אהבה לא צפויה

פרק 24

פרק 24
פתאום דלת הבית נפתחה ואני ודניאל ישר נבהלנו כי לא היינו מוכנים לזה. התרחקנו אחד מהשנייה והסתכלנו מי בפתח הבית. פתאום אמא שלי ואילן נכנסו ״מה נשמע ילדודס?״ אמא שלי קראה לעברינו. התנהגנו כמו שני זרים כי הם עדיין לא יודעים עלינו וצריך למצוא את הזמן המתאים. ״מה קורה אמא?״ חייכתי. ״בסדר בסדר, מה נשמע דניאל?״ היא שאלה אותו ואני הסתכלתי עליו מרחוק. ״אחלה מה נשמע?״ הוא התעניין גם בה.
״מעולה״ היא ענתה. ״תקשיבו חמודים אנחנו צריכים לדבר אתכם״ אילן התחיל להגיד. ״דניאל אתה זוכר שלאבא שלך יש יום הולדת עוד יומיים נכון?״ אילן אמר רומז לדניאל. ״כן אבא ברור לא שכחתי״ הוא אמר ואני צחקתי בלב. ״אז אני וגלית (אמא של נאיה) הולכים לחגוג את זה בצימר סוף שבוע, אריאל תהיה אצל סבתא אז הבית שלכם, אני מבקש שלא שתריבו ושלא תעשו באלגן, תדאגו לבית בסדר?״ הוא אמר. איזה כיף, כל הלב שלי שמח מאושר, בית רק לי ולדניאל. נתתי מבט לדניאל והוא נתן לי. זה היה מבט של רק שנינו לבד איזה כיף.
״ושנחזור נצא למסעדה לחגוג כולנו בסדר?״ אמא שלי הוסיפה. ״כן ברור אמא, מזל טוב אילן״ חיבקתי אותו ועליתי למעלה לחדר שלי. ״כן מזל טוב אבא תהנו תבלו״ דניאל אמר ועלה גם הוא למעלה.
דניאל נכנס לחדר שלי. ״קולטת?״ הוא אמר מחבק אותי.
״אללה בית שלנו לבד״ אמרתי צוחקת. התנתקנו מהחיבוק והוא נישק אותי נשיקה אוהבת, בחיים הוא לא נישק אותי ככה. כאלו הרגשתי שהנשיקה הזו מיוחדת ממש, פחות מתשוקה, ויותר מאהבה אמיתית וכנה.
כל הבטן שלי הייתה פרפרים כשהתנתקנו.
״אני אוהב אותך״ הוא אמר לי מסתכל לי בעיינים ואז לשפתיים. חייכתי חיוך מבסוט ובאתי לנשק אותו שוב אבל הוא עצר אותי עם האצבע שלו ושם אותה על הפה שלי עוצר אותי מלנשק אותו. הסתכלתי עליו במבט לא מבין. ״אני יכול לשמוע לפעמים גם שאת אוהבת אותי?״ הוא אמר. תכלס אני באמת לא אמרתי לו את המשפט השלם הזה מהפה שלי. לא יודעת למה. אולי אני מפחדת שברגע שאגיד את זה הוא יתרחק? או שברגע שאגיד את זה כאלו הקשר המסתורי והלא צפוי הזה יעלם?
אולי שאולי אני פשוט פוחדת להפגע?
״אני אוהבת אותך״ אמרתי מבלי להסס מעיפה את כל המחשבות האלה מהראש שלי. הוא העלה חיוך ענקי ומוסמק. אשכרה דניאל הקשוח והעצבני הסמיק לידי? התקדמנו. ״מחמיא לי״ אמרתי לו. ״מה מחמיא לך?״ הוא אמר. ״שאני זוכה לראות את דניאל המוסמק״ אמרתי צוחקת. ״שתקי ילדה, בינינו״ הוא אמר וקרץ לי. הוא קירב אותי שוב לחיבוק חם ואוהב ויכולתי להשאר בחיבוק הזה לכל החיים.
״נאיה״ הוא פתאום אמר שהתנתקנו מהחיבוק. ״מה?״ הסתכלתי עליו עם מבט נוצץ בעיינים. ״בקשר לשיחה שלנו היום אחרי שהתקלחת״ הוא אמר משפיל את ראשו כזה. ״מה איתה?״ עניתי לו. ״חשוב לי שתדעי שאני איתך לא רק מבחינה מינית, אני באמת אוהב אותך בגלל מי שאת, ואני לא מתכוון להלחיץ אותך, להפך.״ אמאלה הוא אמר את זה והוא נשמע כל כך מושלם. הרגשתי מוגנת.
״אני יודע שהיה לי רושם של אחד ששוכב עם כל העולם ושזה רק מה שמעניין אותי, כאלו זה באמת מה שעניין אותי, עד שהכרתי אותך. את באמת מיוחדת ושינית אותי לטובה, ונכון שעדיין העצבים שלי צצים פה ושם אבל לאט לאט הם נעלמים, בזכותך.״ הוא המשיך גורם לי להיות בשוק שהוא מוציא את המילים האלה. הוא השאיר אותי חסרת מילים. אמאלה מה זה? אני נראה לי מתחילה להתאהב בו יותר ויותר ברמה מפחידה. לא היה לי מה להגיד. פשוט חייכתי כמו ילדה שקיבלה את הסוכרייה הכי טובה בעולם. ״מה את מחייכת קטנה אחת?״ הוא אמר מחייך גם הוא. ״סתם״ אמרתי והרגשתי איך אני נהיית אדומה ממש. הוא קירב אותי אליו עוד יותר וליפף את כל זרועותיו סביבי וחיבק אותי. לאט לאט הוא הפנה את הראש שלו לאוזן שלי ולחש לי ״נראה לי שאת זו שמסמיקה עכשיו״ התחלתי לחייך עוד יותר ולצחוק.
התנשקנו עוד נשיקה אחת ארוכה וחמה.
״תקשיבי״ הוא אמר כשהתנתקנו מהנשיקה. ״מה עכשיו?״ אמרתי מתוחה. ״אני יוצא היום עם חברים עד מאוחר אז אל תחכי לי, לכי לישון ואני כבר אבוא״ הוא אמר.
״מי אמר שאני רוצה לישון איתך שוב? זה היה חד פעמי״ אמרתי מתגרה בו. ״אה כן? סבבה אז אני ישן עם ידידה שאני מביא הביתה, אחרי הכל ההורים לא בבית״ הוא אמר מחזיר לי כפול ומתגרה בי עוד יותר. ״סבבה״ אמרתי באה לצאת לכיוון החדר משחקת אותה נעלבת כי ידעתי שהוא יעצור אותי. ״בואי לפה סתומה״ הוא משך אותי בזרוע וקירב אותי אליו. ״רק איתך אני רוצה לישון עוד לא הבנת את זה?״ הוא אמר מחייך ומדביק לי נשיקה בשפתיים. ״תהנה עם החברים אל תשתה הרבה״ אמרתי נזכרת כמה רושם של שתיין היה לו. ״איזה לשתות? אני נוהג בחזור רק חסר לי ששוטר יתפוס אותי״ הוא אמר מרגיע אותי. ״שחלילה לדניאל לא יהיה רישיון״ אמרתי מציקה לו. ״ואז את תלכי ברגל לבית ספר״ כוסעמק איך הוא תמיד יודע להחזיר לי יותר טוב ממני? הסתכלתי עליו לא יודעת איך להחזיר לו חזרה ואז הוא צחק עלי.
״לפני שאת יורה תחשבי פעמיים״ הוא אמר ממשיך לצחוק. ״אל תדאג, צפה פגיעה״ אמרתי מאיימת עליו.
״כן כן מה שתגידי, יאלה נכנסתי להתקלח להתארגן לישיבה״ הוא אמר מנשק אותי בלחי נשיקה טובה כזו והולך.
נשכבתי על המיטה עם חיוך של ילדה בת חמש. לא יכולתי להפסיק להוריד את החיוך. כאלו מה? ככה מרגישים שבאמת מתאהבים? כי אם כן, זה מדהים.
לא הרגשתי ככה עם האקס שלי, כנראה לא באמת אהבתי אותו.
נכנסתי לוואצפ לקבוצה שלי של שיר ולירון וכתבתי להן
׳חברותתתת׳.
׳מה קופה מה קרה?׳ שיר כתבה.
׳מה חברה?׳ לירון ענתה.
׳בואו ניפגש חייבת לדבר אתכן׳ אמרתי להן מרגישה שלא ראיתי אותם שנים ורציתי לשתף אותן על דניאל ולהתייעץ איתן גם וזה.
׳סגור, אצלי עוד שעתיים׳ שיר כתבה.
׳סבבה׳ כתבתי.
׳אש׳ לירון כתבה.
ירדתי למטה למטבח וראיתי כבר מזוודות ותיקים של אמא ואילן שארזו לסוף שבוע בצימר. ״זהו? הולכים?״ שאלתי את אמא בהתעניינות. ״כן מאמי, יאלה, שמרי על עצמך לא לעשות שטויות וכל דבר שאת צריכה לגבי הסעה, דניאל יקח אותך, ואל תדאגי אילן דיבר איתו והוא הסכים״ צחקתי לעצמי בלב כל כך, אם היא רק הייתה יודעת שדניאל יקח אותי גם ללא בקשתו של אילן.
״כן תודה הכל טוב, אני עוד שעתיים הולכת לשיר״ אמרתי לה שתדע. ״אין בעיה מאמי, אם את צריכה כסף השארתי לך על השידה״ היא אמרה מחבקת אותי ומנשקת. ״יאלה ביי תהנו״ אמרתי להם מהמטבח כשהם יצאו מהדלת.