את שייכת לי

☆פרק 59☆

"בריאן תעצור" צעקתי בלחץ והוא הוציא את איברו מאיברי "לא שמתה קונדום" אמרתי לחוצה הוא ישב כמה שניות בשקט ואני ניכנסתי ללחץ "נו בריאן תגיד משהו" אמרתי בלחץ רב ואחרי כמה שניות ענה "לא נורא אולי יהיה בתוכך בריאן קטן" אמר בחיוך מנשק את שפתיי "בריאן זה לא מצחיק" אמרתי דוחפת אותו מימני "אני לא צוחק" אמר בחיוך "מימיזמן רציתי ממך ילד הגיע הזמן לא?!?" שאל בחיוך ונישק שוב את שפתיי וכל הלחץ שבתוכי היתפוגג והפך לשימחה "אתה לא צוחק נכון?!?" שאלתי והרחקתי אותו מימני שוב "אני ניראה לך צוחק?!?" שאל בשיא הרצינות "יופי עכשיו אפשר לנשק אותך בשקט" אמר ואני היתנפלתי עליו בנשיקות עדיין מיתקשה לקבל את דבריו.
אבל אלפיי שאלות עלו לראשי
האם אפשרי להיכנס להריון כמה ימים אחרי שהיית בהריון והתינוק נפל?!?
האם בריאן באמת רוצה ילד מימני?!?
האם אני מוכנה ביכלל לכל זה?!?
הדחקתי את כל מחשבותיי והמשכתי לנשק את שפתיו ברעבנות כאילו זה היה הפעם הראשונה ששפתי פגשו את שפתיו הרכות והאדמדמות לפתע הרגשתי כאב בשפתיי התחתונה הוא נשך את שפתיי התחתונה "אייה" צעקתי עליו ונתתי לו מכות בחזהו "אופס" אמר וצחק בקול ובשעשוע "למה זה היה טוב?!?" שאלתי כאשר הבאתי את ידי לשפתיי והרגשתי בדם הסמיך שירד לי במעט.
"תיסתכל מה עשיתה" צעקתי עליו בעצבנות קמתי מהמיטה לוקחת את תחתוניי ושמה אותם במהירות ואת חולצתו השחורה שהייתה זרוקה על הריצפה וניכנסתי לשירותים מביטה בשפתיי דרך המראה וראיתי ששפתי התחתונה היתנפחה "בריא..." באתי להיסתובב וליצעוק לו שיראה מה עשה לי אך נידפקתי בגוםו השרירי "סליחה" הוא לחש לי נגד שפתיי ועצם את עיניו כאילו מתענג "לא סולחת תיצטרך להיתחנן יותר" אמרתי מחזירה לו במילותיו כמו שאמר לי שקיימנו יחסי מין.
עקפתי אותו ויצאתי מהשירותים נישכבתי על המיטה
עוצמת את עיניי הרגשתי את המיטה שוקעת ותוך כמה שניות הרגשתי את ידו על מותני מאחורי גבי כאשר אני שוכבת על צד אחד של גופי "מה אמרת?!?" שאל כשהיה מאחוריי לוחש לאוזני "שתצטרך להיתחנן יותר" אמרתי מחזיקה את עצמי לא ליצחוק הוא סובב אותי בשניות כדי שפניי יהיו מול פניו "תסלחי לי בבקשה אני יביא לך כל מה שאת רוצה" הוא אמר בקול מיתחנן "כל מה שאני רוצה" אמרתי חוזרת אחריו "הכל" אמר "אני רוצה..." התחלתי לאמר חושבת וחשבתי על משהו דיי טוב "אני יודעת" אמרתי וקירבתי בשניה את שפתיי לשפתיו מנשקת אותו אך לאחר כמה רגעים נשכתי אותו בחוזקה בשפתו התחתונה מחזירה לו על מה שעשה לי קודם "איי את חצופה" אמר לי כאשר שם את ידו על שפתיו בכאב
"אופס" אמרתי מחזירה לו כפי שאמר לי קודם ובאתי לקום מהמיטה אך הוא מיהר להחזיר אותי אלייה במכה והחל לדגדג אותי "איי בריאן דיי" צעקתי "בריאן אני לא יכולה לינשום" אמרתי בקושי שאני עדיין צוחקת בחוזקה בין מילה למילה "בריאן דיי בבקשה" אמרתי כאשר כבר ניגמרו לי הכוחות ליצעוק לו וליצחוק "טוב טוב רק ביגלל שאני אוהב אותך" אמר והפסיק לדגדג את גופי.

הימים עוברים להם אט אט בהם אני ובריאן אפשר להגיד זוג מושלם בטני גם כן גודלת אם הימים, כמה ימים אחרי שאני ובריאן שכבנו הלכתי לעשות בדיקת הריון והתשובה ייצאה חיובית הרופא אמרה לי שהכל בסדר והרגיעה אותי לאחר שהייתי בלחץ כי לא מזמן עברתי גרדה ביגלל התינוק שנפל לי אז הרופאה אישרה לי שהכל בסדר וזה לא מסוכן.
בריאן שמח כל כך שהוא הולך להיות אבא, הוא כל יום מדבר עם הבטן שלי וגם ליפעמיים שאני עושה את עצמי ישנה הוא מנשק את בטני ומדבר איתה ואני מיתאפקת שלא לחייך או לצחקק מידי פעם.
אני כבר גרושה מראיין לאחר שיכנועים רבים וריבים בינינו. ייצא לנו לדבר פעם אחת בהם הוצאתי עליו את כל הזעם שבי וסיפרתי לו על התינוקת שאיבדתי, באותה שנייה שסיפרתי הוא כל כך היתעצבן שהפך את השולחן והכיסאות בחדר הפגישות של הכלא ישר השוטרים תפסו אותו והכניסו אותו לתא בו הוא צריך להיות ושם זה ניגמר חזרתי הביתה וסיפרתי לבריאן הכל בריאן שכר הרבה עורכי דין שיעזרו לנו לתקתק את העיניינים כמה שיותר מהר וכך הדברים נעשו.
היום אני בחודש התשיעי כן כן בחודש התשיעי להריוני יושבת בחדר בית החולים בטני מנופחת מתמיד ובתוכה נימצא ביתי הקטנה שעומדת להיוולד בכל רגע.
באותו שנייה שבריאן שמע שזה בת הוא כל כך שמח למרות שאני בטוחה שרצה בן, ולי את האמת לא היה איכפת, העיקר שהתינוקת שבבטן שלי תצא בריאה ושלמה, זה הכי חשוב.

עיניי ניבהלו בהפתעה לאדם שניכנס לחדר בית החולים בו שהיתי עם זר ורדים ענקי וקופסאת שוקולדים אותו אדם הזיז במעט את הפרחים כך שהיה ניתן לזהות בפרצופו של בריאן "יפה שלי זה בישבילך" אמר מנשק את שפתיי ומגיש לי את מה שהביא לי דמעות החלו לרדת מעיניי מההתרגשות "היי למה את בוכה?!?" שאל מביא את ידו ללחיי מלטף אותה באהבה "מהתרגשות" אמרתי מנגבת מעט את דמעותיי "אני אוהבת אותך" אמרתי בעודי בוכה "גם אני אותך אהבה שלי, ותפסיקי ליבכות גם אני יבכה עכשיו" אמר מחבק אותי "בריאן היא בועטת" אמרתי לוקחת במהירות את ידו שמה על בטני כדי שירגיש את הבעיטות "נו בטח היא מרגישה את אבא שלה" אמר בריאן ואני צחקתי "אני בטוחה שזה ביגלל השוקולדים" אמרתי ושנינו פרצנו בצחוק "מה את רומזת?!?" שאל בחיוך "שאני רוצה שוקולד" אמרתי והוא הביא לי את קופסאת השוקולדים שקנה.
פתחתי את הקופסא מתחילה לאכול ממנה מלא שוקולדים, אני לא רוצה לחשוב איזה בטן תיהיה לי אחרי הלידה עם כל מה שאכלתי במהלך ההריון.

"אההה" צרחתי בכאב כבר כמעט שעתיים אני מנסה ללדת ללא הצלחה כואב לי, כואב לי כל חלק קטנטן בגוף "נו תלחצי תמשיכי" אמרה המיילדת ואני מנסה לעשות אחרייה "תינשמי עמוק להכניס להוציא" אמרה מיתכוונת לנשימותיי "אהה אני לא יכולה כואב לי" צרחתי בכאב שדמעות זולגות מעיניי "את יכולה" אמר לי בריאן שעמד לידי מחזיק לי ביד שאני לוחצת עלייה בחוזקה כוד שניה לא שובכת אותה מרוב הכאב שאני חשה "לחצתי חזק כל כך שהרגשתי שניקרע לי כל האזור התחתון וגופי מיתרסק ועיניי נעצמות בבום.

נקודת מבט בריאן:
"מה קרה לה?!?" שאלתי בלחץ לאחר שעיניה נעצמו "חייב לעשות לה ניתוח קיסרי היא והתינוקת בסיכון גדול" אמרה המיילדת ובתוך שניות העבירו אותה לחדר אחר שאני רץ אחרייהם וליבי דופק בחוזקה.
מה לעזעזל קורא כאן?!?
"מהר תעברי לי את המיספריים" צעקה אחת הרופאות
עוד אחת היתקרבה אליי מנסה לשכנע אותי לצאת "לא רוצה תעזבי אותי, מה קרה לה?!?" שאלתי צועק עליה "תצא לבחוץ ותתן לנו לעשות את העבודה בשקט עם לא ניקרא לשומרי ביטחון להוציא אותך בכוח"
איימה עליי ויצאתי בחוסר ברירה מחדר הניתוח שומע את הצעקות המתחוללות שם וגופי ניכנס לסטרסים מה יהיה?!? מה הולך שם?!?
לאחר בערך שעה שאני דופק להם על הדלת והם לא פותחים הדלת ניפתחת וממנה יוצאת המנתחת בפרצוף רע ביותר "איך היא?!? היא בסדר?!? איך התינוקת?!?" תקפתי אותה בשאלות
"אני מיצטערת, היא לא שרדה רק התינוקת שרדה" אמרה המנתחת והרגשתי איך עולמי חרב עליי בשנייה אחת.

מקווה שאהבתן את הפרק המותח של היום♡♡
על תישכחו להגיב ולהצביע♡♡
הפרק הבא יהיה הפרק האחרון בסיפור.....