כשמאיה ואני יושבות בהפסקה השניה בקפיטריה, אני מחליטה לספר לה מה קרה בסוף הצגת הדיאלוג של ריף ושלי. איך הייתה הנשיקה ומאיפה היא באה בכלל. מאיה כמובן בהלם ממה שאני מספרת לה, היא די צעקה והשתגעה בקפיטריה, גרמה למבטים של אחרים להיות עלינו ולי להצטער על זה שסיפרתי לה בפומבי.
"אני לא יודעת מה להגיד לך." אמרה מאיה בנסיון לחשוב איך לפענח את הנשיקה הזאת. "אני רק יכולה להגיד שאני ידעתי שהנשיקה הזאת תקרה מתישהו." הוסיפה.
הרמתי את גבותיי בשאלה, "מה זאת אומרת חשבת שמשהו כזה יקרה?" שאלתי את מאיה.
"שמעי אחותי, הוא לא מפסיק לחפש את התשומת לב שלך. אני לא רוצה לגרום לך להתלהב, כי באמת אין לך ממה. הוא רק רוצה לסמן גם עלייך וי." אומרת, גורמת לי להבין שבאמת זאת ההתנהגות של ריף והבן אדם באמת רק חיפש אותי כל פעם בזמן שאני לא שמתי עליו.
גיחכתי לעצמי בפתטיות. הבן אדם הזה כל כך מגעיל. נפל לי האסימון ברגע שמאיה אמרה שהוא רק חיפש לסמן אותי גם. אם הוא לא היה מחפש רק לנשק אותי כמו שהוא רצה ממזמן, הוא היה קובע איתי את זה כשהייתי אצלו ועשינו מאות חזרות על הדיאלוג.
"בסדר. זאת רק נשיקה." אמרתי, מסתכלת על מאיה. "זה הדבר האחרון שצריך לעניין אותי כרגע."
ריף לא אמור להיות בראש שלי בשום צורה. סיימנו את השלב הראשון בדיאלוג ויש לנו הפסקה קצרה עד שהמורה סול יביא לנו את החלק השני בעבודה. אני נורא מקווה שהיא תהיה יותר קלה ולא תצריך פגישות כי אני לא מעוניינת לראות את הפרצוף של ריף שוב, ואם כן, אני אבהיר לו שאם הוא ינשק אותי בלי להודיע לי בכלל זה יהיה הסוף שלו, חד משמעית.
"היי מיה" קול מוכר קורא בשמי. אני מסתובבת ורואה את עומר מסתכל עליי בחיוך קטן וביישני, כתפיה אחת של התיק מונחת על כתפו בזמן שהחולצה הלבנה שלו מבליטה את שריריו.
אני מחייכתי אליו בחזרה, "היי עומר, בוא תשב." הזמנתי אותו לשבת עם מאיה ואיתי.
מאיה קורצת לי ומחייכת חיוך קטן וממזרי, "אני חושבת שאלך, יש לי דברים לעשות. דברי איתי אחר כך בובה." מתרצת מאיה, נותנת לי נשיקה על הלחי ומשאירה אותי ואת עומר לשבת לבד.
אני לא חושבת שיצא לי לספר למאיה על עומר ועל זה שהוא בא ודיבר איתי לפני כמה ימים אבל אני יכולה להשבע שאחרי שהיא ראתה את עומר ואיך שהוא הסתכל עליי, היא לגמרי תשגע אותי על זה כשהיא תראה אותי.
"אני רוצה שנצא לדייט." קבע עומר בביטחון, משהו שלא מתאים לו, גורם לי להסתכל עליו במבוכה וללחיי לסמוק. "אני מתכוון, אם את רוצה כמובן." הוסיף במבוכה. זה העומר שאני מכירה.
YOU ARE READING
לפני שפגשתי אותך
Romanceכשמיה נחתה בארץ בפעם השניה בחיה, אחרי המון זמן שלא הייתה בישראל, היא מיד רצתה לקחת את הטיסה בחזרה. היא לא רצתה להישאר דקה אחת בארץ אחרי שתסיים את השנה ושימלאו לה שמונה עשרה. אך ברגע שמיה מגיעה לבית ספר החדש, מכירה את האנשים החדשים ומסתגלת לסביבה הח...
