״איפה הוא!?״ אני צורחת, קולי נשבר ולא נשמע כמעט. דלת בית החולים נטרקת בחוזקה מאחוריי ואני סוחפת אחריי את אמו של ריף שלא מפסיקה לבכות ומלא מבטים מיואשים של אנשים.
לאחר ששיחת הטלפון עם ריף התנתקה בפתאומיות, נסעתי לביתו והודעתי לאמא שלו על זה שהוא לא עונה לי לטלפונים ועל איך התנתקה השיחה. ניסינו להרגיע אחת את השניה שהכל בסדר ובטח נפל לו הטלפון והוא נשבר ובגלל זה הוא גם לא חוזר אלינו, ניסינו לנחם את עצמנו שאולי הוא יותר מדי מגושם אך ברגע שהדלקנו את הטלוויזיה ושמענו בחדשות איך אוטובוס התהפך בדרך לבסיס צבאי, עם מספר הרוגים רב ומספר מאוד נמוך של פצועים, מיד חשכו עינינו.
״איפה הוא? איפה ריף מילר!״ לא יכולתי להסדיר את נשמתי, הרגשתי שאני על סף עילפון. פחדתי כל כך, פחדתי שאולי הוא לקח חלק מהאירוע הזה, פחדתי שהוא לקח חלק מהקבוצה של אלה שלא שרדו.
״גברתי, אני מבקשת ממך לשבת ולהירגע.״ אחות בית החולים מתקדמת אליי ונוגעת בי, אך אני מיד מעיפה אותה ממני גורמת לה להירתע.
״להירגע!? איך את רוצה שאני ארגע! אני רוצה שתגידי לי עכשיו איפה הוא!״ המשכתי לצעוק עליה. לרגע הרגשתי רע על כך שאני מוציאה עליה את הכאבים שלי אך אני לא במצב של לבקש סליחות כרגע.
הבטן שלי מתחילה לכאוב וסחרחורת תוקפת אותי. אני מנסה להירגע ואני מתחילה בזה שאני יושבת על אחד הכיסאות שם. ״אני חייבת מים.״ אני צועקת לאוויר, רומזת לאחות וכך היא עושה. היא רצה להביא שתי כוסות מים לאמא של ריף ולי. אני מחזיקה בבטן שלי ומסתכלת עליה, מה אני עומדת לעשות עם התינוק הזה?
״ריף כרגע נמצא בניתוח, בעוד כחצי שעה הוא אמור לצאת.״ האחות אומרת, אני מרימה אליה את מבטי, ״ברגע שהוא יצא אני אגיד למנתח שיבוא לדבר איתכן בשניה הראשונה.״ מוסיפה, מהנהנת אלינו אם יש אישור ואנחנו שותקות ומהנהנות בחזרה.
לא סיפרתי על התינוק לאמו של ריף. לא יכולתי להוציא את הדבר הזה מהפה שלי בזמן שהוא עכשיו על שולחן וגופו פתוח. עצם המחשבה הזאת גרמה לי להתחיל לבכות שוב. ריף לא עומד למות, הוא לא יעזוב אותנו.
״יהיה בסדר. אני מבטיחה.״ אני לוקחת את ידה של שרה- אמו של ריף ולוחצת עליה קצת, מנסה לעלות חצי חיוך על שפתיי אבל זה כושל. אני רק מקווה שהכל יהיה בסדר, זה שהוא הגיע חי לניתוח זה כבר משהו טוב כי זה אומר שהוא רק בין הפצועים.
****
החצי שעה האחרונה עברה בצורה הכי מגעילה שיש. אמא שלי התקשרה אליי מהעבודה שלה אחרי ששמעה בחדשות מה שקרה ומיד עזבה את הכל ובאה לכאן אחרי שאמרתי לה שריף לקח חלק מזה.
YOU ARE READING
לפני שפגשתי אותך
Romanceכשמיה נחתה בארץ בפעם השניה בחיה, אחרי המון זמן שלא הייתה בישראל, היא מיד רצתה לקחת את הטיסה בחזרה. היא לא רצתה להישאר דקה אחת בארץ אחרי שתסיים את השנה ושימלאו לה שמונה עשרה. אך ברגע שמיה מגיעה לבית ספר החדש, מכירה את האנשים החדשים ומסתגלת לסביבה הח...
