אהבה לא צפויה

פרק 28

פרק 28
פתחתי את הדלת ונכנסתי הביתה, נחשו מי חיכה לי בכניסה?
כמובן שראיתי את דניאל נשען על הקיר עצבני ואת אחותי עם בגדי צבא גם היא לא בדיוק מאושרת.
מה הוא סיפר לה?! רק זה חסר לי. הרצאות על כמה אני לא יודעת לשתות וכמה זה לא בריא. יואו אמן אמן דניאל שלא ספרת לה.
נשענתי על הדלת עומדת. ״תגידי לי ילדה איפה היית?!״ אחותי אמרה בכעס. הסתכלתי על דניאל והוא לא הסתכל עלי בכלל בעיינים, פשוט היה עם פרצוף אדיש. יואו בטח הוא לא רוצה לראות אותי ולשמוע ממני אחרי אתמול. בטח ירד לו ממני, למה אני תמיד הורסת הכל? רציתי לבכות באותו רגע.
החזרתי את המבט לאחותי. ״סתם הייתי צריכה להיות לבד״ אמרתי מסתכלת על הרצפה.
״את יודעת איך דאגנו לך?! למה את לא עונה להודעות לטלפונים? במיוחד שאמא לא בבית״ היא אמרה מטיפה לי ואני שתקתי. לא היה לי כוח לנהל את השיחה הזו בכלל. והמבטים של דניאל מהצד לא עזרו בדיוק.
מבטים כאלה של עצבני אבל גם אדיש כאלו הוא לא שם עלי וזה עוד יותר פגע בי ועצבן אותי. פשוט רציתי להתקלח וללכת לישון.
״נאיה אני חייבת לחזור לצבא, אבל פעם הבאה בבקשה אל תעשי שטויות ותודיעי לאן את הולכת ומה קורה איתך, אנחנו לא אמורים לנחש בסדר?״ היא אמרה מרגיעה אותי  כשמה לב שאני נהיית עצובה ונותנת לי חיבוק ונשיקה.
אני לא יודעת למה פשוט זלגה לי דמעה מבלי לשלוט בזה. פשוט הייתי זקוקה לבכי שישחרר לי את תחושת המועקה שהרגשתי. התנתקנו מהחיבוק ולא רציתי שדניאל יראה אותי ככה, אתמול הספיק לי.
״אני עולה להתקלח״ אמרתי הולכת הליכה מהירה ולא מסתכלת אפילו על דניאל, פשוט עולה למעלה.
נכנסתי להתקלח שוטפת את כל האנרגיות הרעות שהיו לי. שמתי פיג'מה יפה ונכנסתי למיטה מתחילה שוב לחשוב כמה סתומה אני. זהו בטח לדניאל ירד ממני ואני הייתי רק משחק בשבילו, למה נכנסתי לקשר הזה בכלל?
זה רק פוגע בי. כל המחשבות האלה העלו בי דמעות.
פתאום נשמעה דפיקה בדלת, ישר נגבתי את הדמעות ואמרתי בקול רועד עוד מהבכי ״פתוח״. דניאל עמד בכניסה מסתכל עלי במבט שאפילו אני לא הבנתי מה הוא אומר. הוא נכנס וסגר את הדלת אחריו והתקרב לכיוון המיטה לאט לאט ואני התיישבתי משכיבה נשענת על הקיר בישיבה. לא יודעת למה כשראיתי אותו פשוט רציתי לבכות. הדמעות חנקו אותי וכבר לא יכולתי לשמור אותן בעיינים אז הורדתי את הראש ופשוט נתתי להן לרדת.
דניאל התיישב ישר על המיטה מולי מרים לי את הראש ולוקח אותי לחיבוק חם ואוהב. הייתי מבולבלת, כבר חשבתי שהוא לא רוצה לראות אותי.
״מה עבר עלייך נאיה מה?״ הוא אמר בדאגה. נגבתי את הדמעות תוך כדי שאנחנו מתחבקים. ״סליחה דניאל סליחה״ מלמלתי מהפה. ״היי סתכלי עלי״ הוא אמר מרים לי את הראש ומנגב לי את הדמעות. ״את יכולה להסביר לי מה קרה? למה שתית?״ שיט. ״נפגשתי עם הבנות וכנראה שתיתי יותר מדי מבלי לשים לב״ אמרתי מתחרטת על כל רגע ששתיתי. ״אל תשתי יותר כשאני לא לידך ועדיף גם שלא תשתי בכלל, זה לא לגילך״ הוא אמר כמו בטון של אבא. אחרי שתיקה קטנה רציתי לדעת מה עשיתי אתמול בלילה. ״דניאל?״ אמרתי בהיסוס. ״מה?״ הוא ענה. ״מה עשינו אתמול בלילה?״ אמרתי לא מסתכלת עליו בכלל. ״לא שכבנו״ הוא אמר מבין למה אני מתכוונת. ״את יכולה להסביר לי לאן נעלמת היום? דאגתי לך ושמת עלי זין אחרי שאתמול עזרתי לך״ הוא אמר ויכולתי לראות על הפנים שלו שהוא מאוכזב ממני.
״לא יכולתי להסתכל לך בעיינים״ אמרתי בכנות.
״קמתי בבוקר ונזכרתי באתמול ואיך שרציתי.. נו אתה יודע ואני באמת כל כך מצטערת, זה לא הייתי אני״
אמרתי עם מבט כלפי מטה. ״הכל בסדר״ הוא אמר אבל יכולתי לראות שהוא די כועס על זה ששתיתי ושנעלמתי לו ככה. התקרבתי אליו לחיבוק ונתתי לו נשיקות בצוואר.
״סליחה דניאל״ אמרתי ממשיכה לחבק אותו חזק.
״הכל בסדר פשוט להבא אשמח שתעדכני אותי״ הוא אמר מחבק אותי חזרה. ״תודה דניאל״ אמרתי.
״אני תמיד פה״ הוא אמר מנשק אותי במצח.
התנתקנו מהחיבוק והתרחקנו אחד מהשנייה. הסתכלנו אחד על השני קרובים קרובים, הוא הסתכל לי בעיניים ואז על השפתיים ושוב על העיינים ואז על השפתיים וכך גם אני. התגעגעתי כל כך לשפתיים שלו ולנשיקות שלו ולפי המבט שלו יכולתי לראות שגם הוא, למרות שעבר רק יום שלם בלי הנשיקות. לאט לאט הוא התקרב אלי ונישק אותי בשפתיים נשיקה כל כך חמה ואוהבת. הרגשתי שוב את אותה צמרמורת בכל הגוף. התנתקנו ושוב חיבקתי אותו חזק חזק ״התגעגעתי לזה כל כך״ הוא אמר לתוך הצוואר שלי מנשק אותי קלות שם. ״גם אני״ אמרתי מחייכת.