אהבה לא צפויה

פרק 5

פרק 5

-נקודת מבט דניאל-
״מה עדי מה את רוצה?!״ צעקתי על חברה שלי בטלפון.
״שתענה לשיחות שלי כמו בן אדם״ היא צעקה בערסיות.
זה לא חדש לי שאני איתה רק בשביל דברים אחרים אבל שנינו יודעים שהקשר הזה זה יותר מין מאהבה ושנינו מסכימים על זה, אז מה אכפת לי. ״הינה עניתי מה את רוצה?״ , ״אני צריכה שתיקח אותי ואת חברות שלי לקניון, האוטובוס מגיע עוד מלא זמן ואין לנו איך ללכת״ היא אמרה, ישר התעצבנתי ואמרתי לה ״מה אני הנהג מונית שלך?? אני לא יכול עכשיו, למה אני צריך לקחת את חברות שלך לקניון?״ , ״דניא...״ שמעתי אותה צועקת עלי בטלפון אבל ישר קטעתי אותה ואמרתי לה ״אני בטוח שתסתדרו אני עסוק ביי״. מי היא חושבת שאני? אין לי כוח אליה. נשכבתי על המיטה בייאוש מהשיחה המפגרת הזו עכשיו, שהמשפט שנאיה אמרה לי היום לא יוצא לי מהראש ׳הדבר האחרון שארצה זה לבלות את חברתי עם בן אדם מגעיל כמוך׳ מי היא בכלל שתגיד את זה?! מה היא מכירה אותי בכלל? מגעיל עלאק, היא עוד לא פגשה באמת את הצד המגעיל שלי. למה הם צריכים לעבור לפה בכלל? היה שקט ויותר טוב בלעדיהם. החלטתי לעשות מקלחת ולנקות את הראש מכל המחשבות האלה ושיצאתי מהמקלחת הארוכה שלי, ראיתי את נאיה בוחנת את הגוף שלי כשראתה שהמגבת שלי מלופפת סביב המותניים, אהבתי את המבט שהיא עשתה שהיא הסתכלה עלי, היה בזה משהו מושך. ״אפשר לעבור שישיסטית?!״ אמרתי לה מחייך חיוך קטן ושובב, היא נתנה לי לעבור ויכולתי להריח את הריח הטוב שיש לה עד שהיא נכנסה למקלחת ישר ונעלה את דלת המקלחת ואיתה נכנס גם הריח הטוב הזה.
למה אני בכלל חושבת על הסתומה הזו? איך שהיא דברה אלי היום מי היא חושבת שהיא? שלא תתעסק עם שמיניסט (יב׳דניק).
הרגשתי תחושת רעב אז ירדתי למטה לאכול משהו, ראיתי את אבא במטבח התעלמתי כי לא היה לי כוח לעוד שיחות ומזגתי לעצמי מים והכנתי לעצמי סדנוויץ ״דניאל מה קורה עם החיסורים שלך מהלימודים?״ אבא תקף בשאלה, יואו מה הוא רוצה עכשיו אין לי כוח לנאומים. ״אבא אל תדאג אני מסתדר יפה מאוד זו שנה אחרונה שלי אין לי כמעט צורך לבוא לבית ספר״ אמרתי לו מתחיל להתעצבן. ״זה יפגע בציונים שלך זה שנה אחרונה נשארו לך כמה בגרויות וסיימת אל תוותר עכשיו״ אמר בטון של מורה, ״אל תדאג אני סידרתי את זה עם המורות, זה לא יפגע בציונים שלי, אני לא כזה מטומטם״ אמרתי בתוקפנות ועליתי למעלה עם האוכל והמים.
כשסיימתי לאכול, מה שאבא אמר ישב לי על המצפון, אני לא מאמין שהוא פאקינג הצליח להשפיע עלי, אז אמרתי לעצמי שמחר אני אלך לבית ספר. הלכתי לישון כדי שמחר אצליח לקום.