אהבה לא צפויה

פרק 25

פרק 25
״יאלה ביי תהנו״ אמרתי להם מהמטבח כשהם יצאו מהדלת. נשארתי במטבח מתחילה לחשוב על דניאל. ואיך הכל השתנה מההתחלה שהכרתי אותו ועד עכשיו.
התחלנו די רע, ועכשיו? בחיים לא הייתי חושבת על אהבה כזו לא צפויה בינינו. זה מפחיד אבל טוב באותו זמן.
דניאל ירד במרדגות, אחרי מקלחת, מריח טוב מתמיד.
כולו לבוש מושלם. ואו רציני פשוט לנשק כל פרט אצלו.
״את בוהה בי״ הוא אמר מתקרב לעבר המטבח.
ישר התאפסתי על עצמי. ״מה? אני לא״ אמרתי מתחילה להסתכל לכל מקום רק לא עליו מהפדיחה שהוא תפס אותי מסתכלת עליו ככה. ״אל תדאגי נאיה, זה בסדר להודות בזה״ הוא אמר מתגרה בי. ״להודות במה? שאתה מכוער?״ אמרתי מחזירה לו. ״מכוער? אולי האיתי הזה מכוער״ הוא אמר זורק את השם שלו בלי שום קשר.
״מה הקשר איתי?״ אמרתי צוחקת קצת. ״אין קשר סתם״ הוא אמר מחייך חצי חיוך. ״אוקיי״ אמרתי לא מבינה מה הלך פה הרגע. הוא התקרב אלי לאט לאט מושך אותי לחיבוק ונותן לי נשיקה טובה על השפתיים. ״יאלה יפה אחת אני זז, נדבר״ הוא אמר מנשק אותי במצח והולך.
נזכרתי שאני חייבת ללכת להתארגן לבנות. לבשתי משהו ויצאתי.
כשנכנסתי לבית של שיר וראיתי על השולחן מלא חטיפים ולידם היו בקבוקי וודקה ואקסלים לשלושתינו.
״הופה הופה יש חגיגה ולא אמרתן לי?״ אמרתי צוחקת.
״כן כן ערב בנות משתכרות נהנות, וגם את נאיה, בדגש על הגם את״ שיר אמרה כי היא יודעת שאני לא אוהבת לשתות שתייה חריפה כי באמת אני חושבת שאפשר להנות בלי ושזה מיותר. ״נראה כבר״ אמרתי.
״מקשיבות קופות?״ אמרתי מעבירה נושא. ״כן דברי״ שתיהן אמרו יחד. התחלתי לספר להן על דניאל, כמובן שלא במפורט כל פרט כדי לשמור קצת מידע לעצמי והן ישר התחילו לצעוק ולצרוח. ״אומיגאדדדדדד איך לא סיפרת??״ לירון אמרה מתלהבת וזה הצחיק אותי.
״סוף סוף מישהו נורמליייי״ שיר צעקה אחרי שהיא יודעת מה היה עם האקס שלי. ״כן כן בנות זה מרגיש מדהים אבל אל תספרו לאף אחד, שישאר בינינו.״ אמרתי להן.
״ברור ברור את לא סומכת עלינו?״ הן שאלו משחקות אותה נעלבות. ״אמממ״ אמרתי כאלו חושבת. ״סתם סתם ברור שכן״ אמרתי מחבקת אותן.
״על זה מרימים כוסית לחיי נאיה ודניאל״ לירון אמרה, איזה הגזמה כולה חבר לא צריך לעשות סיפור אבל זרמתי איתן. פתאום היה לי חשק עז להשתכר ולדעת איך זה להיות בסטלה. ״יאלה״ אמרתי זורמת איתן.
שתינו שוט ביחד. ומבלי לשים לב שתיתי די הרבה, גם ערבובים של אקסל וודקה ועוד כמה שוטים אני כבר לא זוכרת. הרגשתי שאני שיכורה אבל לא היה לי מספיק מוטיבציה במוח כדי לעצור את עצמי. גם שיר ולירון הין בסטלה אבל הן יודעות לשתות אז הן עזרו לי להרגע.
״זהו את לא שותה יותר גברת״ שיר אמרה לי לוקחת את הכוס מהיד. ״דיייי תביאי לי את זה״ אמרתי כמו ילדה קטנה. ״אני אביא לך משהו אחר״ היא אמרה. ״קחי״ היא אמרה מגישה לי כוס עם מים שקופים. ולא ידעתי להבחין אם זה וודקה או מים. פשוט שתיתי את זה כמו שוט וזה היה מים אבל לא הבחנתי. ״אני צריכה שירותיםםם״ אמרתי מרגישה איך כל מה ששתיתי עומד לי כבר.
אחרי שהייתי בשירותים רציתי לחזור הביתה, עדיין הייתי שיכורה אז לירון החזירה אותי. כשהגענו לשער הבית היא אמרה ״את תהיי בסדר כן?״ חמודה דואגת לי. ״כן כן״ אמרתי לא יציבה כמעט נופלת אבל נשענת על השער.
התחבקנו והיא הלכה. נכנסתי לבית בקושי מתחילה לעמוד. הייתה לי סחרחורת רצינית. עליתי במרדגות עוד שנייה נופלת, ״דניאלללל״ צעקתי בקול של ילדה. ״איפה אתה? אתה מתחבא?״ אמרתי שוב בקול של ילדה.
ואז נזכרתי שהוא בכלל לא בבית. וצחקתי על עצמי.
״איזה מפגרת את נאיה״ אמרתי לעצמי ונכנסתי לחדר החשוך שלי נשכבת על המיטה עם כאבי ראש מטורפים. 
פתאום שמעתי מלמטה מישהו נכנס בשער. ירדתי למטה מסטולה בטירוף. מתחילה לרקוד בכל הבית ללא מוזיקה בכלל. מישהו בא לפתוח את הדלת עם המפתח אבל אני כבר הקדמתי אותו ופתחתי מבלי להסתכל מי זה.
ראיתי מן הסתם את דניאל בפתח בדלת.
״דניאלללל״ אמרתי מחבקת אותו. ״הגעת בזמן למסיבה המטורפת״ אמרתי לא יציבה. ״נאיה מה עובר עלייך? אין פה אחד״ הוא אמר והסתכלתי סביבי. ״אוי נכון, המסיבה בצד השני של העיר, בוא נלך לפני שהיא תגמר״ אמרתי יוצאת מהדלת של הבית אבל הוא חסם לי את המעבר מכניס אותי חזרה ונועל את הדלת.