״מזל טוב!״ מאיה ואהרון צועקים ברגע שהם נכנסים לחדר שלי, אלוהים יודע איך הם השיגו כרטיס. אני קמה בבהלה מהצעקה שלהם ומשפשפת את עיניי במהירות, רואה את מאיה עומדת עם עוגה גדולה בין הידיים ונרות עליה.
הרמתי את הטלפון שלי כדי לראות מה השעה לפיי שאני מחזירה את מבטי אליהם, ״תודה.״ אני מחייכת, יוצאת מן המיטה ומחבקת את שניהם. ״אני נכנסת לצחצח שיניים ואני כבר יוצאת.״ הודעתי והם מהנהנים.
גיל תשע עשרה, לא להאמין כמה עברתי בשנה הזאת מהרגע שהגעתי לישראל ועד עכשיו שחזרתי לכאן. כל כך הרבה דברים קרו, כל כך הרבה דברים השתנו ואין לתאר כמה זה מכאיב.
אני נועלת אחריי את הדלת ומסתכלת על עצמי במראה, סורקת את פניי. אני נראית מותשת, חיוורת. אני לא יודעת אם זה כי הרגע קמתי או כי כל הלילה לא הפסקתי לבכות. דיברנו על היום הולדת שלי כל כך הרבה, אני לא מאמינה שהוא לא נמצא כאן כדי להיות איתי. אני לא מאמינה שהוא לא נמצא כאן כדי לראות אותי בהריון, יולדת את הילד שלו.
נאנחתי, פותחת את ברז המים ולוקחת את מברשת השיניים, מתחילה לעשות את הארגונים של הבוקר לפני שאני יוצאת בחזרה אל החדר. השעה שתיים עשרה וחצי, אני כל כך עייפה. אני יודעת שמאיה תרצה לצאת היום בערב אבל אני לא מסוגלת להזיז את עצמי כל עוד הוא לא פה.
אני כל כך מתגעגע אליו, אני רוצה שהוא יהיה כאן לידי, שנצחק, שנריב, שנאהב אבל כל זה לא אפשרי כל עוד הוא לא כאן. אני לא רוצה לדעת מה המצב שלו ובגלל זה ביקשתי מאמא שלי לא להגיד לי לא משנה מה קורה. אני לא רוצה שיכאב לי יותר, אני לא רוצה להמשיך לבכות ולכעוס על עצמי שלא ניצלתי איתו עוד קצת את הדקות האחרונות שלו.
"מה את רוצה לעשות היום?" מאיה שואלת אותי כשהיא חותכת לכל אחד מאיתנו חתיכה מהעוגה. כלום, אני לא רוצה לעשות כלום.
"לא יודעת. תחליטו אתם." אני אומרת, נותנת להם את האפשרות לבחור לאן לצאת היום. לא היה לי אכפת להישאר במלון ולהזמין סרט ופיצה אבל אם הם בקטע של לצאת למסעדה או למועדון אני יודעת שאני לא אוכל להתווכח איתם על זה.
מאיה חושבת כמה רגעים, "אפשר ללכת למסעדה טובה. את יכולה להגיד ללוקאס לבוא" היא מציעה ואהרון מהנהן.
"אני אשלח לו הודעה, הוא ישמח לבוא." חיוך קטן התפרש על שפתיי בזמן שאני מרימה את הטלפון ושולחת לו הודעה, מציעה לו להצטרף אלינו הערב למסעדה. אני מקווה שיהיה נחמד לחגוג את יום ההולדת שלי למרות כל מה שקרה, אני יודעת שיקח לי זמן להתרגל לזה שאני לא אראה אותו יותר אבל עדיף לנסות עכשיו מאשר לעולם לא.
YOU ARE READING
לפני שפגשתי אותך
Romanceכשמיה נחתה בארץ בפעם השניה בחיה, אחרי המון זמן שלא הייתה בישראל, היא מיד רצתה לקחת את הטיסה בחזרה. היא לא רצתה להישאר דקה אחת בארץ אחרי שתסיים את השנה ושימלאו לה שמונה עשרה. אך ברגע שמיה מגיעה לבית ספר החדש, מכירה את האנשים החדשים ומסתגלת לסביבה הח...
