שבוע עבר מאז תחילת הלימודים, ואני מוצאת את עצמי נהנית ללמוד. אולי זה בגלל שאני יודעת את כל החומר וזה קל לי, אבל אני מרגישה סבבה לגמרי בינתיים בבית ספר החדש.
אני יושבת לבדי בשיעור תיאטרון, מחכה שעוד ילדים יבואו ושאחד מהם יתיישב לידי, אבל ברגע שאחד הבנים רוצים להתיישב הם מיד קמים למקום אחר. מצאתי את עצמי יושבת לבד, הבנות מתיישבות עם חברות שלהן- לא מנסות אפילו להתחבר אליי.
שאלתי את עצמי כמה פעמים מה הבעיות של הבנים. אני מסובבת את ראשי ורואה כמה בנים שיושבים על שולחנות במקום להתיישב על הכיסא בגלל שאין מקום, ופה הבנתי שמשהו קרה. למה אף אחד לא רוצה להתיישב לידי?
המורה נכנס לכיתה ואותה הבעת פנים שהייתה לי על הפרצוף- עוברת אליו. ״יש כאן מקומות פנויים, למה אתם יושבים על השולחנות?״ שאל המורה, קראו לו סול, על שם סול בלו. הוא לימד תיאטרון והרים הצגות כשהיה גר בניו יורק, אך הוא רצה להעביר קצת מכישוריו כמורה, זה לפחות אחת הסיבות שהוא אמר לנו למה הוא עבר לישראל. הוא צעיר ונראה טוב. ואותה שאלה חוזרת בראשי מספר פעמים- למה כולם כאן נראים כאילו יצאו מסרט אמריקאי?
המורה סול הסתכל עליי, ״איתן, תעבור לשבת ליד מיה.״ הוא ציווה על תלמיד שנקרא איתן.
״אני מצטער המורה, אבל אני לא יכול.״ איתן עונה לו. לא זז מלרדת מהשולחן. לא יכול? למה הוא לא יכול לעבור לשבת לידי? אני מבינה שרצה שמועה שאני מלאה במחלות שהם ככה מתנהגים כמו ילדים קטנים.
הסתובבתי והבטתי באיתן במבט נגעל, והוא הביט בי בעיניים חסרות רחמים. ״ולמה אתה לא יכול לעשות את זה אדון איתן?״ סול מרים את גבותיו בשאלה, ואני מתחילה לראות אותו מאבד את הסבלנות. ״אני לא יודע למה אני מתווכח. איתן תעבור מיד.״ הוסיף והפעם הרים את קולו.
״אני מצטער המורה, אסור לי.״ איתן עונה לו שוב. אני שומעת את הכיתה מתלחששת וצוחקת מעט, ואני מביטה בכל אחד ואחת מהם עד שעיניי נעצרות על ריף, שמביט בי בחיוך קטן אך מיד מעביר את עיניו בחזרה אל איתן.
״איתן, אם אתה לא תגיד לי עכשיו מה פשר ההתנהגות הזאת, אני מזמין את ההורים שלך.״ איים סול, יכולתי לשמוע את הרצינות בקולו. הכיתה השתתקה וכולם הביטו בדו שיח שהתקיים בין איתן לסול, מעבירים את מבטם כמו משחק פינג-פונג.
איתן נאנח בעצבים, קובר את פניו בתוך ידיו לפני שהוא מרים את מבטו לכיוון ריף ובחזרה לעינו של המורה. ״אני אעבור לשבת לידה.״ ריף פתאום קם, יכולתי לשמוע את האנחת רווחה נפלטת מפיו של איתן לפני שהוא קם ומתיישב במקומו הקודם של ריף.
YOU ARE READING
לפני שפגשתי אותך
Romanceכשמיה נחתה בארץ בפעם השניה בחיה, אחרי המון זמן שלא הייתה בישראל, היא מיד רצתה לקחת את הטיסה בחזרה. היא לא רצתה להישאר דקה אחת בארץ אחרי שתסיים את השנה ושימלאו לה שמונה עשרה. אך ברגע שמיה מגיעה לבית ספר החדש, מכירה את האנשים החדשים ומסתגלת לסביבה הח...
