פקחתי את עיניי לאט לאט שראשי עדיין כואב ואני שומעת קולות במעומם "אז דוקטור מה יש לה?!?" שאל ולפי קולו הצרוד והיפה זהיתי שזה בריאן "היא התעלפה ביגלל חוסר של שתייה ואוכל בגוף אז ניהיה לה קריסה גופנית וזה מה שגרם לחום ,כאבי ראש וכאבי בטן אם היא לא תאכל טוב זה ידרדר יותר וזה יכול להגיע למצבים ממש חמורים זהו לבנתיים,על תישכח להביא לה את התרופות שהבאתי לה" אמר הדוקטור "טוב,תודה" אמר בריאן והדוקטור יצא מהחדר.
ראיתי במטושטש את בריאן מיתקרב אליי וישר עצמתי את עיניי שוב לא יודעת למה, הוא היתיישב לידיי ושלח את ידו לפניי וליטף את לחיי ואני ניבהלתי ממגעו וישר פקחתי את עיניי והוא מיהר להחזיר את ידו אליו "אמילי" אמר במין פליאה על כך שהיתעוררתי "איך את מרגישה?!?" הוסיף "קר לי" אמרתי "חכי אני יביא לך משהו חם" אמר וקם לעבר ארונו מוציא פוטר שחור שלו וניגש אליי מגיש לי אותו "תיסתובב" אמרתי שקולי עדיין חלש "אשכרה?!? אני ראיתי אותך כבר בלי" אמר מיסתכל עליי במבט מיתגרה "תיסתובב וזהו" אמרתי מיתעקשת והוא נאנח והיסתובב הורדתי במהירות את בגדיי ושמתי את מה שהביא לי שהגיע לי עד מעל הברכיים וישר הגיע לאפי הריח של הבושם שלו שהיה כל כך טוב "אתה יכול להיסתובב" אמרתי והוא היסתובב ובחן אותי "זה יותר יפה עלייך" אמר וחיוך מבוייש עלה על פניי "טוב תיכנסי לישון" אמר וסימן אם ראשו על מיטתו "לא אני יחזור לחדר שלי" אמרתי באה לקום אך הוא מיהר לידחוף אותי בחזרה "את נישארת כאן אני צריך להשגיח עלייך" אמר מכסה אותי בשמיכה וניכנס גם אלייה רק מהצד השני של המיטה
סובבתי את גופי אל הצד שלו וכך גם הוא הבטנו אחד בשנייה ולרגע ניזכרתי שהוא עכשיו רק בבוקסר וצמרמורת עברה בכל בגופי "למה?!?" שאלתי לפתע "למה מה?!?" שאל ועשה מבט לא מבין "למה אתה מיתייחס אליי ככה?!? הרי אתה אמרת שלא תיפגע בי יותר, אתה לא היית כזה" אמרתי פגוע "איך זה כזה?!?" שאל כאילו לא ידע "אלים" עניתי וראיתי לפי מבטו שמילותיי פגעו בו "אבל ליפעמיים אתה מיתנהג כל כך יפה, קשה להבין אותך" הוספתי במהירות "את משגעת אותי" אמר מביט בתוך עיניי "את זאת שלא מכבדת אותי ,מדברת ועושה מה שאת רוצה את זאת שמביאה את זה לעצמך, את זאת שלא בסדר כאן" אמר עצבני
"אתה רציני עכשיו?!?" שאלתי גם אני עצבנית מרימה קצת את קולי "אתה זה שמיתנהג כמו חמור אתה אשכרה קנית אותי מאבא שלי שאני אפילו לא מכירה אותו. אתה הרחקת אותי מאמא שלי ואתה מאיים עליי שאתה תהרוג את סופיה החברה הכי טובה שלי אם אני יגיד משהו לאמא שלי על זה אז אני זאת שלא בסדר?!?" שאלתי "ושאני יזכיר לך גם ,אם אתה לא זוכר שאתמול עוד שנייה הרגת את טיילור והוא עוד חבר שלך" אמרתי במבט מתפלא והוא ישר השפיל את פניו "ביגלל שאת היתנהגת כמו זונה זה קרה אם לא היית מיתנשקת עליו ונימרחת עליו בצורה הזאת זה לא היה קורה" אמר מנסה ליפגוע אך הפעם זה לא יקרה "אהה אני זונה אווו בריאן ממש בוגר זה שהתנשקתי איתו ממש לא אומר שאני זונה" אמרתי כועסת "ומה זאת אומרת בצורה הזאת?!?" הוספתי "בצורה.." התחיל חושש אך ישר המשיך "שאת אמורה להיות איתי" צעק ואני הייתי בשוק "אתה קינאת בו?!?" שאלתי והוא החל להזיז את עינייו לכל מקום בחדר "תענה לי" צעקתי "כן, כן אני קינאתי בו טוב לך" צעק "אני לא רוצה שאף אחד יגע בך חוץ מימני שאף אחד לא ינשק אותך חוץ מימני" אמר מיתקרב אליי ותופס אם ידייו את מותניי מצמיד אותי אליו "אני רוצה אותך כל כך אבל אני לא יכול להיות איתך אני יפגע בך" אמר "מה זה משנה גם אם ניהיה ביחד וגם אם לא אתה תיפגע בי" אמרתי "אני רוצה לנסות" אמרתי והוא קירב את ראשו אליי ובשנייה שפתינו היתחברו הוא החל לנשק אותי באגרסביות "אחח כמה היתגעגעתי לשפתיים האלה" אמר והמשיך לנשק ולינגוס את שפתיי התחתונה אך לפתע הוא נגס את שפתיי חזק יותר ואני פתחתי את פי בכאב והוא ניצל זאת והחדיר את לשונו לפי ידו החלה להיכנס תחת לפוטר שהיה על גופי ולמשש את גופי "אני לא רוצה שאף אחד ייגע בך בחיים חוץ מימני" אמר ואני ישר עצרתי את ידו שבאה להיכנס לתחתוניי "לא בריאן לא עכשיו" אמרתי מיתנשפת מהכמה דקות של הנשיקה הסוחפת אם בריאן שבהם ניגמר לי האוויר והוא הינהן והוסיף "זה כל כל קשה להישתלט על זה שאת כל כך יפה" אמר ולי ישר עלה סומק על הלחיים והוא היתקרב אליי נישק אותי שוב נשיקה יבשה בשפתיים ואני הנחתי את ראשי על החזה השרירי שלו קוברת את ראשי בו והוא עטף אותי בזרועותיו ועצמתי את עיניי חוזרת לישון.
פקחתי את עיניי מסובבת את ראשי ומגלה שבריאן כבר לא כאן קמתי מהמיטה צועדת לכיוון חדרי וניכנסת אליו.
הלכתי מהר לשירותים שתפתי פנים וציחצחתי שיניים
את הפוטר של בריאן לא רציתי להוריד אז נישארתי איתו וירדתי למטה לארוחת בוקר אם פרצוף שמח ממה שקרה אתמול בלילה.
ניכנסתי לחדר אוכל רואה את בריאן כבר יושב בראש השולחן "בוקר טוב" אמר "בוקר טוב" החזרתי בחיוך והיתיישבתי לידו
"מה אם נשיקת בוקר טוב?!?" שאל ואני הרחנתי את ראשי לפניו ונישקתי אותו "אתם יכולים לעשות את זה במקום אחר" אמר קול מאחורי ואני ישר היתנתקתי משפתיו והפנתי את ראשי לפתח הדלת שם עמד ראיין שפניו עצבניות ולי ישר באו ריגשות אשם.
הוא היתקרב לשולחן והיתיישב מולי העוזרת ישר הגישה לנו את האוכל והתחלנו לאכול "נו אז כמה זמן הזוג יונים ביחד?!?" ראיין שאל מסתכל עליי "ראיין תפסיק" אמר בריאן "מה אמילי כבר זרקת את עצמך ככה על בריאן?!?" שאל מכוון את עינייו למה שלבשתי ואני שתקתי "ראיין דיי" צעק שוב בריאן .כאב לי
כאב לי שהוא היה צריך ליראות אותנו ככה. אני לא ישקר אני עדיין אוהבת אותו ועדיין יש לי חור בלב מזה שניפרדנו ביגללי אבל עכשיו אני בריאן.
"טוב אני אלך שיהיה לכם יום טוב" ראיין אמר בציניות ועזב ואני הפסקתי לאכול כי נעלם לי החשק לאכול "תסיימי לאכול" אמר בריאן "אני לא רוצה" אמרתי "את חייבת לאכול טוב הרופא אמר שהמצב שלך ידרדר אם לא תאכלי טוב אז תסיימתי ועל תישכחי לישתות את התרופות שלך הן על השידה בחדר שלי.גם אני צריך ללכת לעבודה את היום תישארי בבית קחי שבוע חופש" אמר ואני הינהנתי אם ראשי "ביי" אמר מנשק אותי "תחזור מהר" אמרתי "אני אשתדל" אמא ויצא.
כך עבר לו שבוע שבו בריאן הולך לעבודה ואני בבית מתוששת ממה שקרה את ראיין אני רואה רק בארוחות בוקר וערב וליפעמיים הוא גם לא מגיע יצא לנו כמה פעמיים השבוע להחליף כמה מבטים אך לא דיברנו אחד אם השנייה גם קרה כמה פעמיים שתפס אותי ואת בריאן מיתנשקים.המצבים האלה תמיד הביחו אותי במיוחד ביגלל שהיינו ביחד ועדיין יש לי רגשות כלפיו.
ניכנסתי לחדרי מחפשת את הטלפון שלי לפתע קול של תריקת דלת נישמע מאחוריי ואני ניבהלתי וקפצתי היסתובבתי וראיתי את ראיין הוא החל להיתקרב ואני הלכתי אחורה מיתנגשת בקיר "מה את מצאת בו?!?" שאל לפתע מיתקרב יותר מצמיד את גופו לשלי "ראיין לך מפה" אמרתי לא עונה על שאלתו "תעני לי מה מצאת בו?!?" צעק עצבני "איך התגברת כזה מהר עלינו שאני עדיין לא מצליח להוציא אותך מהראש שלי?!?את כבר לא אוהבת אותי?!?" שאל מקרב את ראשו "אני רוצה להזכיר לך קצת" אמר ובשניות מקרב את ראשו ומתיח את שפתיו על שלי ואהבה שלי כלפיו דפקה בליבי תוך שניות זרמים רבים עברו בגופי והרגשתי את החור שהיה לי ניסגר לאט לאט.
"אמילי" קולו של בריאן הגיח מאחור ואני ניבהלתי וישר הרחקתי את ראיין מימני וליבי החל לידפוק כמו משוגע.הלך עליי בגדתי בו.
אז המתח גובר וכל האקשן בא אז מה אתן אומרות על הפרק?!?
על תישכחו להצביע ולהגיב♡♡♡
YOU ARE READING
את שייכת לי
Romans-סיפור גמור- "די תעזוב אותי" צעקתי וניסיתי להוציא את ידי מאחיזתו ללא הצלחה "לאן את רוצה ללכת?" שאל "רחוק מימך" אמרתי והתחילו ליזלוג לי דמעות מהכאב שהרגשתי בידי מאחיזתו "את בחיים לא תצליחי להיות רחוקה ממני כי את שייכת לי" ענה ועזב את החדר בטריקת דלת...
