אהבה לא צפויה

פרק 16

פרק 16
דניאל נתן לי נשיקה קטנה בצוואר ולחש ״לילה טוב״ הרגשתי צמרמורת בכל הגוף. ״לילה טוב״ לחשתי חזרה ונרדמנו.
קמתי והסתכלתי לראות מה השעה, ראיתי שהשעה 04:03 בלילה. הייתי בשוק שהתעוררתי בשעה כזו. פשוט לא נרדמתי יותר לא הייתי גם כזה עייפה. הסתכלתי לצד המיטה וראיתי את דניאל ישן אז לא רציתי להעיר אותו. ירדתי למטה לשתות מים ולנשנש משהו כי תכלס הכי כיף לאכול בלילה שכולם ישנים. המטבח היה חשוך ממש, אבל לא רציתי להדליק אורות כי גם ככה כן יכולתי לראות לאן אני צועדת. לקחתי כוס ומזגתי לעצמי פטל עם קרח, אין דבר יותר מרענן מזה.
הסתכלתי על החלון במטבח וראיתי את השמיים שהם היו נראים ככ יפים בשעה הזו של הלילה. אמנם חשוך אבל כאלו יש בהירות קטנה. התרכזתי בהם כל כך, היה בזה משהו מרגיע.
״בוווו״ מישהו לחש חזק מאחורי וישר נבהלתי ממש.
הסתובבתי לראות מי זה וראיתי את דניאל. ״שששש״ ישר לחשתי לו חוזרת להיות עם הגב אליו וממשיכה להסתכל מבעד לחלון. פתאום דניאל חיבק אותי מאחורה מצטרף גם הוא לצפייה הזו בשמיים ולוחש לי ״למה את ערה?״ הרגשתי צמרמורת כאלו לא התרגלתי עדיין לאהבה הזו ולתשוקה. ״סתם לא נרדמתי, למה אתה ער בכלל?״ שאלתי נזכרת שהשעה מאוחרת. ״לא היית במיטה אז היה לי קשה להרדם חזרה, נעלמת לי״ הוא אמר מחייך מאחורי האוזן שלי. ״סליחה״ אמרתי בציניות ומנסה להתנתק מהחיבוק הזה שהרגיש לי שזה יותר מדי.
״מה יש?״ הוא פתאום שאל. ״מה?״ עניתי. ״למה את פתאום כל כך קרה? אני לא מבין כבר נאיה״ הוא אמר מתחיל להתעצבן. לא, לא שוב כל הוויכוחים האלה.
״דניאל שמע, אני לא יודעת מה אני רוצה עכשיו, אני די מבולבלת אז אולי פשוט עדיף שנישאר ידידים טובים וניתן לזמן לעשות את שלו ופשוט נזרום״ אמרתי בכנות לא מסתכלת עליו אפילו כי זה היה לי כל כך קשה להגיד את זה אפילו. ״טוב״ הוא אמר מסתכל עלי מאוכזב ועולה בחזרה למעלה. לעצור אותו? לא לעצור אותו? וכמובן שאני אהיה חייבת לעצור אותו, אני הכי לא חזקה בקטעים האלה.
״דניאל״ אמרתי מנסה לגרום לו לעצור. ״מה?״ הוא הסתובב עם פרצוף חסר סבלני. ״אפשר חיבוק לילה טוב״ שאלתי מנסה לסדר את המתח בינינו ולהפשיר את העצבים שלו יודעת שהוא בטוח יסכים לזה.
״לא״ הוא ענה באדישות. הייתי בהלם, מה לא? רציני?
״זה רק מבלבל אותי יותר נאיה״ הוא המשיך אחרי שראה את הפרצוף הלא מבין והמבולבל שלי. ״עד שלא תחליטי מה את באמת רוצה אולי באמת עדיף שנתרחק קצת ונשאר ידידים, קחי את הזמן״ הוא אמר עם פרצוף מאוכזב אבל גם פרצוף שבאמת מתכוון לכל מילה.
עוד לפני שהספקתי בכלל לענות לו הוא ישר עלה למעלה חזרה לחדר שלו. הסתובבתי חזרה לחלון והתחלתי לחשוב על כל מה שהוא אמר, מה אני באמת רוצה וכמה שאני לא יכולה לבלבל אותו ככה.
זה פשוט ש.. זה פשוט שאני מפחדת להפגע, מפחדת לאהוב אותו. אני לא רוצה להפגע בסוף, ככה זה תמיד.
ואני לא יודעת אם אני מוכנה לעוד קשר אחרי מה שקרה לי לפני שנה עם האקס שלי, זלגה לי דמעה קטנה על הלחי, אם רק דניאל היה יודע למה אני כזו קרה ואז הכי קרובה ואז שוב ושוב.
אה לא סיפרתי לכם שיש לי אקס? בואו תשמעו עליו.