לפני שפגשתי אותך

פרק 4

נכנסתי אל שטחי בית הספר שהתיק בידי, זה הוא היום השני לבית ספר החדש ועדיין לא הרגשתי שינוי בהרגשה שלי כלפי המקום הזה. רציתי לעוף מפה, באמת לא הרגשתי כאילו הרגשות שלי כלפי המקום הזה ישתנו בקרוב. עכשיו שאני חושבת על זה, חבל שאני ואחי הגדול לא נלחמנו יותר על להישאר בספרד, הוא מספיק גדול כדי לדאוג לי ולו. אפשר להגיד שזה הרס לי את החברויות שבניתי ואת כל מה שהיה לי בספרד ברגע שההורים שלי הפילו את הפצצת ישראל הזאת עלינו ואמרו שזה מטעם עבודה ושחייב לחזור.

התקדמתי לכיוון הלוקר החדש שלי שהיה כמה לוקרים מזה של מאיה. הספקתי לקנות אותו דרך האינטרנט ולקבל את הקוד כבר היום בבוקר. הקשתי את הסיסמא המסובכת וברגע שהלוקר נפתח הכנסתי אליו את כל הספרים הכבדים שהבאתי איתי מהבית.

מזווית העין אני קולטת את מאיה המחוייכת מתקדמת אליי, "בוקר טוב לך בייבית, איך עובר לך היום השני לבינתיים?" שאלה אותי מאיה שהחיוך לא יורד משפתיה. אמנם הכרתי אותה רק אתמול, אבל הצלחנו להתחבר בשניות. אהבתי אצלה שהיא תמיד מחוייכת, היא שיתפה אותי עד עכשיו בהמון דברים שאף אחד לא הספיק לשתף אותי ככה הרבה, אהבתי שהיא סומכת עליי ככה ואני מחכה לרגע שגם לי יהיה משהו מעניין סוף סוף לספר לה.

צחקתי מהאנרגיות שלה על הבוקר, הלוואי וגם אני אהיה קצת פחות שלילית ויותר חיובית כמוה. "וואו, מאיפה להתחיל? הכרתי כל כך הרבה חברים שזה הזוי, איך אפשר גם לשכוח את זה שאנשים מסתכלים עליי כאילו אני מתהלכת פה ערומה! אין כיף כזה, אני אומרת לך." עניתי לה בציניות, מצליחה להוציא ממנה צחקוק קטן. נאנחתי, מסתכלת עליה ומחייכת חיוך קטן, "לא משהו מיוחד, ומעדיפה שזה ישאר ככה."

העדפתי לא להיקשר ליותר מדי אנשים, ובינתיים אהבתי את זה שזה רק מאיה ואני, ככה אני לא אצטרך להתמודד עם יותר מדי פרידות בסוף שנת הלימודים. "די להיות מתבודדת, אני אומרת לך שבסוף את לא תרצי לעזוב את ישראל." מאיה אומרת לי, "ושתהיי בעניין שיש לי עוד חברים, כן? ואני רוצה שתכירי אותם בהפסקה. אתמול לא רציתי להפיל עלייך יותר מדי כדי שלא יהיה עלייך כל כך הרבה כאב ראש, אבל עבר יום והגיע הזמן, אז את תכירי אותם ויהיה כיף!" הוסיפה בהתרגשות, כאילו זה משהו שחייב להיות חובה.

את האמת שאני רואה שאלוהים מתכנן לי תוכניות אחרות בכל פעם, שאני רוצה לעשות משהו, הוא רוצה שאני אעשה ההפך. אני פשוט צריכה כמה שפחות לדבר, כמה שפחות לפתוח פה ואז הכל יהיה טוב.

הצלצול לתחילת היום נשמע ברחבי המסדרונות, ואני מיד אומרת שלום למאיה ושאני אפגש איתה בקפיטריה לפני שאני מסתובבת ומחפשת את חדר שישים ושש, שם אני לומדת תיאטרון. מאיה לא למדה איתי את השיעור הזה כי היא בחרה מגמת בחירה אחרת, אז אני מקווה נורא שאני אסתדר בלי מבטים של אנשים ובלי שאלות מיותרות, ואני מתכוונת לאנשים שדומים לתומר ואביהו.