לוקאס ואני העברנו את כל הסוף שבוע ביחד. הרגשתי שבאמת נהניתי וצחקתי הרבה, משהו שלא קרה אצלי בכלל בתקופה האחרונה. מדי פעם הרמתי את הטלפון שלי כדי לראות אם יש הודעה או טלפון מריף, אך התאכזבתי לגלות בכל פעם שאין.
יצאנו ביום שבת בבוקר לפארק, ישבנו ואכלנו. העברנו את השעות בלדבר ולהתעדכן בדברים שלא יצא לנו לדבר עליהם. הוא רצה לדעת על ריף ואני סיפרתי לו, חוץ מאת החלק שאני עדיין מרגישה אליו משהו קטן.
לוקאס לא עשה לי פרצוף על כך שהתאהבתי במישהו אחר, הוא אמר שזה לגיטימי וצפוי והוא לא כועס או מאוכזב ממני, פשוט הודה שזה טבעי. שמחתי מזה שזאת הייתה התגובה שלו והוא לא התחיל לעשות לי על זה פרצופים או להתעצבן, למרות שאין לו אפילו למה לעשות הרי לא היינו ביחד ועברתי לגור במקום אחר.
אחרי הסוף שבוע המדהים הזה, הגיע יום ראשון ולשם שינוי אני מתבאסת שיש לי שיעור היום עם ריף. אני מקווה שסול יחליט לא לתת לנו עבודה היום וללמד אותנו משהו במקום, כך אני לא אצטרך להיפגש עם ריף שוב.
לא יצא לי לשאול אותו למה הוא רב עם עומר, זה עניין אותי. משום מה הייתה לי הרגשה שאני גורם הבעיה למריבת האחים הזאת ולא אהבתי את זה, זאת אחת הסיבות שאני לא רוצה ולא ארצה להיות עם ריף- אם לא מדברים על הפעם שהוא בגד בי. אני עדיין לא מאמינה לו שתמרה איימה עליו וככול הנראה שאני גם לא אאמין.
״אני צריך לדבר איתך אחרי השיעור״ קולו של ריף מוציא אותי ממחשבותיי, גורם לי לחשוב עוד מאות דברים, על מה לעזאזל הוא רוצה לדבר איתי?
״למה רבת עם עומר?״ התעלמתי ממה שהוא אמר, מחליטה סוף סוף לשאול אותו את זה. ״ותחסוך ממני תירוצים, אני יודעת שזה קשור אליי באיזושהי דרך אז אחרי השיעור אתה מסביר לי, הבנת?״ קבעתי לו.
משהו בדבריי גרם לחיוכו הערמומי להתפרש על שפתיו, הוא נושך את שפתיו ועיניי עוברות בשניות להסתכל עליהן. שפתיו בשרניות וגדולות, אני לא יודעת למה זה גרם לי להרגשות מוזרות בגוף, אחרי הכל אני עוד מתגעגעת אליו. אני מתנערת ממחשבותיי עליו.
״יש משהו מצחיק במה שאמרתי?״ הרמתי את גבותיי בשאלה.
ריף מרים את ידיו כחף מפשע, ״חס וחלילה. אני לא מתנגד שבחורה נותנת לי פקודות.״ קרץ והסתובב לכיוון הלוח בדיוק שסול נכנס.
אני לא ידעתי לאיזה מקום לקחת את האמירה שלו אז פשוט שתקתי. הוא אוהב שבחורות נותנות לו פקודות, אפשר להגיד שזה קצת עצבן אותי. לא יכולתי לחשוב על ריף עם מישהי אחרת למרות שראיתי את זה בעיניי לפני כמה זמן. לא ידעתי איך אני מסוגלת לשבת ולדבר איתו כאילו הכל רגיל, בערך. אבל ידעתי שאם אני רוצה להמשיך הלאה ולהיות במקום יותר טוב, אני צריכה להתעלם מזה ולנסות לשחרר מזה.
YOU ARE READING
לפני שפגשתי אותך
Romanceכשמיה נחתה בארץ בפעם השניה בחיה, אחרי המון זמן שלא הייתה בישראל, היא מיד רצתה לקחת את הטיסה בחזרה. היא לא רצתה להישאר דקה אחת בארץ אחרי שתסיים את השנה ושימלאו לה שמונה עשרה. אך ברגע שמיה מגיעה לבית ספר החדש, מכירה את האנשים החדשים ומסתגלת לסביבה הח...
