אהבה לא צפויה

עונה 2 פרק 19

עונה 2 פרק 19

התעוררתי לאט לאט. איזה עייפות ואו. מה השעה בכלל?
לקחתי את האייפון וראיתי שהשעה 13:14. אוי מאוחר יחסית אבל חופש למי אכפת? הסתכלתי הצידה וראיתי את דניאל. הוא כזה מושלם שהוא ישן. הפה שלו כל כך קרץ לי לעין ורציתי לבלוע אותו בנשיקות יואו. התקרבתי אליו לאט לאט ועליתי מעליו. התחלתי לתת לו נשיקות בצוואר ולאט לאט עליתי ללחי. יכולתי להרגיש שהוא מתחיל להתעורר אבל עדיין לא הפסקתי. יכולתי לשמוע אותו נאנח קצת מהתגרות וזה גרם לי לחייך.
״למה הפסקת?״ הוא שאל בקול ישנוני שירדתי ממנו.
היא ליפף את ידו סביבי והתחיל לנשק אותי בלחי ובצוואר.
כמה שזה עשה לי את זה אין לכם מושג, זה תחושה שאי אפשר לתאר.
״תביאי לי נשיקה נו״ דניאל אמר בקול ילדותי. ״די בוא נחזור לישון אני עייפה״ אמרתי מתכוונת באמת לכל מילה. ״לא רוצה, אני רוצה נשיקה״ הוא המשיך. ״תכריח אותי״ אמרתי מתגרה בו.
מבלי לשים לב דניאל היה מעלי כאשר הוא אוחז בידיי.
״אתה מכאיב ליי״ אמרתי בקול עייף וצוחק.
לאט לאט דניאל התקרב לפנים שלי ונישק אותי נשיקה כל כך טובה.
לאט לאט הנשיקה העמיקה ולשונינו התחברו בצורה כל כך נעימה.
יכולתי להרגיש את ההורמונים שלי ושלו משתוללים כשהנשיקה הפכה לסוערת.

עצרנו מתנשפים. ״אני אוהב אותך״ הוא אמר לוחש לי לאוזן תוך כדי שהוא מדביק לי נשיקות בצוואר ואני כתגובה ליפפתי את זרועותיי סביב צווארו כשהוא עדיין שוכב מעלי וזה הרגיש כל כך כיף.
פתאום צלצול טלפון עצר את הרגע הזה שלנו.
״לא נו אל תעני״ הוא אחז בי חזק יותר כדי שלא אצליח להשתחרר ולקחת את האייפון שלי. ״נו שתי שניות תן לראות מי זה״ אמרתי מנסה להתשחרר. הוא הקל את האחיזה ולקחתי את האייפון כאשר הוא החזיר אותי במהירות למצב שבו היינו.
״ה..הלו?״ אמרתי מנסה להתרכז בשיחת טלפון כי דניאל כל הזמן נתן לי נשיקות בצוואר שדיגדגו אותי ולגמרי גרמו לי לאבד את השליטה העצמית שלי.
״בוקר טוב פרינססה״ שמעתי את קולו של נוף.
״בוקר טוב נסיך״ אמרתי מחייכת.
״זוכרת שאנחנו נפגשים היום נכון?״ הוא אמר מזכיר לי. שיט. שכחתי לגמרי.
״כן כן״ אמרתי מכחישה כאלו לא שכחתי.
״שכחת הא?״ הוא אמר עולה עלי.
״אולי״ אמרתי צוחקת.
״קיצור בערב אני בא לאסוף אותך נלך לאיזה מסעדה״ הוא אמר צוחק גם.
״סגור״ אמרתי וניתקתנו אחד לשנייה.
״את יודעת שאתם מפלרטטים יותר מדי? אני לא אוהב את זה״ דניאל אמר בעודו נושק לי ללחי. ״הוא כמו אח שלי״ אמרתי מרגיעה אותו.
״אחים אחים במיטה שוכחים״ הוא אמר מתגרה בי. ״אתה בכוח רוצה שאני אפרד ממך הא?״ אמרתי מסתכלת עליו. ״לא לא חלילה״ הוא אמר מנשק אותי נשיקה תשוקתית וארוכה, יואו מה שהוא עושה לי.

•ערב•
יצאתי מהמקלחת עם מגבת מלופפת סביב גופי, נקייה ורעננה. נכנסתי לחדר שלי והופתעתי לראות את דניאל שוכב על המיטה שלי רק עם בוקסר. ״מה אתה עושה פה?״ אמרתי לו צוחקת. ״הגעת בדיוק בזמן״ הוא אמר מחייך אלי חיוך מושך כזה. ״לא אני לא יכולה עכשיו״ אמרתי לו צועדת לכיוון הארון שלי. ״למה לא?״ הוא אמר מתבאס. ״אני יוצאת..״ אמרתי בחשש. שכחתי לספר לו שאני יוצאת עם נוף. ״יוצאת? עם מי?״ הוא אמר באדישות. ״נוף אנחנו סתם יוצאים לדבר, משהו שקשור לחברה שלו״ אמרתי כאלו זה עניין קטן ושהכל טוב. ״נוף? רק את והוא לבד?״ הוא אמר מתחיל להתעצבן. ״דניאל אל תעשה דרמה״ אמרתי מוציאה חוטיני וחזייה ומניחה על המיטה. ״יכולת להגיד לפחות את יודעת״ הוא אמר מסתכל עלי ומלקק את שפתיו. ״שכחתי מזה״ אמרתי וסימנתי לו עם הראש להסתובב. ״שום דבר חדש שלא ראיתי קודם״ הוא אמר בשובביות אבל עדיין באדישות בגלל הקטע עם נוף מקודם.
״מציק״ אמרתי והורדתי את המגבת ויכולתי לראות איך הוא בוחן את גופי. הרגשתי בנוח כי אני ודניאל עשינו את זה כמה פעמים ואני מרגישה לגמרי בנוח לידו. שמתי את החוטיני ולאחר מכן את החזייה.
״אל תלכי נאיה״ דניאל פתאום אמר.
״אני הולכת לשעה וחצי וחוזרת״ אמרתי.
״טוב״ הוא אמר וקם מהמיטה.
״נו די״ אמרתי תופסת בידו ומקרבת אותו אלי.
״מה?״ הוא אמר כשידיו עלו לאט לאט למותניי כשאני עדיין לבושה בחוטיני וחזייה. ״תפסיק עם זה בבקשה״ אמרתי כשפנינו כל כך קרובות. ״קשה לי נאיה קשה לי״ הוא אמר עדיין אוחז בי ומסתכל על השפתיים שלי ואז על העיינים שלי. ״תסמוך עלי״ אמרתי עם פרצוף מבואס. ״אני סומך״ הוא אמר כששנינו עדיין קרובים קרובים.
״אז די״ אמרתי נותנת לו נשיקה בלחי ומחבקת אותו חזק.
יכולתי להרגיש את החיבוק שלו חזרה, זה היה חיבוק חם ואוהב.
לאט לאט התנתקנו מהחיבוק כשפנינו קרובות ושנינו הסתכלנו אחד לשנייה על השפתיים. לאט לאט דניאל הצמיד את שפתיו אל שלי.
היינו צמאים לנשיקה הזו. התנשקנו נשיקה ארוכה ומתמשכת, נשיקה חמה ואוהבת כזו.

״טוב אני צריכה להתלבש״ אמרתי כשהתנתקנו מהנשיקה כאשר אני מתנשפת קלות וגם הוא. ״תחזרי מהר טוב?״ הוא אמר בוחן את גופי וחוזר להסתכל על העיינים שלי. ״כן אל תדאג״ אמרתי לו מחייכת.

״שלום קטנה״ נוף אמר לי כשנכנסתי לאוטו של נוף.
״שלום״ אמרתי מובכת וחיבקתי אותו.
״אז? לאן נוסעים קוף?״ אמרתי במתח.
״חכי ותראי״ הוא אמר מחייך.
״תפתיע אותי״ אמרתי קורצת לו.
אני באמת מרגישה שנוף כמו אח שלי. אני מדברת איתו ככה בגלל שאני מרגישה בנוח. אני מרגישה שהוא כמו האח הגדול שמעולם לא היה לי וזה מרגיש טוב שיש מישהו ששומר עלייך ודואג לך בקטע של אדם אחראי ולא בקטע של בן זוג נגיד. באמת שאני ממש מעריכה אותו וגם נוף רואה אותי כאחות קטנה, אז באמת שלדניאל אין מה לדאוג.