אני ממהר במעלה הגבעה, מסתכל בכיוון אליו זואי מצביעה.
הייתי צריך לדעת...
מדורה היתמרה לגובה כמה מטרים במרחק קילומטר מאיתנו.
או לפחות אני חושב שזה קילומטר, במדבר אי אפשר באמת לדעת...
"זה בסדר, אנחנו יכולים ללכת לישון." אני קובע וזואי נועצת בי מבט כמטורף
"אתה צוחק נכון? יש שם מישהו! או יותר גרוע! משהו!! במרחק קילומטר מאיתנו ואתה פשוט רוצה לישון!??" היא שואלת בכעס והמון ניפנופי ידיים.
"מה קורה שם?!" מאי שואלת ממרגלות הגבעה.
"הכל טוב, אפשר ללכת לישון!" אני עונה לה
"ממש אבל ממש לא! אל תקשיבי לו! הוא מטורף!!" זואי צועקת לה בהיסטריה ואני תופס בכתפה שתרגע קצת ותקשיב:
"זואי, אין מה לדאוג, זה בסך הכל אש." אני מסביר
"כן, אידיוט! אני רואה שזה אש! השאלה מה הדליק אותה? ובמימד שלכם זה תמיד משהו רע!" היא מתעצבנת אפילו יותר
"מי שהדליק את האש זה אש, היסוד אש. הוא רוצה שנדע שהוא יודע שאנחנו בשטח שלו." אני מנסה להסביר מחדש
"אה יופי! וזה אמור להרגיע אותי?! עוד אחד מהדודים הפסיכים שלך??!" היא צועקת ומתחילה לרדת מהגבעה. משאירה אותי מגלגל עיניים לעצמי ויורד בעיקבותיה.
זואי מקפלת את השמיכה שנתתי לה ומנסה להכניס אותה לתיק המוזר הזה שלה, איך היא קראה לו? קוצ'י-מו?
"אם את חכמה תעזבי עכשיו, הוא מנסה להרוג אותנו." אני שומע את זואי אומרת בשקט למאי והיא בתגובה שולחת לי מבט שואל. אני מניד בראשי כאילו זואי איבדה את זה ומאי מסמנת לי בראשה שאלך לדבר איתה.
אני עושה לה פרצוף לא מרוצה בכלל.
לעזאזל.
אני ומאי אלופים בדיבורים דרך מבטים, זאת היתה דרך התקשורת האולטימטיבית שלנו כשהיינו נפגשים שלושתנו ורצינו לדבר בלי שסאן ישים לב שנבנה ביננו קשר.
מה שגם הועיל לי מאוד בקריאת הבעות פנים ובמיוחד את של מאי.
ומסתבר שזואי קלה לקריאה אפילו יותר...
"זואי..." אני מנסה להתחיל בעדינות והיא קוראת בכעס: "מה אתה רוצה?!"
"אני רוצה שתרגעי, אש הוא לא כמו אדמה. אני מודה שאדמה די קשוחה אבל אש לא עשוי מאותו החומר" אני מתאפק לא לגחך ממשחק המילים שיצא לי על חשבון הדודים שלי.
זואי נועצת בי מבט קשה, מחכה שאמשיך. אך אל תטעו, עינייה נוצצות בהומור.
יכול להיות שעליתי כאן על משהו?
חיוך ממזרי עולה על פני כשההבנה גואה בי.
"אש הוא טיפוס יותר... חם" אני ממשיך וזואי פולטת גיחוך בניגוד לרצונה.
YOU ARE READING
אוליבר
Fantasi*גמור* מה היה קורה אם היו אומרים לכם שקיים מימד אחר בנוסף למימד שלנו? ושאתם חלק מנבואה ארוכת שנים שבסופה אתם אלו שתקבעו את גורלם של שני שבטים יריבים לחיים ולמוות? אני לא יודעת מה איתכם, אבל אם מישהוא היה אומר לי משהו כזה הייתי צוחקת לו בפנים ומעיפה...
