פרק 33

2.5K 89 2
                                    

פרק 33
עלינו על ההסעות למסיבה, כשהגענו כל הרחבה הייתה מפוצצת ילדים מכל התיכון. היה ריח באוויר של סיגריות מעורבב עם אלכוהול. היו מלא מסטולים ומלא עישנו תוך כדי שהם רוקדים.
תוך כדי שאני מסתכלת על כל זה המבט שלי נתקע כשראיתי את דניאל עם כוס ביד ומדבר עם האקסית שלו, עדי.
זה כל כך צבט לי. בשניות הוא התגבר? איך הוא עושה את זה? ידעתי שזו הייתה טעות לבוא לפה.
״הייי סתכלי עלי, הכל בסדר שימי זין״ שיר אמרה קולטת שאני נהיית עצובה מזה. ״צודקת״ אמרתי לה ומשכתי אותה לכיוון הבר, קצת להיות בראש, להשתחרר, לא יזיק לאף אחד.
״2 שוטים בבקשה״ שיר ביקשה בשבילנו מהברמן.
שתינו את זה בשלוק אחד ויכולתי להרגיש איך הוודקה שורפת לי את הגרון, אבל זה לא כמו שהלב שלי נשרף מדניאל. שתינו עוד קצת אקסל מעורבב עם וודקה והתחלנו לרקוד ולהשתחרר. איזה מסיבה טובה, הרגשתי שאת כל העצבים אני מוציאה בריקוד, ואני גם יודעת לזוז יפה. הרגשתי את עצמי קצת מתנדנדת אז הבנתי שלא אשתה יותר.
״אוי סליחה״ אמרתי נתקלת במישהו כי לא הייתי יציבה, החזקתי את הראש בין הידיים מסתכלת לכיוון הרצפה כי הרגשתי כאב רציני.
״היי ואו את בסדר?״ נשמע קול של מישהו. הרמתי את הראש לאט לאט ״לא כל כך, כואב לי הראש״ אמרתי מתנדנדת ולפני שהספקתי ליפול הילד הזה תפס אותי.
״תזהרי כמעט נפלת, בואי נלך לשתות מים״ איזה חמוד חשבתי לעצמי בראש אבל עדין מסטולה. הוא עמד מאחורי מחזיק אותי במותניים כדי שלא אפול.
פתאום נתקלתי בעוד מישהו.
״מה הולך פה?״ דניאל אמר עצבני. אוי לא אין לי כוח.
״אחי היא פשוט קצת מסטולה ומתנדנדת אני רוצה שהיא תשתה מים״ הילד הזה אמר לדניאל מנסה להרגיע אותו.
דניאל התקרב לי אל הפה מריח אותו ואני ישר הזזתי את הראש שלי ממנו אחרי שהוא הספיק להריח.
״שוב את שותה נאיה? למה את עושה את זה? ביקשתי שלא״ הוא אמר מתעצבן.
״לך מפה״ אמרתי בקול עייף.
״אני לא הולך, אני דואג לך״ הוא אמר מתעקש.
״אבל אתה רואה את החמוד הזה פה?״ אמרתי מצביעה על הילד שעזר לי לא בדיוק שולטת במה שיוצא לי מהפה אבל מודעת למה שיוצא לי מהפה. ״אז הוא עוזר לי״ המשכתי.
״תגידו הכל בסדר..?״ הילד הזה שאל אותי ואת דניאל ואני והוא רק הסתכלנו אחד על השנייה.
״כן בוא נלך״ אמרתי לילד הזה שאפילו את שמו לא ידעתי.
״יד אחת לא במקום שאני רואה שאתה שם עליה ואתה מת שמעת?״ דניאל אמר מאיים עליו. גילגלתי עיניים והמשכנו ללכת לכיוון הבר לשתות מים.
״כואב לי הראש ילד״ אמרתי לא יודעת את שמו.
״נוף קוראים לי, ואני יודע זה עוד מעט יעבור תשתי עוד״ הוא אמר דוחף לי את הכוס לפה מכריח אותי לשתות.
״נוף? איזה שם מיוחד״ אמרתי בחיוך.
״ואיך קוראים לך ילדה יפה?״ הוא אמר קורץ מחייך כזה.
״נאיה״ אמרתי מוסמקת ממשיכה לשתות מהמים.
תאמת שהוא היה נראה טוב, שחום עור כזה עם חיוך מושלם כזה, סקסי כזה אהבתי דווקא.
זרקתי את הכוס לפח ובאתי ללכת לאנשהו, לא יודעת לאן אפילו.
״לאן את הולכת נאיה?״ נוף עצר אותי.
״לא יודעת יש לי להקיא בא לי הביתה, כואב לי הראש״ אמרתי מחזיקה את הראש ומרגישה סחרחורת.
״רוצה שאקח אותך הביתה?״ נוף אמר ולא הבנתי איך בדיוק. הרי ההסעות חוזרות בשלוש בלילה רק.
״יש לי אוטו פה, אני שמיניסט אני חלק מהארגון של המסיבה״ הוא אמר כשראה שלא הבנתי איך הוא יקח אותי.
יש לו רישיון גם? אה הוא בשכבה של דניאל.
״לא זה בסדר אני אלך לחפש את חברה שלי״ אמרתי הולכת ונופלת על הרצפה כי לא הייתי יציבה.
״ואו ואו תזהרי נאיה, בואי בואי נלך הביתה, את יכולה לעמוד?״ הוא שאל מודאג.
״לא נראה לי, יואו למה הרצפה מסתובבת?!״ אמרתי תופסת את הראש לא מבינה מה קורה לי.
מבלי ששמתי לב הרגשתי את נוף מרים אותי ולוקח אותי לכיוון האוטו.
״לאן אתה לוקח אותה?!״ דניאל עצר אותו.
״זוז אחי, אני לוקח אותה הביתה היא לא מרגישה טוב״ הוא אמר עדין מרים אותי.
״עזוב אותה אני אקח אותה הביתה״ הוא אמר קובע.
״אל תיתן לו לקחת אותי הביתה״ לחשתי לנוף כשהוא עדין מרים אותי אבל כנראה שדניאל שמע.
״שמעת מה היא אמרה נכון? עכשיו זוז כבר״ הוא אמר ממהר לקחת אותי לאוטו.
״כוסעמק ערס״ דניאל הלך אחרינו לא מוותר.
נוף הניח אותי במושב הקדמי ליד הנהג ונכנס לאוטו.
אמרתי לו איפה אני גרה ותוך רבע שעה הגענו.
יכולתי להבחין שעוד מכונית עצרה מאחורינו וזיהיתי שזה המכונית של דניאל. יואו שיניח לי כבר.
יצאתי מהאוטו מחזיקה את הראש כדי להיות יציבה,
״את מסתדרת?״ נוף שאל בדאגה.
״כן, באמת תודה על הכל, אני ממש מעריכה את זה״ אמרתי באמת מתכוונת לכל מילה. בן אחר היה מנצל את זה שאני מסטולה והוא פשוט דאג לי, אני לא אשקר שזה עשה לי משהו בלב.
״בכיף, אני יכול את המספר שלך כדי שמחר בבוקר אשלח לך הודעה לוודא שאת חייה?״ הוא אמר קורץ בשובבות ומשום מה, זה עשה לי משהו בבטן.
״כן״ אמרתי צוחקת ונותנת לו.
נכנסתי הביתה מתיישבת על כיסא הבר במטבח. שיט לא הודעתי לשיר אפילו שהלכתי.
׳שירוש לא הרגשתי טוב אז הלכתי הביתה, סורי על ההברזה, תהני חיים שלי מבטיחה לפצות אותך׳ כתבתי לה בוואצפ.
אחרי מספר דקות קיבלתי הודעה ממנה.
׳יפה שלי קודם כל תדאגי שתרגישי טוב, אני פה עם עוד בנות והכל טוב, עדכני אותי איך את מחר בבוקר, לילה טוב יפה שלי׳ היא כתבה לי חזרה. אני מאוהבת בה.
נשענתי על הבר עם הידיים בין הראש מנסה להתאפס על עצמי. פתאום הדלת נפתחה ודניאל נכנס.
״את בסדר?״ הוא הלך לכיווני.
״כן״ אמרתי קמה מהכיסא רוצה לעלות לחדר אבל הוא חסם אותי.
״נאיה״ הוא אמר לי.
״מה דניאל מה?״ אמרתי מיואשת כבר.
״סליחה״ הוא אמר שוב מתכוון לפרידה הלא צפויה הזו.
״זה בסדר רק תן לי ללכת לישון״ אמרתי עייפה כבר.
״זה אומר שאת סולחת לי?״ הוא אמר מלטף לי את הלחי.
״סולחת, אבל אני באמת מעדיפה שנהיה ידידים רחוקים, לא יותר מזה״ אמרתי בכנות פגועה עדיין.
״בסדר, אני מבין״ הוא אמר מאוכזב.
״את צריכה עזרה? מים?״ הוא אמר דואג לי, שוב.
״לא דניאל אני בסדר, תודה באמת״ אמרתי רק רוצה לעלות לחדר שלי. הוא פינה לי את המעבר ועליתי לחדר.

אהבה לא צפויהWhere stories live. Discover now