לפני שפגשתי אותך

פרק 36

החודש וחצי האחרון עבר במהירות. סיימנו את רוב הבגרויות שלנו והתחלנו בהתארגנויות למסיבת סיום ולנשף שאם אפשר להגיד שרק בא לי שיבוא.

אני כרגע לא יודעת מה אני רוצה לעשות, אם לחזור לספרד או להישאר כאן עם ההורים שלי, אבל בינתיים טוב לי פה וכיף לי עם ריף וגם לאהרון טוב עם מאיה אז לא בא לי סתם להגיד דברים שרק יהרסו את כל הכיף.

ריף? אין לתאר. מאותו רגע שהוא הצהיר בפני כולם על האהבה שלו אליי, הכל נהיה יותר טוב. בהפסקות התחלנו לשבת ביחד שני החבורות, הוא מחזיק לי את היד ומנשק אותי כל פעם שהוא רק יכול ואפשר להגיד שזה הדבר הכי מדהים שיכול להיות בעולם הזה. אנחנו לא מפחדים להיות בבית ליד עומר, אפשר להגיד שהוא התחיל לפחד ולכבד מאותו רגע שאני פתחתי את הפה ועמדתי מולו ואני שמחה על כך, אני לא כמו כל הבנות ואני בחיים לא אעזוב את ריף בשביל עומר או בכלל בשביל מישהו אחר.

״אני רוצה שתגידי את זה.״ מבקש ממני ריף כשהוא מעליי. אני יודעת למה הוא מתכוון. עוד לא אמרתי לו באמת שאני אוהבת אותו, אני מפחדת שהוא יקח את זה כמובן מאליו. הוא עד עכשיו לא ביקש ממני בכל החודש וחצי האלה להגיד את שלושת המילים האלה וכנראה שעכשיו הוא שם לב לזה שזה בכלל לא יצא מפי.

אני נושכת את שפתיי ותופסת בפניו, מעבירה את אגודליי על שפתיו המלאות. ״אני אוהבת אותך ריף, אני אוהבת אותך יותר מכל דבר אחר שאהבתי בכל חיי.״ אמרתי לו.

הוא מביט בי כמה רגעים, לא אומר דבר. בעיניו עולה ניצוץ קטן לדמעה, חשבתי שאני מדמיינת עד שאני מרגישה את הדמעה הקטנה על האגודל שלי, ״אלוהים ריף, למה אתה בוכה?״ אני שואלת בדאגה, מצחקקת קצת ומנגנת בעדינות את עיניו עם אצבעותיי.

הוא משפיל את ראשו לבטני, לא רוצה שאראה את פרצופו, ״את לא מבינה בכלל מה עשית לי עכשיו מיה.״ הוא אומר, גורם לחיוכי להתפרש על שפתיי וללחיי להאדים קצת. הוא מרים את פניו אליי, יוצר איתי קשר עין, ״את לא מבינה כמה כיף לי לשמוע את זה ממך וכמה פחדתי שאת לא אוהבת אותי בחזרה.״

לראות את ריף בוכה בגלל שאמרתי לו שאני אוהבת אותו היה הדבר הכי מקסים שראיתי כל חיי. בחיים לא חשבתי שאני אגרום לגבר שלי לבכות מאושר ועוד מהמילים האלה. אני יודעת שהוא נפגע בעבר כל כך וקשה לו שהוא לא שמע את זה ממני עד עכשיו, ואני יודעת שגם היה לו קשה להוציא את המילים האלה מהפה שלו במיוחד שזה יצא בטעות מול עומר אבל עכשיו אמרתי לו את זה בפעם הראשונה והתגובה שלו שווה זהב מבחינתי.

״ריף אני יודעת כמה זה קשה לך שלא שמעת את המילים האלה ממני, ואני מבטיחה לך שאני בחיים לא אעשה לך את מה שתמרה עשתה. בחיים.״ הבטחתי לו בזמן שאני מביטה בעיניו, הוא פגוע ממה שהוא עבר ואני לא מאשימה אותו, זה נוראי מה שתמרה עשתה לו ועוד יותר נוראי שעומר- אחיו החורג עשה ועוד מנסה לעשות.