נסיון העבודה עם ריף היה כישלון נוראי. הוא התהפך עליי משום סיבה ונאלצנו לעשות את העבודה בעצבים וחוסר הומור. כל הזמן הזה חשבתי איך אני צורחת עליו ושואלת אותו מה לעזאזל עובר עליו, אבל לא עשיתי את זה כי לא היה לי בשביל מה לרדוף אחריו.
״איך היה אתמול?״ שואלת אותי מאיה, ״לא היה לי זמן לדבר איתך, עבדתי ונשפכתי על המיטה ברגע שהגעתי הביתה.״ מסבירה.
איך אני מסבירה לה שהיה לי מדהים איתו בהתחלה ואחר כך הוא פתאום נהפך לבן אדם דוחה? מאיה לא תאמין לי אם אני אגיד לה שהוא היה אליי כל כך מושלם בהתחלה, שראינו תמונות שלנו משהיינו קטנים ושבכיתי, אני די בטוחה שהיא תאמין יותר לקטע שהוא חזר לשנוא אותי ואני אותו.
נאנחתי, ״בהתחלה הוא היה מושלם אליי, באמת מאיה. הוא שאל אותי מה קרה לי כי הייתי נראית פשוט רע ואחר כך העברתי נושא והתחלנו את העבודה, הוא הראה בה עניין והציע הצעות.״ אמרתי, עוצרת את עצמי ולוקחת לגימה מהמים שלי.
מאיה מסתכלת עליי כלא מאמינה, ״וואו, זה מה זה לא מתאים לריף.״ אמרה. ידעתי שהיא לא תאמין לי, מי היה לעזאזל מאמין שהבן אדם הזה יראה אכפתיות?
״זה לא הכל. אחר כך הוא הלך להביא אוכל וחיטטתי לו בדברים, אני יודעת שזה לא בסדר אבל הייתי מסוקרנת. מצאתי במגירה שלו תמונה שלו ושלי מלפני תשע שנים, שהיינו בני שמונה. —״
״מה!״ צועקת מאיה בחוסר טאקט, גורמת לחצי מהקפטריה להסתכל עלינו. אני מסמנת לה לסתום כדי שלא תעורר שאלות של אנשים מיותרים.
״סתמי, זה לא הכל!״ השתקתי אותה, ״אחר כך הוא הסביר לי שהוא רצה להביא לי את זה בזמן המתאים ושהוצאתי אותו בן אדם מפחיד ואובססיבי. ביקשתי ממנו לספר לי קצת על התקופה הזאת כי באמת רציתי לדעת ולא זכרתי שום דבר. נשכבתי על המיטה שלו והקשבתי לו והוא סיפר לי שהיינו נורא קרובים כשהיינו קטנים, שההורים שלנו אפילו התקרבו בגלל זה, זה היה מקסים לדעת את זה. הוא סיפר לי שכל זה קרה רק בגלל שאני והוא התנשקנו בגן ורצנו לספר להורים שלנו.״
מאיה באה לצעוק אבל עצרתי אותה מלעשות את זה. ״מיה אני לא יודעת מי את ומה את, אבל אני חושבת שאת הבן אדם הראשון שגרם לריף להיות ככה, אני רצינית.״ אומרת לי, מסתכלת עליי כאילו אני עשיתי מעשה טוב שאף אחד לא הצליח.
״עדיין לא סיימתי.״ אמרתי, רומזת לה שתיתן לי לסיים את הסיפור הזה כבר בלי הערות מהצד. ״התחלתי לבכות באיזשהו שלב שהוא הביא את האלבום שביקשתי ממנו ושמתי לב לתמונה שלי ושלו שהיא הייתה מקסימה בטירוף. זה העציב אותי שפספסתי את החוויות האלה וכלום אני לא זוכרת מאז. והנה הרגע שאת באמת תהיי בהלם- הפסקתי לבכות ואמרתי לו שאני לא צריכה עכשיו להזכר בדברים האלה כי גם ככה בסוף שנה אני חוזרת בחזרה לספרד, ומהרגע הזה אני נשבעת לך מאיה שהבן אדם נהיה עצבני ברמות ומגעיל.״
YOU ARE READING
לפני שפגשתי אותך
Romantikכשמיה נחתה בארץ בפעם השניה בחיה, אחרי המון זמן שלא הייתה בישראל, היא מיד רצתה לקחת את הטיסה בחזרה. היא לא רצתה להישאר דקה אחת בארץ אחרי שתסיים את השנה ושימלאו לה שמונה עשרה. אך ברגע שמיה מגיעה לבית ספר החדש, מכירה את האנשים החדשים ומסתגלת לסביבה הח...
