"אמילי קומי את תאחרי לעבודה" שמעתי את אימי צועקת לי, פקחתי את עיניי אט אט, בזמן שאני לוקחת את הטלפון שלי שהיה על השידה ליד מיטתי במהירות כדי לראות מה השעה. השעה הייתה 7:40 וב8:00 אני צריכה להיות בעבודה.
'פאקק זה לא קורה לי שוב'.
קמתי במהירות מהמיטה, הולכת לכיוון השירותים. שטפתי את פניי וצחצחתי את שיניי, ישר לאחר מכן הלכתי לארון בגדים שבחדרי ולבשתי ג'ינס סקיני שחור, חולצה שחורה חלקה ונעלי וואנס.
אספתי את שערי לקוקו גבוהה ומתוח,שייצא ממש יפה היום, התאפרתי מעט והתבשמתי בבושם הרגיל שלי.
לקחתי את תיקי שמכיל כסף, מטען לטלפון, ועוד כמה דברים שצריכים להיות בכל תיק של אישה.
יצאתי מחדרי, יורדת במדרגות ורואה את אימי, "בוקר טוב" אמרתי ונשקתי את לחייה "בוקר טוב מתוקה" החזירה לי.
לקחתי במהרה משהו קטן לאכול, לא שוכחת להגיד ביי לאימי, ויצאתי מהבית, רצה לכיוון תחנת האוטובוס כדי שלא אאחר את ההסעה. כעבור 2 דקות האוטובוס הגיעה, ועליתי אליו.
ירדתי בתחנה רצה לכיוון המועדון שבו אני עובדת. נכנסת במהירות רבה, ובדיוק הבוס יצא מדלת משרדו ותפס אותי ממש ליד פתח דלת המועדון, 'לעזאזל, למה החלטת לצאת דווקא עכשיו?!?' צעק תת המודע שלי.
"שוב איחרת" אמר בנימה כועסת "סליחה זה לא יקרה שוב" עניתי לו בפרצוף מתנצל, מפחדת שיפטר אותי לאחר כל האיחורים שלי במשך כל התקופה שעבדתי פה.
נכנסתי לבר שמה עליי את סינר העבודה הקבועה שלי ומתחילה בעבודתי. לאחר כמה דקות הרגשתי שמשהו קופץ עליי מאחורי גבי, הסתובבתי וראיתי את סופיה, החברה הכי טובה שלי, מחבקת אותי בחוזקה.
"התגעגעתי אלייך כלבה, איך היה באילת?"
שאלתי אותה לאחר שלא ראיתי אותה שבוע, "היה כיף רצח אני אספר לך אחר כך" אמרה והמשיכה בעבודה כאשר הבחנו במבטים המאיימים שנועץ בנו הבוס.
"כל העובדים למשרד עכשיו" קרא הבוס ברמקול המועדון.
כל העובדים החלו ללכת לכיוון משרדו.
נכנסו כולנו והבוס החל בדבריו "היום יגיעו אנשים חשובים, אני רוצה שתארגנו את המקום של הVIP, אמילי" אמר והצביע עליי "אני רוצה שתעמדי בבר, רוני ונתנאל תהיו במטבח וסופיה תמלצר" אמר וכולם הנהנו ויצאנו מהמשרד.
"מעניין מי מגיע היום, בחיים הבוס לא ביקש מאיתנו לארגן את המקום בשביל אנשים חשובים" אמרה לי סופיה
"כן באמת מעניין מי זה" אמרתי לה, כאשר אלפי מחשבות רצות במוחי, ונכנסתי לבר. התחלתי לסדר ולנקות אותו, וכך כולם עשו את תפקידם.
לאחר חצי שעה של ניקיון כל העובדים יצאו להפסקה, ואני יצאתי לבחוץ עם סופיה. היא סיפרה לי איך היה לה באילת ועל כמה בחורים שהתחילו איתה שם.
YOU ARE READING
את שייכת לי
Roman d'amour-סיפור גמור- "די תעזוב אותי" צעקתי וניסיתי להוציא את ידי מאחיזתו ללא הצלחה "לאן את רוצה ללכת?" שאל "רחוק מימך" אמרתי והתחילו ליזלוג לי דמעות מהכאב שהרגשתי בידי מאחיזתו "את בחיים לא תצליחי להיות רחוקה ממני כי את שייכת לי" ענה ועזב את החדר בטריקת דלת...
