לפני שפגשתי אותך

פרק 50

״איך ידעת איפה אני?״ זה לא נראה לי הגיוני לראות אותו עומד בפתח דלת החדר, איך לעזאזל הוא ידע איפה למצוא אותי. ״מי אמר לך שאני כאן?״ אני שואלת.

״אמא שלך התקשרה אליי הבוקר.״ עונה לי לוקאס. למה היא התקשרה אליו? אני ולוקאס מסתדרים בסדר גמור אבל כל כך לא נעים לי שהיא התקשרה אליו. מה היא חשבה לעצמה? שאני אהיה לבד ואני אצטרך קצת חברה, וגם אם כן, למה היא חושבת שלוקאס הוא הפתרון המתאים לזה? אני לא יודעת מה הוא מרגיש כלפיי ואני גם לא יודעת אם הוא יודע על המצב של ריף אבל אני בטוחה שזה לא יעצור אותו מלנסות משהו איתי כל עוד הוא רוצה אותי.

הוא נאנח, "אני שמעתי על מה שקרה עם ריף. אני כל כך מצטער" אומר, מתקדם כמה צעדים אל פתח הדלת ומושך אותי לחיבוק ארוך בו הוא מלטף את שיערי. ריח הבושם המוכר שלו שפעם כל כך אהבתי ממלא אותי ואני לא יודעת מה להרגיש, כל כך רע לי.

בלי שהרגשתי אני מתחילה לבכות, להתפרק על גופו של לוקאס. ידיי כרוכות סביבו גם ואני מרשה לעצמי לפרוק את כל הבכי הזה שישב עליי כבר כמה ימים, "כל כך רע לי, לוקאס." אני משתפת אותו.

אנחה יוצאת לו שוב מהפה, "אני יודע. אני מצטער שלא הרמתי טלפון, ציפיתי שמישהו יעדכן אותי בזה." הוא מתנתק ממני ותופס בפניי, מנגב את הדמעות שלא מפסיקות לרדת. "למה החלטת לחזור? אני מכיר אותך מספיק זמן כדי לדעת שלא היית בורחת לא משנה מה היה המצב שלו." שואל אותי בהתעניינות, ידעתי שהוא יעלה על זה מהרגע הראשון שהוא יראה אותי. לוקאס מכיר אותי יותר מדי זמן, הוא יודע עליי יותר ממה שאני יודעת על עצמי וזה מפחיד.

"אני אספר לך אחר כך. בינתיים, תכנס ונדבר." אני מזמינה אותו אל חדר המלון. מפנה את הכניסה, לוקאס מניח את הג׳קט שלו על השולחן ומתיישב על המיטה, ולפני שאני סוגרת את הדלת אני מנגבת את עיניי הרטובות והנפוחות. "אז, מה איתך בינתיים?" שואלת אותו, כשאני מתיישבת על המיטה גם.

הוא חושב כמה רגעים, "התחלתי ללמוד משפטים. זה היה החלום שלי מגיל צעיר, אם את זוכרת." הוא מעלה חיוך קטן, "המצב בבית בסדר, אמא שלי מאוד התגעגעה אלייך, היא הייתה קצת בשוק שחזרת והזמינה אותך לארוחת ערב היום." מוסיף.

עם כמה שהמצב שלי היה גרוע, שמחתי שלוקאס מצא את עצמו. ״אני שמחה לשמוע.״ חיוך קטן עלה על שפתיי. מראו של לוקאס לא השתנה הרבה, מה שכן הוא רק התבגר והתפתח יותר. זיפים על פניו ושיערו מלא, ואפשר לראות שהוא ביקר בחדר כושר הרבה.

״לא באתי לכאן כדי לדבר עליי,״ הוא אומר, יוצר איתי קשר עין, ״למה חזרת?״ שואל אותי את אותה שאלה. אני אמרתי לעצמי שאני לא אספר לאף אחד על ההריון הזה ובינתיים כבר שני אנשים יודעים ולוקאס עומד להיות השלישי. אני לא יודעת איך הוא יקבל את זה, הרי לפני שחזרתי לישראל החלום שלי ושל לוקאס היה להתחתן ולהביא ילדים ביחד ועכשיו שאני אספר לו שאני בהריון מריף יהיה מוזר וכואב, בשבילו.