את שייכת לי

☆פרק 2☆

לאחר שבוע

חזרתי הביתה אחרי עוד יום עבודה מעייף, שבו המנהל לא מפסיק להעיר לי. אמא שלי לא בבית, היא עובדת היום משמרת לילה מפרכת. 

עליתי לחדרי נכנסת לחדר המקלחת  שבחדרי. מפשיטה את בגדיי מגופי, נכנסת מתחת לזרם של המים חמים ומנסה לשכוח את כל השבוע הזה ללא הצלחה.

 דמותו של בריאן עולה בראשי מאותו יום שהוא הגיע למועדון בו אני עובדת, השבוע עבר לי שקט ולא היה לו זכר במקום עבודתי, למרות שבאמת פחדתי שיבוא. 

האם באמת הוא יחזור לעשות לי משהו? ישר העפתי את המחשבות האלו מראשי בטח הוא סתם איים עליי כדי לנסות להפחיד אותי, מה שדיי הלך לו. למה באמת שיעשה לי משהו כאילו אין לו מספיק בעיות אחרות על הראש, הוא פושע...

יצאתי מזרם המים חמים וגל של קור עטף את גופי, במהירות מרחתי על עצמי את הקרם גוף הקבוע שלי בריח וניל וישר לאחר מכן  כרכתי סביב גופי מגבת. 

יצאתי מדלת המקלחת הולכת לכוון הארון בגדים שנמצא בחדרי.
פתחתי את דלתות הארון והגשתי את ידי האחת לכיוון הפיג'מה שרציתי ללבוש, בעוד היד השניה שלי מחזיקה את המגבת כדי שלא תיפול מגופי. 

שניות לפני שזה הגיע לידי הרגשתי יד נוגעת בכתפי וצווחה יצאה מפי בבהלה רבה, סובבתי את ראשי במהירות וראיתי את בריאן, וליבי צנח מטה, הרגשתי שאני עומדת למות מבהלה.

 התחלתי להתנשם בכבדות מהקרבה בינינו, ומהסיטואציה בה אני נמצאת. עיניי בחנו אותו, לבושו היה מושך בדיוק כפי שהיה בפעם הקודמת שראיתי איתו, ג'ינס שחור עם קרעים היה על רגליו וחולצה מכופתרת שחורה הייתה על פלג גופו העליון.

אלף שאלות עולות בראשי שכרגע אין לי תשובה לאף אחת מהן. "מה קרה אמילי ווסט נבהלת?" הדגיש את שמי כשעל פניו נמרך חיוך משועשע.

"איך נכנסת לבית? איך אתה יודע איפה אני גרה? ואיך אתה יודע מה השם שלי?" הצפתי אותו בשאלות.
"יש לי את הדרכים שלי, ועצה ממני פעם הבאה תיסגרי את הדלת של הבית" אמר ואז נזכרתי ששכחתי לנעול את הדלת של הבית, 'את פשוט סתומה' צעק לי תת המודע. 

עיניו החלו לבחון את גופי מ-א' עד ת', עיניו נעצרו בפתח חזי שטפטף עליו מים משערי הרטוב והרגשתי איך כולי נשרפת תחת מבטו החודר, החלק התחתון של גופי התכווץ ומיהרתי להצמיד את רגליי אחת לשניה כאילו זה היה אינסטינקט קבוע. 

ראיתי את הגירוי בעיניו כאל חיה לטרפה. "פאק, את לא מבינה מה באלי לעשות לך עכשיו" אמר ומבטו חזר מלשוטט בגופי להביט בעיניי "מה אתה רוצה מימני?!?" שאלתי אותו כאשר ידי מחזקת את האחיזה על המגבת מהלחץ, וגרוני בולע רוק בכבדות. 

"הרבה דברים" אמר בקול מגורה, והחל להתקרב אליי יותר יותר, כך שגופי הולך צעד אחורה עם כל צעד שלו קדימה.