״זה מקום די נחמד.״ אמרתי לעומר בזמן שהוא מקרב את הכיסא שלי כדי שאשב. ״חשבתי הוא פלצני, אבל הוא דווקא ביתי וחמוד.״ הוספתי, סורקת את המקום.
עומר לקח אותי למסעדה במרכז העיר שהוא דיבר עליה. מסעדת המבורגרים שהיה אפשר להריח את הריח מקצה הרחוב. המקום היה שקט למרות שהיו כאן די הרבה אנשים ואם להגיד את האמת, די נחמד כאן יחסית למסעדה בתל אביב.
״אז, מה הקטע שלך עם ריף?״ שואל עומר שאנחנו פותחים את התפריטים. אני מרימה את מבטי אליו בשאלה, לא מבינה למה הוא בחר דווקא לפתוח את הדייט בלדבר על ריף.
״שום קטע. למה?״ שאלתי אותו מעט בלחץ. ביני לבין ריף לא היה כלום. אני מתכוונת, כן היו כמה דברים, אני כן רוצה אותו אבל חוץ מזה- שום דבר.
״סתם, בהתחלה הוא אמר לכולם להתרחק ממך, זה לא הרתיע אותי או משהו אבל לא בא לי להכנס בינו לבין מישהי שוב, במיוחד שהוא אחי החורג.״
מה
הוא מה?
הרגשתי כאילו אני לא יכולה להגיד מילה נוספת. אחיו החורג? שוב? לעשות לו מה שוב? ידעתי שלא סתם ריף שונא את עומר, ידעתי שמשהו קורה בין שניהם ועכשיו לאט לאט הכל מתחבר לי ומסתדר לי בראש.
״מ-מה?״ לא יכולתי להגיד מילה בלי לגמגם. ״אתה יכול להסביר לי מה זאת אומרת שוב? מה זאת אומרת אחיך החורג? מה הולך כאן?״ שאלתי כל כך הרבה שאלות, שעומר נרתע ומרגיש כאילו שהוא אמר דבר שלא היה צריך להגיד.
״חשבתי שאת יודעת שאנחנו אחים חורגים.״ אמר, זז בחוסר נעימות על הכיסא. ״אבא של ריף לא בחיים יותר, אני לא רוצה להיות זה שמספר לך, אבל אבא שלי התחתן עם אמו לפני שש שנים.״ הסביר לי.
אבא של ריף לא בחיים יותר? אלוהים ישמור. אני לא יודעת איך לא ידעתי מזה, אבל מוזר לי כרגע לשבת מול עומר ולדבר איתו על ריף בזמן שכל מה שרציתי לעשות היה לקום וללכת לתת חיבוק קטן לבן אדם שאני הכי לא רוצה, וזה ריף עצמו.
אני לא יודעת איך הצלחתי לפתוח את הפה ולהוציא משהו, ״אוקיי, אני מבינה.״ אמרתי, מסתכלת על השולחן רק לא אל תוך עיניו של עומר. ״ומה התכוונת במילה ׳שוב׳? מה כבר עשית לו?״
עומר צחקק במבוכה, ״הייתה לו חברה שהוא היה מאוהב בה מעל הראש ולקחתי לו אותה. הייתה בינינו שנאה הדדית אז לא היה לי אכפת להרוס אותו.״ הסביר, מחייך בגאווה.
מבפנים רציתי להקיא עליו, על החוסר רגישות שלו ועל ההתנהגות שלו כלפי ריף אבל מבחוץ אני מחייכת מעט ולא אומרת דבר. רציתי לתת לו סטירה, שהוא יתעורר על החיים שלו ויבין שההתנהגות הזאת מגעילה ולא מגיע דבר כזה לאף אחד, אבל לא עשיתי את זה, נשארתי שלווה ושקטה מולו.
YOU ARE READING
לפני שפגשתי אותך
Romanceכשמיה נחתה בארץ בפעם השניה בחיה, אחרי המון זמן שלא הייתה בישראל, היא מיד רצתה לקחת את הטיסה בחזרה. היא לא רצתה להישאר דקה אחת בארץ אחרי שתסיים את השנה ושימלאו לה שמונה עשרה. אך ברגע שמיה מגיעה לבית ספר החדש, מכירה את האנשים החדשים ומסתגלת לסביבה הח...
