ההחלטה להעביר פה את הלילה התקבלה פה אחד.
נראה שלאף אחד לא דחוף במיוחד לרוץ בצווחות של אושר אל המערה של מאוורה.
השעה שעת שקיעה מאוחרת וכולם עובדים על הקמת המחנה בדממה צורמת.
מלבד דילן כמובן, הוא יושב בגבו אלינו ופניו אל הנוף הקסום השרוע תחת הגיבעה. רוח קלילה מעיפה את שיערו החום ואני מבחינה שארך מעט מאז שהגיע למימד הזה.
כמה זמן אני כאן לכל הרוחות??
אם כולם לא היו נראים כל כך מדוכדכים אולי הייתי מציעה שנחגוג קצת לפני שאנחנו עוזבים מחר.
השמש שקעה וכולנו יושבים סביב מדורה קטנה לארוחת הערב האחרונה שלנו יחד במימד הזה.
אני מכריחה את עצמי לאכול את המרק המשונה שמאי הכינה למרות חוסר התאבון כשלפתע אוליבר מתיישב לידי.
"למה את הכי מתגעגעת בעולם שלך?" הוא שואל
האמת שממש נמנעתי מלחשוב על זה... "ללואי, אחי הקטן." אני אומרת בשקט "ולקניון.. ולהמבורגר!" אני נזכרת ופי מתמלא ריר בבת אחת "ולשירותים בבית עם ביוב ונייר טואלט ופרטיות וכל זה" אני אומרת בחולמניות
"בקיצור היא מתגעגעת לצוויליזציה." דילן אומר בלעג מבלי להסתכל עלי, כאילו יש פה משהו לא בסדר.
"למה אתה מתגעגע חכמולוג?" אני מחזירה לו רק שאצלי הלעג נשמע בטעות כמו חיבה.
לעזאזל.
"לאבא שלי ולספרים שלי ולבוב." הוא אומר כבדרך אגב
"מי זה בוב?" מאי שואלת
"זה הכלב לברדור שלי" דילן עונה
"מה זה כלב? ולבלרוד?" מאי לא מבינה ודילן נראה נבוך מעט
"אממ.. כלב זה כמו פופו רק קטן יותר ו.. אממ.. חמוד יותר. לברדור זה סוג של כלב."
"זה לא נשמע לי מציאותי, הרי אין יצור מתוק ומקסים יותר מפופו." מאי קובעת וכדי לחזק את דבריה היא מגרדת את פופו בבטן ואומרת בקול גבוה "נכון! אין חמוד ממך אין!" פופו בתגובה מחייך חיוך מלא ניבים ולשון הנחש שלו משתלשלת החוצה מכוסה בריר חומצתי ירקרק.
אני מעווה את פניי בגועל מבלי שמאי תשים לב ואוליבר ודילן מחייכים בשעשוע.
"למה תתגעגעו כאן?" אוליבר מפנה את השאלה אלי ואל דילן אך עיניו עדיין נעוצות במאי שפתאום נעשית רצינית יותר.
השאלה של אוליבר הופכת לי את הבטן. נראה שאף אחד מאיתנו לא ממהר לענות.
נדמה שהרגע נמרח יותר מידי עד שדילן מואיל בטובו לענות סוף סוף. הוא מכחכח בגרונו ונראה מעט נבוך "אליכם כמובן," הוא מגרד בעורפו בהססנות ואני מוצאת את זה חמוד למדי "ולאש, אפילו לאוויר וכמובן שליצור הכי מתוק עלי האדמות פופו." הוא מחווה בידו לעבר פופו שלא מבין דבר ממה שקורה סביבו ופשוט מחייך בריקנות.
YOU ARE READING
אוליבר
Fantasy*גמור* מה היה קורה אם היו אומרים לכם שקיים מימד אחר בנוסף למימד שלנו? ושאתם חלק מנבואה ארוכת שנים שבסופה אתם אלו שתקבעו את גורלם של שני שבטים יריבים לחיים ולמוות? אני לא יודעת מה איתכם, אבל אם מישהוא היה אומר לי משהו כזה הייתי צוחקת לו בפנים ומעיפה...
