אהבה לא צפויה

פרק 43

פרק 43
״רוצה שנלך הביתה?״ נוף שאל אותי מנגב את דמעותיי.
״לא, אני לא רוצה להיות בבית בכלל בימים הקרובים, אני לא רוצה להתקל בו אפילו. בוא נעוף מפה לפני שאני מאבדת שליטה על עצמי״ אמרתי מנגבת את הדמעות ומחליפה את הפרצוף הבוכה לפרצוף שמח ומזויף.
את יותר ממוזמנת לבית שלי לכמה זמן שבא לך, אחותי בצבא אז יש לנו חדר ריק והכל, כאלו באמת בכיף״ הוא אמר וישר חיבקתי אותונבהסכמה. זה בקטע ידידותי ואני באמת זקוקה לחופש הזה, להתנתקות שנייה מכל הבלאגן שרץ לי בראש. ״נוף?״ אמרתי תוך כדי שאני מחבקת אותו. ״ממ?״ הוא אמר. ״תודה על הכל, זה לא מובן מאליו ואני מעריכה ממש״ אמרתי כשהרגשתי עוד דמעה יורדת. ״בכיף יפה שלי, אני תמיד פה״ הוא אמר מחזק את החיבוק.
״תן לי רק להפרד מחברות שלי סבבה?״ אמרתי לו מושכת באף שלי עוד מהבכי.
״כן, אם את צריכה משהו תתקשרי אני מחכה לך באוטו״ הוא אמר והלך.
נכנסתי למסיבה הרועשת, מחפשת את שיר ולירון ועוד כמה חברות שלי. ״איפה היית??״ שיר אמרה בדאגה.
״אני בסדר״ אמרתי מרגישה שוב את דמעותיי עולות.
״דברי״ היא אמרה לוקחת אותי לצד.

״קולטת?״ סיימתי לספר לה שהדמעות ממזמן חזרו לרדת. ״איזה בן זונה, אני אכנס בו״ היא אמרה מתעצבנת. ״הכל בסדר, זה קשה אבל אני אתמודד, שורף לי הלב אין לך מושג כמה״ אמרתי לה והיא ישר חיבקה אותי חזק חזק. ״את רוצה שאני אבוא איתך?״ היא אמרה מנגבת לי את הדמעות. ״לא לא זה בסדר, נוף דואג לי״ אמרתי מחייכת כשנזכרתי איך הוא דאג לי כל כך יפה.
״אני אוהבת את הנוף הזה״ היא אמרה קורצת לי.
ואני כתגובה צחקתי ונתתי לה חיבוק, נפרדתי מעוד כמה בנות ויצאתי מהמסיבה לפני שאני אתקל בדניאל.

״זהו״ אמרתי נכנסת לאוטו של נוף. ״הכל בסדר?״ הוא שאל שוב. ״לא״ אמרתי. ״אבל יהיה בסדר״ המשכתי בתקווה. ״זאת הגישה״ הוא אמר קורץ לי גורם לי לחייך.
״אני רק אודיע לאמא שלי סבבה?״ אמרתי לו.
״כן נעבור אצלך בבית קחי מה שאת צריכה״ הוא אמר.
״שוב, תודה על הכל״ אמרתי במבט מחויך ועצוב ביחד.
״בקטנה ילדונת״ הוא אמר מחייך ומתחיל לנסוע.
הגענו לבית שלי והוא חיכה בחוץ.
נכנסתי לבית והופתעתי לגלות שאמא שלי עדיין ערה.
״נאיוש״ היא אמרה באה לקראתי ונותנת לי חיבוק.
״חזרת מוקדם״ היא אמרה כשהתנתקנו.
״כן״ אמרתי לה מושכת באף שלי.
״למה העיינים שלך אדומות? בכית?״ היא אמרה בדאגה.
״כן״ אמרתי לה. אני לא מסתירה כלום מאמא שלי, היא כמו החברה הכי טובה שלי, אין לי סיבה להסתיר.
״מה קרה ילדה יפה שלי?!״ היא אמרה כשהתיישבנו זו מול זו.
״דניאל״ אמרתי בעצב. ״מה קרה איתו? רבתם מאמי?״ היא אמרה. ״ל..א, לא בדי..בדיוק״ אמרתי מגמגמת.
״הוא בגד בי במסיבה״ אמרתי משפילה את ראשי.
״מה הוא עשה?״ היא אמרה משתדלת להשאר רגועה למרות שיכולתי לראות שבפנים היא כועסת עליו שפגע בי ככה. ״התנשק והתמזמז עם מישהי מול הפנים שלי אמא, זה כל כך צבט.״ אמרתי לה תופסת את ראשי בין הידיים שלי לא קולטת עדיין שזה מה שקרה.
״אוי ילדה יפה שלי, בואי לפה״ היא אמרה מושכת אותי לחיבוק. ״את ילדה מושלמת ומהממת, ונכון שזה כואב אני יודעת אבל את חזקה ואת עוברת את זה, ומה שצריך לקרות יקרה בסדר מאמי?״ היא אמרה מחזקת אותי.
״כן תודה אמא ותקשיבי״ אמרתי לה.
״אני לא רוצה כל כך להתקל בדניאל בימים הקרובים זה בסדר שאלך לישון אצל חברה לשלושה ימים כזה?״ אמרתי לה משקרת לגבי נוף. ״בטח מאמי, אבל תהיי איתי בקשר כל הזמן, שמעת?״ היא אמרה שוב נושקת לי ללחי ואני שמחתי שהיא הסכימה כי אני באמת זקוקה לזה.
עליתי למעלה, לקחתי תיק עם כל מה שאני צריכה וירדתי חזרה למטה נפרדת מאמא שלי ויוצאת חזרה לנוף.
״סליחה על העיקוב״ אמרתי. ״בקטנה״ הוא אמר מתניע את האוטו. הגענו לבית שלו. הוא הראה לי את החדר של אחותו, בית יפה יש להם. ״תראי זה החדר סבבה? ממול זה החדר שלי כל מה שאת צריכה תפני אלי, כבר הודעתי לאמא שלי בזמן שחיכיתי לך באוטו, תרגישי חופשי לקחת כל מה שבא לך״ הוא אמר לי בחום ואהבה. הוא מושלם.
״אוקיי״ אמרתי מחייכת ונכנסת למיטה מתכרבלת בשמיכה ונוף עמד בפתח הדלת מסתכל עלי מחייך ובא ללכת.
״נוף?״ אמרתי עוצרת אותו.
״מה״ הוא אמר מסתכל עלי מכניסת החדר.
״תודה״ אמרתי מחייכת כשדמעה קטנה זלגה לי על הלחי והרגשתי את עייני נעצמות לאט לאט.