מחר ריף ואני צריכים להגיש את הדיאלוג במגמת תאטרון ואני כבר יכולה לראות את הנכשל בדרך. באותו יום שהייתי אצלו לא היינו קרובים אפילו לסיים את העבודה וקבענו בלי חשק שניפגש כמה ימים לפני כדי לסיים אותה, ואם להגיד את האמת לא דיברנו מאז עד היום, שמחר זה המועד האחרון להגשה.
אני יושבת בחדרו של ריף בלי חשק לראות אותו או לעשות משהו ובא לי רק לקום וללכת הביתה. אני אצלו מאז סיום הלימודים, זאת אומרת מהשעה שתיים וחצי. עכשיו פאקינג חמש. אין לנו קצה חוט, אנחנו לא יודעים במה לעזאזל הדיאלוג הזה יעסוק ואני רוצה רק לסיים איתו כמה שיותר מהר. זה הולך להיות סיוט.
מה שקרה לפני כמה ימים בחדר המנקה בבית ספר לא עוזב את ראשי, אני רוצה להעלות את הנושא הזה אבל יודעת שאחר כך זה יגרר לריב ולעצבים מצד שנינו ואין לי שום כוח לכאבי ראש עכשיו. מה שכן, יצא לי לדבר עם עומר כמה פעמים בבית ספר מאותו יום ומרגע לרגע הוא מתגלה כבן אדם יותר מדהים.
״הדיאלוג יעסוק בבגידה של בן הזוג כי ההתנהגות של בת זוגתו הייתה נוראית.״ קובע ריף וזורק את הדף אל עבר שולחן הכתיבה שלו.
גלגלתי את עיניי, ״התנהגות נוראית?״ שאלתי בחוסר הבנה, מקווה שהתשובה שלו למה שאמרתי לא תהיה מעצבנת. החלטתי לקחת את האמירה הזאת קצת לכיוון אחר. שום דבר בקשר לא מצריך בגידה, אפשר להיפרד ולסיים את הקשר הזה בצורה מסויימת במקום לגרום לצד הנבגד להרגיש רע.
״הוא בגד בה כי היא התייחסה אליו מגעיל ליד אנשים ובכלליות לא התייחסה אליו בצורה שראויה לו.״ אמר, לא מסתכל אליי אפילו בזמן שהוא בודק מה השעה בטלפון שלו. ההתנהגות שלו גורמת לי להתעצבן מרגע לרגע.
צחוק קטן ומזלזל יצא מפי, ״אישה צריכה להתייחס לגבר שלה כמו אל מלך?״ שאלתי אותו שאלה שהיא לגמרי רטורית.
הוא מרים את עיניו אליי, ״חד משמעית כן.״ עונה לי ריף בחדות.
העצבים בגופי נבנים. בחיים אף אחד לא הביא אותי למצב שאני מתעצבנת ככה. יש לו תשובות לא במקום, ההתנהגות שלו לא במקום והוא מתייחס אליי בצורה מזלזלת.
״אלוהים ישמור. אנחנו ממש לא עושים את הדיאלוג על הנושא הזה. נספר שהם רבים כל הזמן ומחליטים להיפרד כי הם התאהבו באנשים אחרים.״ קבעתי בעצבים.
ריף מגלגל את עיניו. ״על מה הם יריבו?״ שואל בחוסר סבלנות.
רציתי לקום וללכת הביתה מרוב שלא היה לי כוח לשטויות שלו אבל היו כמה דברים שעצרו אותי מלעשות את הדבר הזה. אחד, מחר אנחנו צריכים להגיש את העבודה ואני רוצה עליה מאה. שתיים, אני לא אתן לו את ההרגשה שהוא מצליח להשפיע עליי. אמנם הוא הראשון שבאמת הביא אותי למצבים של עצבים שבחיים לא הכרתי אך עדיין אני לא יכולה לתת לו את הרגשת הניצחון הזאת שאני יודעת שהוא משתוקק אליה.
YOU ARE READING
לפני שפגשתי אותך
Roman d'amourכשמיה נחתה בארץ בפעם השניה בחיה, אחרי המון זמן שלא הייתה בישראל, היא מיד רצתה לקחת את הטיסה בחזרה. היא לא רצתה להישאר דקה אחת בארץ אחרי שתסיים את השנה ושימלאו לה שמונה עשרה. אך ברגע שמיה מגיעה לבית ספר החדש, מכירה את האנשים החדשים ומסתגלת לסביבה הח...
