פרק 26

10K 437 107
                                    

מאיה ואני מתיישבות ומחכות למורה, ״אני אומרת לך, אנחנו היום נוסעות למסיבה!״ קבעה מאיה בהתרגשות, ״יאללה אחותי תפסיקי, הוא יכול ללכת להזדיין אלף פעם, אם הוא ככה החליט לוותר עלייך ולהתנשק עם מישהי מגעילה כזאת, זה רק אומר לך שהוא לא בשבילך.״

באותו יום של המסיבה אחרי המקרה שקרה, מאיה התחרפנה ברמות. סיפרו לי שמתי שריף חזר הביתה, היא הביאה לו סטירה וצעקה עליו. מגיע לו. הוא ניסה ליצור איתי קשר כל היום, הוא בא אליי הביתה ולא פתחתי לו, הוא התקשר, סימס אבל לא עניתי לאף הודעה או שיחה. נגעלתי ממנו.

״מאיה אני לא רוצה, באמת אין לי חשק לראות מסיבות יותר.״ אמרתי לה, נזכרת שוב בשפתיים של ריף על של תמרה. ״סיפרתי לך כבר שהוא אמר לי למה הוא עשה את זה. אני נשבעת לך מאיה, אני לא מאמינה לאף מילה שיוצאת לו מהפה.״ הסברתי.

מאיה הנהנה, מעבירה את מבטה אל הדלת, ״נדבר על זה בהפסקה, חברים שלו נכנסים.״ סימנה לי עם הראש אל עבר הדלת, שם אביהו ותומר נכנסים ביחד ומתקדמים לכיוון השולחן מאחורינו.

הם חלק מהחבורה של ריף, הם חלק מהאנשים שחושבים שאני משוגעת וכל הדברים האלה, רציתי לשאול אותם משהו על זה אבל נמאס לי כל כך מדרמות. אולי זה לטובה שריף ותמרה התנשקו, ככה אני לא אצטרך להתעסק בדברים האלה יותר ולהיות ממוקדת בדברים היותר חשובים כמו הלימודים, החברים שלי ולסיים את השנה הזאת בלי הפרעות.

״אז מיה,״ קולו של אביהו בוקע מאחוריי, אני מסתובבת ורואה את שניהם מסתכלים עליי בשאלה, ״מה יש בינך לבין ריף?״ שאל.

נשכתי את פנים לחיי בעצבים, ״אין בינינו כלום ולא יהיה.״ עניתי, ״למה אתם שואלים?״

אביהו מחייך חיוך קטן, ״רק מוודא, זה אומר שתצאי איתי לדייט?״ שואל בגאווה.

מאיה כמעט נחנקת מהרוק של עצמה, ואני משתדלת לא להתפקע מול הפנים שלו, ״לא, אני לא רוצה לצאת עם אף אחד. עוד כמה חודשים אני חוזרת לספרד״

הבעת פניהם של שני הבנים היושבים מולנו השתנה מיד, הם כל כך מופתעים? אני לא מעוניינת להישאר בארץ הזאת, הבית האמיתי שלי נמצא בספרד.

״מה? איך את מסוגלת לעזוב את ישראל, אני בחיים לא הייתי עוזב.״ אמר תומר, ״שמעתי הגיע תלמיד חדש מספרד והוא גם חוזר בסוף שנה, אולי אתם מכירים?״

אני מרגישה את ליבי צונח לרצפה, ״מ-מה?״ שאלתי, ולפני שאני בכלל יכולה לחשוב על משהו הגיוני יותר מזה, הדלת נפתחת וחושפת את מי שלא רציתי לראות או לשמוע, לוקאס.

קמתי ממקומי במהירות, לא נותנת לאף אחד להגיד מילה נוספת. שמחתי שהמורה עוד לא הגיעה. הוא מחפש בעיניו את הפרצוף המוכר שלי, וכשהוא שם לב שאני מתקדמת אליו במהירות, הוא נבהל.

לפני שפגשתי אותךWhere stories live. Discover now