את שייכת לי

☆פרק 42☆

אני כבר בתוך החדר שעה מחפשת מה לעשות ומדפדפת בטלפון ללא מטרה.
בריאן עסוק עם רונית והילד שלהם ואני עוד שניה מיתאבדת מרוב שעמום.
אני לא יכולה יותר. פשוט לא יכולה.
יצאתי למירפסת שואפת את האוויר הנעים שעיניי עצומות ומוציאה אותו בנשיפה אחת ופוקחת את עיניי
ומביטה מטה לנוף של הבריכה לפתע עיניי ניתפסו על מראה של הרבה בחורים בגיל של בריאן ניכנסים לשטח הבריכה שבריאן איתם.
כולם לבושים בבגדי ים חסרי חולצה. וכולם ניראים ממש טוב. אבל ממש טוב.
רונית גם כן הלכה אחרי בריאן שהיא לבושה בבגד ים שלם בצבע שחור ונימרחת כמה שיותר על בריאן ובריאן אפילו לא מיתנגד ההפך הוא נהנה דבר שעיצבן אותי ליראות.
לפתע הגיח בראשי רעיון ניכנסתי במהירות לחדר הולכת לכיוון החדר ארונות ומוציאה משם את הבגד ים הכי פתוח שלי והכי בולט ככה שימשוך צומת לב.
את התשומת לב של בריאן.אני רוצה ליגרום לו לקנא. אני רוצה שיסתכל עליי. אני רוצה שיסתכל רק עליי ולא על רונית.

שמתי אותו במהירות ומעל שמתי שמלת ים לבנה. סידרתי את שערי והיתאפרתי קצת ויצאתי מהחדר.
התחלתי לרדת במדרגות וכבר מכאן שמעו את הרעשים והשירים מבחוץ.
אני לא יגיד שאני לא בלחץ כי אני כן אבל ממש באלי לעצבן את בריאן.
ירדתי את כל המדרגות והלכתי לכיוון הבריכה ישר שניכנסתי לחצר כל העיניים היו עליי במיוחד של בריאן. תפסתי את קצוות שימלתי ופשטתי אותה מעליי לפתע קולות של שריקות הגיחו מהחוברה של הבנים רגע ליפניי שניכנסתי לבריכה הבטתי בבריאן שלסטו היתקשחה בעצבנות חייכתי לעברו וקפצי לבריכה ואחריי כל הבנים ניכנסו חוץ מבריאן.
המוזיקה הייתה טובה כך שהתחלתי לנענע את הגוף בתוך המים לפתע הרגשתי זוג ידיים שנוגעות במותניי ומצמידות אותי לגוף קשיח "מי את בובה?!?" לפתע קול צרוד וגברי שאל באוזניי "אמילי ווסט" אמרתי מיסתובבת אליו.
אומנם אני לא הסוג של הבחורות שנימרחות על בנים. אבל היום היה לי כל כך את החשק לעשות את זה.
למה לבריאן מותר ולי אסור?!? גם אני רוצה להינות קצת.
"ומי אתה?!?" שאלתי בחיוך ונוגסת את שפתיי התחתונה כדי לגרות אותו "ג'ייק" אמר שעינייו החומות דבש מביטות בעיניי וישר לאחר מיכן עוברות לשפתיי.
מאחוריו בידיוק עמד בריאן מיסתכל על כל תנועה ותנועה שלי וניראה כאילו אוכל את עצמו מבפנים.
התחלתי להיתקרב לג'ייק כשבריאן שולח לי מבט מזהיר. היה לי קצת פחד בתוחי אבל היתגברתי עליו והתנפלתי ברעבנות על שפתיו של ג'ייק ידיו של ג'ייק ישר עברו לישבן שלי מרימות את שניי רגליי שכרגע כרוכות סביב גופו "שניצא?!?" שאל לוחש לתוך אוזניי ואני הינהנתי אם ראשי יצאנו במהירות מהבריכה והמשכנו להיתנשק ידיו החלו לעבור בכל גופי מלה ומטה "המסיבה ניגמרה" לפתע קולו של בריאן עצר אותנו בידיוק שבאנו להמכנס לתוך הבית "תלכו מפה כולכם" צעק ולפתע כולם עשו קולות של בוז.
"נו כבר תעופו מפה" צעק "אנחנו עוד ניפגש" ג'ייק אמר לי ובתוך כמה שניות כבר אף אחד לא היה בבית.
"רונית תעלי לחדר" בריאן ביקש מימנה כשמנסה לא ליצעוק עלייה. רונית העבירה בי מבט תוקף ישר ליפני שעלתה למדרגות במהירות מצייטת להורעות של בריאן.
"מה את חושבת שאת עושה?!?" שאל מיתקרב אליי עצבני "נהנהת" אמרתי באומץ רב. נימאס לי לפחד מימנו מי הוא חושבת שהוא לעזעל?!? אם זה מה שבאלי לעשות זה מה שאני יעשה הוא ממש לא ייציב לי חוקים.
"את חצי ערומה את מפגרת או מה?!? עוד את לובשת בגד ים אדום תיסתכלי רואים לך את כל התחת ועוד שנייה החזה שלך לא יוצא מזה" צעק בעצבנות שהעביר את עינייו על כל גופי "זה מה שרציתי" עניתי בביטחון מיתקרבת אליו "בריאן תפסיק לשחק אותה קשוח. אני יודעת שאתה אוהב את מה שאני לובשת עכשיו" אמרתי מיתקרבת אליו יותר ומתחליה להעביר את ידיי על קעקועיו שהיו על בטנו "אתה אהבת את זה נכון?!?" שאלתי מתחילה לנשק אותו בצוואר שאני על קצות עצבעותיי "מה לא אהבת?!?" שאלתי מתחילה להיתקרב לפיו "אמילי" אמר עצבני מנסה להרחיק אותי מגופו אך אני היתנגדתי. ידעתי שהוא עוד עצבני עליי ביגלל שלא האמנתי לו בנוגע לאונס ועל זה שחיבקתי את ראיין ועכשיו עוד יותר על זה נימרחתי על חבר שלו. לבסוף הוא ניחנה תפס במותניי באגרסיביות והינפל על פי.
כאילו עוד שניה בולע אותו הוא תפס בשניי רגליי וכרך אותם סביב גופו ידיו עברו לישבני תופסות אותו בחוזקה "אף אחד בחיים לא ייגע לך בגוף יותר חוץ מימני" אמר בקול הצרוד והסקסי שלו שגרם לי לצמרמורות בכל הגוף ואני רק הינהנתי אם ראשי בחוזקה מישתוקקת למגע שלו.
הוא העלה אותנו לחדר ותרק את הדלת בחוזקה ששפתיו עדיין לא שיחררו את שלי ושאני עדיין עליו
הוא זרק אותי על המיטה ועלה מעליי מנשק את כל גופי ומפי ייצאו גניחות הנאה "אני רוצה אותך" אמר מנשק אותי באגרסיביות בכל גופי.
ידו החלה להוריד לי את התחתונים אך לפתע פרצופו של ראיין עלה בראשי ועצרתי את ידו במהירות אני לא יכולה לעשות את זה. "אני לא יכולה" אמרתי קמה במהירות מהמיטה "מה, למה?!?" שאל שעל פניו היה זיק של עצבנות "אני לא מוכנה בריאן, עדיין לא" אמרתי משפילה את ראשי "את זוכרת שאת אמרתי לי בעצמך שאת מוכנה והדבר היחיד שחסר לך זה שאני יגיד לך מה אני מרגיש אז הינה אני אמרתי לך שאני אוהב אותך" אמר מנסה להיתקרב שוב "לא בריאן אני לא יכולה" אמרתי זזה שוב לצד "אבל למה?!?" צעק "כי.. כי ככה" עניתי בגימגום "תעני לי אמילי" צעק שוב "אני לא בטוחה ברגשות שלי" אמרתי וישר היתחרטתי על מה שאמרתי "את כבר לא..את כבר לא אוהבת אותי?!?" שאל בריאן ששמעו את הפגיעה בקולו "אני לא יודעת אני מבולבלת משניכם" אמרתי שהכל יוצא לי בלי לחשוב פעמיים ושוב היתחרטתי על מה שאמרתי "אהה הבנתי, אז ראיין זה הבעיה?!?" שאל
ואני לא עניתי דבר פשוט השפלתי את ראשי "אז למה את עושה לי את זה מלחתחילה?!? את יודעת שקשה לי לעמוד בפנייך ואת מנצלת את זה ובסוף את פשוט עוצרת הכל. מה הקטע שלך?!?" שאל צועק ועצבני
ודמעות החלו לרדת לי מהעיניים הרגשתי כל כך סתומה באותו רגע כי ידעתי שהוא צודק.
"על תיתקרבי אליי סתם אמילי עד שתדעי מה את רוצה מעצמך. אל תשגעי אותי סתם" אמר בריאן צועק בכעס וניכנס למיקלחת.