נאנחתי בעצבים שירדנו מהמטוס, אני מסתכלת סביבי ורואה את האנשים החסרי סבלנות ממהרים להכנס לבפנים ולחפש את המזוודות שלהם. לא התגעגעתי למקום הזה. תשע שנים בלי להיות כאן היה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, רציתי ללכת לקנות כרטיס טיסה ולהסתובב חזרה ופשוט לחזור לבית האמיתי שלי. בספרד.
״קדימה מיה, אנחנו צריכים לקחת את המזוודות שלנו.״ אמא שלי אומרת, העברית בוקעת לה מהפה וזאת שפה שלא שמעתי יותר מדי זמן.
גלגלתי את עיניי ועוד אנחה יוצאת לי מהפה. אחי הגדול מסתכל עליי וצוחק, ״קחי הכל בפרופורציות, עוד שנה ואנחנו עפים מכאן.״ אמר בחיוך, לא טורח אפילו לדבר בעברית ומיד תוחב את האוזניות לאוזניו ומתקדם אחרי אמא. הוא צודק. רק עוד שנה ואנחנו עפים מכאן בחזרה.
הביקור האחרון שלי בישראל היה לפני תשע שנים. אפשר להגיד שעד גיל שמונה הספקתי להכיר המון חברים, היה לי כיף כאן. אני לא אשכח את החבר הראשון שלי של כיתה א׳, או את החברה הכי טובה שלי שהייתה לי אז עוד בגיל הזה, מעניין מה איתם עכשיו ואם הם עוד זוכרים אותי.
השהייה שלנו בספרד הייתה מושלמת. להיות בבית שלך, עם שאר המשפחה שלך, בחדר שלך ועם החברים שלך, לא היה דבר יותר טוב מזה. אני נתקפת לחץ שאני חושבת על הבית ספר החדש שאני צריכה ללכת אליו, על התלמידים החדשים-ישנים שלא ראיתי המון זמן. אני לא בטוחה שאני אמצא את עצמי בימים הראשונים, וגם אם כן, אני רוצה השנה ללכת על פרופיל נמוך, אבל אני די בטוחה שבסוף אלוהים יחליט להכין לי תוכניות אחרות.
אני נעמדת ליד אמא שלי כשאנחנו מחכות למזוודות הקטנות שהבאנו רק לטיסה, ואנחת רווחה נפלטת מפי שהמזוודה שלי היא בין הראשונות. אני רוצה לעוף מפה וללכת כבר לבית החדש, לסדר אותו ולישון שינה ארוכה מאוד.
אבא שלי אמר שהמזוודות הגדולות וכל הרהיטים והדברים כבר בבית החדש, וזה הדבר היחידי שעוד שימח אותי כי ממש לא היה לי כוח להתעסק בלישון על מזרן או להיות בחדר ריק. אני רוצה כבר להגיע ולסדר הכל שיהיה נקי ומושלם. שמירה על נקיון וסדר זה חלק מהדברים שהכי בולטים אצלי. אני תמיד מסודרת ולא יכולה שיש בלאגן.
המזוודות של אחי והוריי מגיעות כמה דקות אחרי המזוודה שלי, ואנחנו מתקדמים לכיוון היציאה משדה התעופה. האוויר הישראלי מכה בי ואני לא יכולה שלא להבחין בהבדל הגדול. אנחנו עוצרים מונית ומכניסים את המזוודות שלנו לתא המטען, אחי נכנס למושב האחורי ומיד אחריו אני ואמא שלי. אבא שלי יושב מקדימה ומתחיל לפטפט עם הנהג, השפה העברית יוצאת לאבא שלי מהפה בצורה מושלמת, כאילו לפני רגע הוא לא נולד בספרד או בכללי, חי שם תשע שנים ודיבר רק ספרדית.
YOU ARE READING
לפני שפגשתי אותך
Romanceכשמיה נחתה בארץ בפעם השניה בחיה, אחרי המון זמן שלא הייתה בישראל, היא מיד רצתה לקחת את הטיסה בחזרה. היא לא רצתה להישאר דקה אחת בארץ אחרי שתסיים את השנה ושימלאו לה שמונה עשרה. אך ברגע שמיה מגיעה לבית ספר החדש, מכירה את האנשים החדשים ומסתגלת לסביבה הח...
