לחדר ונעצרה כשראתה אותי. ״אמאלה איזה כוסית!!״ היא אמרה מתלהבת ממה שלבשתי. ״אהבת?״ אמרתי קורצת לה.
״רצח״ היא אמרה. לבשתי גופיית בטן לבנה שבאה עם מכנס מתאים לבן שצמוד לגוף ואורז את מה שצריך.
מכנס מחמיא רצח וגופיית בטן מהממת שחושפת את החזה לא יותר מדי ולא פחות מדי, בול.
שמתי אודם אדום עדין כזה הסתרקתי שמתי בושם ויצאנו.
דניאל היה למטה. ״שיט בואי נחכה שהוא ילך״ אמרתי לה עוצרת לפני שירדנו במדרגות לסלון.
״סתמי כבר תראי לו כמה את כוסית״ היא אמרה מושכת בידי. סעמק מילמתי לעצמי. ירדנו למטה ודניאל העביר עלי מבט מכף רגל ועד ראש, הרגשתי לא בנוח, יכולתי לנחש שהוא לא אוהב בגלל שזה אולי חשוף או צמוד.
״התלבשת יפה״ הוא אמר כששיר יצאה בגלל שהייתה לה שיחת טלפון. ״תודה״ אמרתי מופתעת.
״יאלה נפגש שם״ הוא אמר יוצא ואני אחריו יוצאת לכיוון שיר.

~מסיבה~
״יואו איזה בית מטורף״ אמרתי לשיר כשנכנסו לבית.
היה מלא ילדים ושאני אומרת הרבה אני מתכוונת למלא.
חלקם שיכורים חלקם נהנים ורוקדים.
התחלנו לרקוד גם עם כמה ילדים מהשכבה שלנו.
״שלום לך״ הרגשתי מישהו מחבק אותי מאחורה.
״שלום גם לך״ הסתובבתי וחיבקתי את נוף חזרה.
״נו נהנת בנתיים?״ הוא שאל אותי.
״כן בערך״ אמרתי צוחקת.
״למה בערך?״ הוא שאל לא מבין.
״קצת קשה כשדניאל דופק עלי מבטים רצחניים״ אמרתי.
״בקטנה זה אומר שאכפת לו״ הוא אמר קורץ לי.
״לא יודעת כבר״ אמרתי מתחילה להתעצב.
״היי תעלי את החיוך מיד״ הוא אמר מלטף לי את הלחי.
״נראה לי שאני אלך לשתות מים בבר, נדבר יותר מאוחר?״ אמרתי לו מחייכת. ״רק מים כן?״ הוא אמר מזהיר אותי. ״רק מים רק מים״ אמרתי לו צוחקת.
״אפשר מים?״ אמרתי לברמן. ״ברור״ הוא אמר קורץ לי.
״תודה״ חייכתי אליו כשהוא הגיש לי בקבוק מים קטן.
התקשתי לפתוח אותו, לא יודעת למה זה היה סגור חזק.
״צריכה עזרה?״ נשמע קול מאחורי. הסתובבתי וראיתי את דניאל.
״כן חח״ אמרתי מגישה לו את הבקבוק.
פחות משתי שניות והוא פתח את הבקבוק.
״תמיד פה כשצריך״ אמרתי לו לוגמת מהמים.
״תמיד אשאר גם״ הוא אמר קורץ לי.
״את באה לצד?״ הוא אמר.
״כן״ עניתי לו סוגרת חזרה את הבקבוק.
יצאנו מהבית לפינה קצת יותר שקטה שנוכל לשמוע את עצמינו מדברים. התיישבתי על חומה כזו בגובה הבטן שלי כך שהיא לא הייתה כזו גבוהה ודניאל עמד מולי קרוב אבל לא יותר מדי כשכל יד שלו מונחת על החומה בכל צד אחד של הגוף שלי.
״תקשיבי״ הוא אמר מתחיל. ״דבר״ אמרתי לו באמת מעוניינת להקשיב למה שיש לו להגיד.
״באותה במסיבה, אני הייתי שיכור רצח. לא שמתי לב כמה אני שותה ולא שמתי לב מה אני עושה. הגעתי לרמה שהייתי מסטול ממש ואותה שרמוטה שהייתה שם ניצלה את זה והתחילה לרקוד איתי ולנשק אותי. כשהתנשקתי איתה את היחידה שעברה לי בראש אבל בגלל שאני חסר אחראיות והייתי שיכור אז לא הצלחתי להיות מספיק חזק כדי לעצור את זה, הנשיקה הייתה דוחה בטעם של סיגריות מעורבב עם אלכוהול״ הוא אמר מפסיק נותן לי להגיב. ״אני מבינה, אבל באמת פגעת בי דניאל. האמון שלי בך נשבר ואיתו הלב שלי״ אמרתי מתחילה להתעצב.
״אני יודע״ הוא אמר מלטף את הלחי שלי. ״אין לך מושג כמה היה לי קשה בלעדייך וכמה שנאתי את עצמי אחרי אותו ערב, אני מצטער נאיה, על הכל. טעיתי. אני אוהב אותך כמו שבחיים לא אהבתי. את היחידה שבאמת נכנסה לי ללב ומוציאה ממני צדדים של כוסית״ הוא אמר מגכך בעצב. ״אני לא רוצה לאבד אותך, את באמת חשובה לי יותר מכל דבר אחר, אין לך מושג כמה כאב לי לראות אותך עם הבן זו.. עם נוף״ הוא תיקן את עצמו כי הוא יודע שאני לא אוהבת שהוא מקלל סתם אנשים ללא סיבה. ״זה היה כואב לראות איך הוא דואג לך כמו שאני הייתי דואג לך, איך הוא מחבק אותך ומסיע אותך הביתה חזרה מבית הספר וגורם לך לחייך מכל הודעה, לא אשקר לך זה צובט אחושילנג צובט״ הוא אמר בעצב.
לא ידעתי מה להגיד לו. אני באמת צריכה זמן.
״אני אוהב אותך נאיה, בבקשה תסלחי לי, תן לי הזדמנות אחרונה להוכיח לך כמה אני מצטער על זה. תני לי לבנות את האמון שלך כלפי שוב בבקשה״ הוא אמר מתקרב אלי עם הפנים שלו.
״דניאל..״ התרחקתי עם הפנים שלי.
״אני מקבלת את הסליחה שלך״ אמרתי והוא חייך והתקרב עם הפנים שוב מסתכל לי על השפתיים.
״לא סיימתי״ אמרתי שוב מרחיקה את הפנים שלי.
״תמשיכי״ הוא אמר לא מבין במבט חושש.
״אני סולחת לך כי אני לא אחת ששומרת טינה ואני באמת מאמינה לך שזה לא היית אתה ושהיית תחת השפעה ללא שליטתך. אבל עדיין זה לא נשכח בקלות, הלב שלי עדיין פצוע ועדיין כואב לי בכל פעם שאני רואה אותך. וזה לא כאב כיפי מאהבה, זה כאב שבא ממקום פגוע ומרוחק. אני אוהבת אותך ואני חושבת שתמיד אוהב כי אתה האהבה הראשונה שלי אבל אני לא יכולה להיות איתך..״ אמרתי כאשר דמעות זולגות לי על הפנים כשאני אומרת את זה בכאב ומחליטה שהדבר הנכון עבורי הוא להיות לבד כרגע, לתת ללב שלי להחלים. דניאל היה בהלם והדמעות עלו לו לעיניים. הפעם הוא לא התייבש לבכות לידי.
״אני מצטערת דניאל אבל אני צריכה זמן לעצמי, לתת ללב שלי להחלים להשתקם ואולי אז אוכל לשקול את זה שננסה שוב, אבל כרגע? אני פשוט לא יכולה. אני מסתכלת לך על השפתיים וזה מגעיל אותי לחשוב על זה ששפתיים אחרות של מישהי אחרת נישקו אותן.״ אמרתי בכאב מסתכלת לו על השפתיים ליותר מכמה שניות.
״לא נאיה אל תעשי את זה״ הוא אמר כשדמעה זולגת גם לו. ״אני אתקן את זה בבקשה אני אוהב אותך״ הוא אמר מחזק את האחיזה שלו סביב הגוף שלי כשאני עדיין יושבת על החומה הזו כששנינו באותו הגובה.
״דניאל די..״ אמרתי מתרחקת עם הפנים.
״אל תעשה את זה קשה יותר ממה שזה״ אמרתי בכאב לא קולטת שזה מה שאני אומרת.
״זה נ..גמר״ אמרתי מתקשה להוציא את המילים האלה מהפה שלי.
״לא אל תגידי את זה לא״ הוא אמר מתקרב אלי שוב עם הפנים שלו כשהדמעות שלו התגברו וכך גם שלי. זה היה כל כך קשה. הוא הסתכל לי על השפתיים ואני על שלו.
היינו קרובים קרובים. ״נשיקה אחרונה.. בבקשה..״ הוא אמר לוחש לי בבכי. ידעתי שגם אני רוצה את זה, נשיקה אחרונה שתחתום את הקשר הזה ואולי תשאיר גם טעם של עוד? לא יודעת, בנתיים אני סגורה על ההחלטה שלי אבל עדיין רציתי נשיקה אחרונה.
לאט לאט שפתינו נגעו זו בזו. הנשיקה הייתה כל כך חמה ואוהבת, נשיקה שלא רצתה להגמר, נשיקה ארוכה ומתמשכת. לאט לאט לשונינו לטפו זו את זו בפה אחד של השנייה וזה הרגיש כל כך טוב. זו הייתה נשיקה כל כך ארוכה. הנשיקה התחזקה ונהפכה להיות תשוקתית יותר.
התנתקתי ועצרתי את זה מתנשפת וגם דניאל התנשף.
הסתכלתי עליו במבט אחרון כשדמעה אחרונה זולגת על פני וגם על שלו.
ירדתי מהחומה מתנתקת מאחיזתו עומדת מולו.
נותנת לו חיוך אחרון עם עצב ושמחה בעיינים וגם הוא נתן לי חיוך של געגוע ושמחה ועצב ביחד ונכנסתי חזרה למסיבה גאה בעצמי על זה שזה מאחוריי ושהכל בסדר. אני אוהבת את דניאל מאוד, אבל אני זקוקה לזמן הזה לבד, להבין איפה אני עומדת ומה מה אני מרגישה כלפי הכל. האהבה שלי ושלו התחילה כלא צפויה בכלל והפכה להיות קיצ׳ית וצפויה כמו בסיפורים ובאגדות. 
אבל העיקר שזה נגמר בטוב.
ואולי כשהלב שלי יחלים אולי רק אז אוכל לנסות שוב? מי יודע? הכל יכול לקרות.