את שייכת לי

☆פרק 46☆

"לא תעזוב אותי טיילור תביא לי להיכנס" צרחתי בוכה כדי שיעזוב אותי ויביא לי להיכנס לחדר בית החולים שבו ראיין נימצא.
לאחר מה שראיתי היתקשרתי מיד לאמבולנס שהגיע אחרי כמה דקות.
בריאן ברח מהבית של ראיין לאחר מה שעשה הוא פשוט דפוק. בחיים לא חשבתי שהוא יגיע לרמה כזאת.
לירות באח שלך?!? כאילו מה עובר עליך.
אני כל כך שונאת אותו על מה שהוא עשה, אני בחיים לא יסלח לו על זה הוא חתיכת חרא מזדיין.
הרופאים כרגע הכניסו את ראיין לטיפול נימרץ ואמרו שיש סיכויים ממש אבל ממש נמוכים שהוא יתעורר ביגלל שהוא איבד הרבה דם וביגלל שהוא פגע לו כימעט בחזה.
שהרופא אמר לי את זה הרגשתי הקלה אם הוא היה אומר שהוא פגע לו בול בחזה כמו שחשבתי בחיים לא היה לו סיכוי לחיות אבל הוא פגע לו ממש קרוב שזה ממש מזל.
בריאן עד עכשיו לא הופיע הוא פשוט ברח ממה שעשה הוא פחדן שלא יכול להיתמודד אם מה שעשה לעצמו ולאחיו.
הוא פשוט יתחרפן לגמריי.
היחידים שהיתקשרתי אליהם זה סופיה וטיילור שבאו במהירות להיות איתי וליתמוך בי.

אני כבר 4 שעות יושבת מחוץ לחדר הניתוחים שבו ראיין נימצא מחכה שהניתוח שלו כבר ייגמר.
הדמעות היו כבר יבשות על פניי עיניי היו אדומות והייתי ניראת פשוט נורא "היי אמילי הכל יהיה טוב הוא יעבור את הניתוח את תיראי" סופיה באה אליי ואמרה לי מנסה לנחם  "ואם לא מה אני יעשה אמילי אני אוהבת אותו כל כך אני לא מוכנה לאבד אותו" אמרתי שהדמעות בעיניי היתחדשו והחלו לרדת שוב
"אמילי הכל יהיה טוב" טיילור היצטרף ואמר "הלוואי" אמרתי בלחש.

כעבור שנה וחצי:
"בוקר טוב" אמרתי מנשקת את שפתיו של ראיין "בוקר יפיפיה" אמר מנשק אותי חזרה.
עליתי מעליו כורכת את שניי רגליי סביב גופו הוא תפס במותניי והצמיד אותי יותר אליו "אין בוקר טוב יותר מזה" אמר בחיוך וחייכתי אליו בחזרה.
"יאללה אני חייב לקום ללכת לעבוד שאני לא יאחר הייתי בכיף נישאר איתך כל היום ככה" אמר ועשיתי פרצוף עצוב וקמתי מימנו "על תעשי לי את הפרצוף הזה" אמר "את יודעת שקשה לי ללכת אחר כך לעבודה שאת ככה, שאני יחזור מהעבודה בערב אני יאסוף אותך וניצא לטייל" אמר והחיוך חזר לפניי "ישש" צרחתי וקפצתי עליו מנשקת אותו פעם שנייה "שרוף עלייך" אמר וניכנסנו שנינו לשירותים לצחצח שיניים ולישתוף פנים.

לראיין לקח כמעט חצי שנה להיתאושש מהפגיעה של האקדח של בריאן בגופו הייתי איתו שם במשך כל הזמן בזמן שלצידי היו סופיה וטיילור.
בזמן האחרון הם היתחברו יותר ויש לי הרגשה שהם כבר התחילו לצאת אחד אם השנייה אבל הם פשוט לא מספרים לי.
הרבה פעמיים תפסתי אותם מיסתכלים אחד על השנייה ומחייכים ואת האמת שאני ממש שמחה שקורא ביניהם משהו כי טיילור בחור טוב וסופיה בחורה טובה הם ראויים אחד לשנייה.
את בריאן לא ראיתי מאז מה שעשה לראיין הוא ברח מהארץ אם רונית והילד הרגשות כבר הולכים ונעלמים לבריאן הרגש היחיד שאני מרגישה כלפיו הרגע זה שינאה על מה שגרם לראיין על כל הניתוחים והטיפולים שעבר.
על כל הסבל שגרם לי לעבור.
ליפניי יומיים ראיין הציע לי נישואים ביום הולדת שלי במקום הכי יפה שאפשר להציע. בים.
הוא הפתיע אותי מאוד ובלי להסס עניתי לו כן.
אנחנו כבר קבענו תאריך לחתונה היא תיהיה עוד חמישה חודשיים ואני ממש מיתרגשת הזמן טס מהר יותר ממה שחשבתי אחרי כל מה שקרה וכרגע אני גרה אצלו בבית כבר שנה וחצי.
את אמא שלי אני פוגשת 3 פעמיים בשבוע בערך אני הולכת לבקר אותה כל הזמן.
אימי עדיין גרה באותו הבית שהיתיי גרה בו פעם אך הבית עבר שיפוץ וכרגע הוא ניראה הרבה יותר טוב.
אני ממש שמחה בישבילה שכרגע אין לה לחץ בתשלומים של הבית והיא יכולה לשלם על הכל.

ראיין יצא מהבית לעבודה ואני ניכנסתי לחדר והוצאתי ספר.
מה יש עוד לעשות שמשעמם?!?
עבר בערך שעתיים וחצי בהם אני קוראת ללא הפסקה את הספר המעניין שקניתי אני פשוט לא יכולה להפסיק.
לאחר כמה דקות קיבלתי הודעה מראיין "חיים שלי יצאתי מוקדם מהעבודה ויש לי תכנונים יותר טובים בישבילנו מלצאת לטייל בחוץ" כתב והבנתי לאן הוא חותר "כמו מה?!?" שאלתי עושה את עצמי לא מבינה "אמילי את יודעת למה אני מיתכוון"
שלח ואז ישר לאחר מיכן הוסיף "תפתיעי אותי ותכסי את העיניים שלך יש לי הפתעה בישבילך♥️"
חייכתי לעצמי שהבנתי כמה שובב הוא אני פחות מכירה את הצד הזה אצלו למרות שאנחנו כבר הרבה זמן ביחד.
בינתיים התחלתי להיתארגן.
לבשתי את הסט החדש שקניתי של הלבשה תחתונה ומעל זה חלוק וכיסיתי את עיניי אם מיטפחת.
היתיישבתי בחדר וחיכיתי לו לפתע רעש הדלת נישמע
והרגשתי גוף מיתקרב אליי וישר הבנתי שזה הוא "ראיין" קראתי וקפצתי עליו מנשקת אותו בפה הנשיקה החלה להיות אגרסיבית יותר ויותר,הוא בדרך כלל יותר עדיין. הוא הוריד לי את החלוק והחל לנשק אותי בכל הגוף באתי להוריד את הכיסויי עיניים מעיניי אך ידו ישר תפסה את ידי והוא ציקצק בלשונו ללא "אבל למה?!?" שאלתי "ששש" אמר ושם את אצבעו על פי כדי להשתיק אותי והחל לנשק אותי קרוב לחזי ולאט לאט הוריד את ההלבשה התחתונה שהייתה על גופי הוא תפס ברגליי פותח אותן ודוחק לאיברי את איברו.
ההרגשה הייתה כל כך טובה ושונה.
הוא לא הפסיק לנשק אותי לרגע בכל מקום בגופי לא פיספס חלק קטן.
עיניי היו עדיין מכוסות בכיסוי לפתע הרגשתי את שפתיו על נקודה מאוד רגישה בצווארי הוא החל לנשק ולימצוץ ואני רק הוצאתי מפי גניחות הנאה.
בחיים ראיין לא סימן אותי ועוד במקום הרגיש שלי שהוא ביכלל לא מכיר אותו, רק רגע חוץ ממישהוא אחד.
הורדתי במהירות את הכיסויי מעיניי מיתחננת שזה לא מה שאני חושבת אך נישמתי הפסיקה ליפעום שראיתי שזה בריאן.