לפני שפגשתי אותך

פרק 41

״כל החיילים מתבקשים לעלות לאוטובוסים!״ קריאה נוספת נשמעת ברחבי המקום, אני חושבת שקוראים לזה ׳בקו״ם׳, ריף הסביר לי מה הולך לקרות עכשיו, ברגע שמופיע השם שלו על המסך הגדול זה אומר שהוא צריך להכנס לאוטובוס.

״אני הולכת כל כך להתגעגע אלייך.״ אני אומרת לו, תופסת בפניו, ״אין לך שיער יותר.״ מצחקקת, מעבירה את ידי בשיערו הקצוץ, אין יותר תלתלים. כמובן שריף נראה מושלם בכל דרך אפשרית, עם קרחת או עם שיער הוא מדהים.

הדמעות עולות לעיניי ואני מנסה להדחיק אותן, ״אל תבכי, אני מתחנן.״ הוא לוחש, תופס בפניי גם ומניח לי נשיקה ארוכה על השפתיים. ״אני אוהב אותך המון, אני חוזר רק בעוד שבוע, זה יעבור מהר.״ מוסיף, מנסה לעודד אותי.

״אני אוהבת אותך המון. תשלח לי הודעה או תתקשר ישר שאתה מקבל את הטלפון!״ אני ממהרת להגיד לו כדי לא לשכוח. פאק אני כל כך הולכת להתגעגע אליו, אני לא יודעת אם אפשר להסביר במילים כמה.

״ברור בייב,״ הוא אומר לי, מלטף את שיערי ומושך אותי לחיבוק ארוך, ״בבקשה כל דבר שקורה תעדכני אותי, ישר שאני אדליק את הטלפון אני אראה. בסדר?״ הוא מבקש ממני.

אני יודעת שריף הולך להיות בלחץ גדול מזה שהוא בצבא ואני בתל אביב לבד, הוא יודע שעומר ינסה להתחיל איתי שוב והוא מפחד בטירוף שיקרה משהו, אני כמובן הולכת לעדכן אותו בהכל לא משנה מה, מצדי להעמיס על ההודעות שלו רק כדי שיהיה רגוע.

״מבטיחה לך.״ אני מחייכת אליו, מנשקת אותו שוב.

״כל החיילים מתבקשים לעלות לאוטובוסים!״ קריאה נוספת נשמעת. אנחנו מעבירים את מבטנו לכיוון המסך הגדול ורואים את שמו של ריף עליו. אני מסתובבת אליו במהירות, מחבקת אותו חזק.

השתחררתי ממנו די מהר, נותנת לו לחבק גם את אימו שבוכה יותר ממני. ״תפסיקו לבכות, אני אתחיל לבכות גם.״ אומר ריף לי ולאימו, אנחנו מסתכלות אחת על השניה וצוחקות קצת. ״אני אדבר איתכן ברגע שירשו טלפונים.״ מוסיף, מחייך אל שתינו.

ריף מרים את התיק הגדול על גבו והולך לכיוון החייל שעומד כמה צעדים מלפני האוטובוס. לפני שהוא נדחף אל תוך כל האנשים שצועקים ועושים רעש על כל גבר שעולה לאוטובוס, הוא מסתובב אליי, ״אני אוהב אותך ברמות שאת לא תביני בחיים שלך.״ הוא אומר, תופס בפניי ונותן לי נשיקה ארוכה וחמימה, מרגיע אותי מכל הלחץ שאני נמצאת בו.

ריף מתנתק ממני ומחייך, מניח לי נשיקה ארוכה על המצח. הוא מסתובב ודוחף את כל האנשים, מדבר עם החייל שמחייך אליו חיוך קטן ונותן לו טפיחה על הכתף, מורה לו להתקדם ולעלות לאוטובוס. ריף זורק את התיק הגדול אל תוך תא המטען, עולה במדרגות ומנופף לי ולאימו בחיוך, משאיר אותנו להיאנח ולהבין שעכשיו הכל מתחיל.