אהבה לא צפויה

פרק 36

פרק 36

-נקודת מבט דניאל-
כל כך התגעגעתי אליה, לריח שלה, לחיבוקים שלנו פשוט להכל. כל החודש הזה נאכלתי מבפנים. אני שמחה דווקא שסיפרתי לה ומתחרט על זה שלא אמרתי לה על זה קודם. התכרבלנו במיטה, זה היה כל כך כיף, באמת שהתגעגעתי לזה.
״דניאל״ היא אמרה מסתובבת עם הפנים אלי. ״מה יפה שלי?״ אמרתי מלטף אותה ומזיז לה קצוות שיער שנפלה לה על הפנים. ״אני רוצה שנדבר עם אבא שלך, זה חשוב לי, יש לי כל כך הרבה מה להגיד לו״ היא אמרה עם מבט מאוכזב. ״אוקיי, בערב טוב?״ אמרתי לה מקבל את זה שהיא רוצה לדבר איתו, תכלס מעניין אותי מה היא תגיד ואולי אם זה יבוא ממנה היא תצליח להשפיע עליו.
״היי הכל יהיה טוב״ אמרתי שם לב שהעיניים שלה נוצצות. ״זה פשוט ש.. שאני כל כך מאוכזבת מאבא שלך ומהתנהגות שלו, חשבתי שאנחנו הילדים פה והוא יצא הכי לא בוגר בעולם״ היא אמרה עדין לא מצליחה לעכל שככה אבא שלי הפריד בינינו. ״צודקת״ אמרתי לה מנשק אותה במצח והתחבקנו בשכיבה מתכרבלים במיטה.
השפתיים שלה כל כך יפות, כל כך רציתי לנשק אותה אבל עדיין לא הבנתי אם חזרנו להיות ביחד או שפשוט השלמנו ועדיין היא לא סגורה מה היא רוצה, אני באמת הייתי קצת מבולבל. הדבר היחידי שידעתי בוודאות זה שאני מתגעגע לשפתיים המלאות האלה שלה שמנשקות כל כך טוב.
לאט לאט נרדמנו לשנת צהריים מושלמת.

~ערב~
אני נאיה ואבא שלי התיישבנו בסלון אחרי שאמרנו לו שאנחנו רוצים לדבר איתו. אמא של נאיה הייתה בקניות וזה היה תזמון מושלם.
אבא ישב בכורסה ממולנו ואני ונאיה ישבנו יחד על הספה הגדולה כאשר זה היה נראה כאלו אנחנו בשיחה אצל הפסיכולוג.
״כן? מה רציתם להגיד לי?״ אבא שאל מתעניין.
הסתכלנו אחד על השנייה ואחרי שתיקה של מספר שניות
״אני אגיד״ נאיה אמרה לוחשת לי ולגמרי נתתי לה את הבעלות לדבר בשיחה מבלי שאתערב, פשוט סמכתי עליה.
״אני רק רוצה להגיד לך אילן, שנפגעתי ממך מאוד.
הבנתי היום שגילית עלי ועל דניאל. זו לא הדרך שהייתי רוצה שתגלה אבל בכל זאת כך זה יצא.
במקום לתמוך בנו? רק הפרדת בינינו.
התנהגת בצורה אכזרית, אין לך שום זכות להחליט עלינו ועל מה נעשה ביחד, זו החלטה שלי ושל דניאל בלבד.״ היא נעצרה לחשוב על מה שעוד היא רוצה להגיד. אבא שלי בא להגיד משהו ״עוד לא סיימתי״ היא עצרה אותו בנימוס.
״חשבת שאם תרחיק בינינו, אז הקשר שלך ושל אמא שלי לא יהרס או שאני לא אפגע מדניאל. קודם כל, אין לך מושג כמה נפגעתי וסבלתי כל הזמן הזה. ואם כבר מדברים על אמא שלי? ברגע שהיא תשמע את השטות שביקשת מדניאל לעשות אז זה מה שהיה הורס לכם את הקשר, לא זה שאני ודניאל נהיה יחד.
ירדת לרמה כל כך נמוכה, ואתה יותר מראוי להרגיש רע עם עצמך.
אם אני ודניאל נחליט להיות יחד זה בחירה שלנו, אתה יכול לקבל את זה ואתה יכול גם לא, אבל לאיים? זה רדוד. אכזבת בכל רמה אפשרית ואתה צריך להרגיש מצפון על זה שבחודש הזה סבלתי כל כך והמעטתי בערכי כי חשבתי שלא רוצים אותי ללא סיבה.
ואת זה? אני לא אשכח.״ היא אמרה מסיימת שזולגת לה דמעה על העין.
ווואו. אני הייתי בהלם ממה שהיא אמרה, זה יצא ממנה בכל כך טבעיות ובבגרות. זה רק מראה כמה היא באמת נפגעה וכמה זה צבט לה. הרגשתי כמו אבא גאה לרגע, באמת היא אמרה כל מילה מושלם לא היה לי מה להוסיף בכלל. אני באמת כל כך אוהב אותה.
אבא שלי שתק. פעם ראשונה שהוא שותק ככה.
״שמעי... אני..״ הוא גמגם. ״אני לא יודע מה להגיד״ הוא אמר בולע את הרוק. יכולנו לראות שהוא מרגיש רע עם עצמו.
״את צ.. צודקת״ הוא שוב גמגם. ״אני מצטער, לא ראיתי את זה ככה״ הוא המשיך. ״אני מבקשת ממכם סליחה, טעיתי״ הוא אמר משפיל את ראשו.
״פשוט אחרי שאמא שלך נפרדה ממני דניאל אני מפחד שיפרדו ממני שוב אז עשיתי הכל כדי שזה לא יקרה״ הוא אמר משתף אותנו בעקבות המצפון שישב עליו.
״סליחה באמת״ הוא אמר שוב ואני רק הייתי שמח מבפנים שהוא הבין את הטעות שלו והייתי גאה בנאיה שדיברה כמו מלכה.
״אל תספרי לאמא שלך, אני לא רוצה שהיא תפרד ממני״ הוא אמר מתחנן אל נאיה.
״אני לא אספר, אבל אני מצפה ממך מהמעט כבוד שנשאר לך אלי ואליה שתספר לה בעצמך ואולי יהיה סיכוי שהיא גם לא תכעס, במקום שהיא תגלה את זה לבד״ היא אמרה בבגרות וברוגע.
השיחה נגמרה בהצלחה. נאיה עלתה למעלה כשבדיוק התקשרו אליה ואני נשארתי עם אבא שלי. באתי לקום והוא עצר אותי. ״אני מצטער דניאל, היא צודקת״ הוא אמר לי משפיל את הראש.
״היא באמת גרמה לי להבין כמה טעיתי, היא ילדה מדהימה וכל כך בוגרת ואם היא חושבת שאתה האחד בשבילה, כנראה היא יודעת מה היא עושה, היא לא פרייארית הילדה הזו, תשמור עליה״ הוא אמר מחבק אותי ואכשהו הצלחתי לסלוח לו די מהר ולחבק אותו חזרה.

•••••••••••••••••••••••••••••••••••••••
הגענו ל1000 צפיות, ממש כיף. תודה למי שקורא ;)