את שייכת לי

☆פרק 9☆

יום למחרת בוקר:
קמתי בבוקר מתרגשת מהיום הראשון שלי בעבודה, ובעיקר לחוצה בגלל שכל הזמן שאני יעבוד בריאן יהיה קרוב אליי, אז אני מקווה שאני יוכל לתפקד במצב הזה. 

הוא גם שלח לי הודעה אתמול בערב שהנהג יבוא ב9 בבוקר לבית שלי, למרות שניסיתי לשכנע אותו הרבה פעמיים שאני לא צריכה, הוא פשוט אמר שאין פה נושא לוויכוח.

וגם אתמול דיברתי כל הלילה עם סופיה וסיפרתי לה הכל, היא אמרה לי שיכול להיות שבריאן מרגיש כלפיי משהו, ובגלל זה הוא ככה דואג לי.

ושהוא בטוח מתכחש לזה בגלל אח שלו הקטן, שגם לו יש רגשות כלפיי, וברור שאני לא מאמינה לזה, זה ממש לא יכול להיות .

טוב אולי ראיין כן, והאמת שגם אני מרגישה משהו כלפיו, וזה מתגבר ככל שאני רואה אותו יותר, אבל בריאן ממש לא הוא בן אדם קר הוא בחיים לא יפתח רגשות למישהי חוץ מסטוצים.

נכנסתי לשירותים צחצחתי שיניים ויצאתי הולכת לכיוון הארון בגדים ומוציאה מתוכו חולצת בטן לבנה מכנס אפור ונעלי עקב לבנות:

עשיתי מחליק ושמתי מייקאפ מסקרה ואודם אדום.

אני לא יודעת למה אבל רציתי ממש שבריאן הסתכל עליי היום, רציתי להיראות יפה בעיניו ואני יודעת שזה לא טוב, ואני צריכה להתרחק מימנו אבל אני פשוט לא יכולה.

  לקחתי את התיק עבודה שלי ויצאתי מחדרי, יורדת במדרגות הולכת לכיוון המטבח ורואה את אמא יושבת ואוכלת.

"בוקר טוב מתוקה, איזה יפה את היום" אמרה "תודה אמא, היום זה היום הראשון שלי בעבודה" אמרתי "בהצלחה יפה שלי" אמרה נושקת למצחי "טוב אני צריכה ללכת לעבודה" אמרה וקמה מהשולחן לוקחת את תיקה והולכת לכיוון דלת הבית "ביי" אמרה "ביי" החזרתי והיא יצאה מהבית.

 ראיתי שהשעה כבר 8:55 עוד 5 דקות הנהג של בריאן יבוא בזמן הזה לקחתי תפוח מהמקרר, שטפתי אותו, ויצאתי מהבית, נועלת את הדלת.

הסתובבתי וראיתי אוטו שחור מול כניסת הבית שלי, הנחתי שזה הנהג שבריאן שלח לי התקרבתי לאוטו והחלון של האוטו ניפתח "היי גברת ווסט בוקר טוב, בריאן אמר לי להביא אותך לעבודה" אמר אותו נהג שניראה בשנות ה-40 לחייו.