אהבה לא צפויה

פרק 31

פרק 31

-נקודת מבט נאיה-
קמתי בבוקר בלי חשק לבית ספר בכלל, אני כל כך עייפה ועדיין כל כך פגועה מדניאל. איך אפשר לאהוב כל כך הרבה, להגיד דברים כל כך יפים, ואז בשנייה אחת לשכוח? זה ממש קשה. כנראה שרק אני אהבתי והייתי סתם משחק בשבילו.
ירדתי למטה אחרי שציחצחתי שיניים, וראיתי אותו למטה מכין לעצמו קפה וטוסט. אמא שלי גם הייתה למטה מזל.
היא הכינה לי גם טוסט. התיישבתי על הבר שבמטבח והתחלתי לאכול. שדניאל הסתובב ובא לשבת בבר הוא הסתכל עלי במבט מוזר שלא הבנתי מה אומר. אני הורדתי תראש ישר והתעסקתי במה שיש לי בצלחת.
הוא התיישב לידי ואני זזתי מרחק כיסא ממנו.
זה ילדותי כן, אבל לא יכולתי להסתכל עליו או להרגיש בנוכחות שלו, ברמה כזו. בחיים לא שברו לי ככה את הלב. ״שתהיי מוכנה תגידי לי״ הוא אמר מסיים לאכול מניח את הכלים בכיור ועולה למעלה לא נותן לי להגיב.
מוכנה? שיט סעמק שכחתי שהוא לוקח אותי לבית ספר.
אוי לי. ״אמא״ אמרתי לה בקול עצוב. ״מה קרה מאמי שלי?״ היא אמרה מודאגת. ״אני יכולה לנסוע איתך הפעם?״ אמרתי לה בעצב כדי לשכנע אותה שכן.
״אבל אני ממהרת לעבודה מאמי, מה הבעיה עם דניאל״ היא שאלה לא מבינה. ״אני לא רוצה לנסוע איתו, אמא בבקשה רק הבוקר הזה, אני אעלה להתארגן 2 דקות פליז״ אמרתי שוב משכנעת אותה. ״בסדר בסדר, יש לך מזל שאני מתחילה היום מאוחר קצת״ היא אמרה מחבקת אותי משתכנעת. ״ישש אוהבת אותך״ אמרתי מחבקת אותה. לפחות יום אחד בלי דניאל, אני צריכה קצת שקט שאחרי הסערה.
״זזים?״ הוא אמר לי שראה אותי במטבח. הסתובבתי אליו והסתובבתי חזרה עם הפנים לכיוון אמא ולא עניתי.
״נאיה אני מדבר אליך״ הוא אמר חסר סבלני. ״אוי דניאל תקשיבי מתוק היא תיסע איתי הפעם בסדר? היא פשוט קצת לא מרגישה טוב אז זה בסדר אתה יכול לנסוע שלא תאחר, תודה רבה בכל מקרה״ אמא שלי אמרה מצילה אותי מהמצב. דניאל היה נראה מאוכזב, נתן לי מבט אחרון של כאלו כאב? נראה לי? לא יודעת מה זה היה.
הוא זה שנפרד ממני אז מה הוא דופק לי מבטים ומתעצבן שאני לא עונה לו? אדיוט. הוא יצא מהבית ונסע לבית הספר.
עליתי למעלה להתארגן, לקחתי את התיק וירדתי למטה.
נכנסתי לאוטו עם אמא והיא הסיעה אותי לבית ספר.
״ביי אמוש״ אמרתי עם חיוך מזויף כי הכאב על דניאל לצערי לא עבר. ״ביי יפה שלי, ובערב נדבר על המצב רוח הלא משהו הזה שלך הא?״ היא אמרה שמה לב.
״מה איך שמת לב?״ שאלתי צוחקת. ״אמא שמה לב לכל דבר אצל הילדה שלה, שומעת? יאלה יום טוב מהממת״
היא אמרה מחייכת אלי ושולחת לי נשיקה לי באוויר.
חייכתי והמשכתי ללכת לכיוון שער הכניסה לבית הספר.
״קופהההה, חכי שנייה למה את לא עוצרת?!״ שמעתי את שיר נעמדת לידי תוך כדי שאנחנו נכנסות לבית הספר.
״אה מה? וואי סליחה לא שמעתי״ פאק לא שמעתי שהיא קראה לי בכלל, הייתי כל כך עסוקה במחשבות על דניאל שאני באמת נותנת לזה להשפיע עלי יותר מדי.
״יש לך חבר שמיניסט אז נהיים סנובים הא?״ היא אמרה צוחקת ומחייכת אלי חיוך שובב.
״אין לי חבר״ אמרתי באדישות.
״מה קרה?!״ היא אמרה מודאגת.
״נדבר על זה בהפסקה יפה שלי? אני לא רוצה להתחיל רע את הבוקר״ אמרתי לה מחבקת אותה נפרדת ממנה ונכנסת לשיעור.