אוליבר

פרק 25

אני הולך הלוך ושוב במחנה הקטן שהקמנו להלילה ושובר את הראש 'באיך לספר למאי הכל ועדיין להישאר בחיים'.
בנתיים התוצאות ממש גרועות. אפילו בתוך הראש שלי זה נשמע נורא!

'היי מאי, זוכרת שאח שלך מת? כן? אז זה היה בגללי! ונחשי מה? את הבאה בתור! הפתעה!'

רע. זה ממש אבל ממש רע.

אני כל כך שקוע במרמור שלי שאני לא שם לב לזואי מאחורי "מה יש לך שאתה אוכל סרטים כל היום?" היא דורשת לדעת. מקפיצה לי את הלב.

"לא עכשיו זואי." אני מנפנף אותה והיא מזעיפה לעברי פנים.

"שתדע שמאי ממש מודאגת לגביך, היא אמרה שברגע שתחזור לכאן מהטיול עם פופו היא מתכוונת לברר מה קורה איתך. אז תגיד לי מה קורה?" היא דורשת ואני מרים גבה

"ולמה בדיוק שאספר לך? מה את קשורה?" אני שואל

"מסתבר שאתה, מאי ואש החברים הכי טובים שלי ואש אמר שחברים טובים דואגים אחד לשני. אז אני דואגת למאי." היא מסבירה בגאווה והיסוס בו בזמן

אני בוהה בה.
המום.

יכול להיות ש... יש סיכוי?

לא. אין מצב, כנראה לא שמעתי טוב.

אני מגחך לנוכח המחשבה.
"מה? מה מצחיק אותך?" היא שואלת

"לא, סתם, לרגע חשבתי ששמעתי אותך אומרת משהו נחמד" אני מסביר ופניה מזעיפות

"איוש נו! צא מזה אוליבר, מותר לי להיות גם נחמדה מידי פעם!" היא מתעצבנת, פניה מאדימות ממבוכה.

מסתבר ששמעתי נכון?

מרוב הפתעה אני פולט "לא חשבתי שאת מודעת לזה..." ומבין שיצא לי עוקצני בלי כוונה "זאת אומרת- אני מעריך את.. הנחמדות שלך," אני ממהר לתקן "אבל הנושא הזה הוא ביני לבין מאי ואני מעדיף שישאר ככה" אני מסביר. עדיין מנסה לעכל את הגישה החדשה של זואי

"בסדר, אבל אם היא תבכה בגללך אתה עוד תשמע ממני" היא מזהירה. מצמצמת את עינייה לעברי ומסמנת בשתי אצבעותיה על עינייה ואז עלי והולכת לשבת עם אש.
והנה היא חזרה לעצמה..

רגע!

מאי מתכוונת לדבר איתי ברגע שתחזור!

אני ממשיך לצעוד הלוך ושוב בניסיון למצוא דרך עדינה להעביר את המסר ותוך כדי יאוש ותסכול אני נופל לישיבה ליד דילן המגלף מקל שמצא מול המדורה.
"היי" דילן מברך את פניי ואני מניד בראשי לשלום בנימוס לא מחייב וחוזר להירהורים.
בזווית עיני אני מבחין בדילן מסתכל עלי בדאגה. פופו מדלג לעברינו בקלילות ודילן מלטף את פרוותו הבלתי נראית.

רגע! פופו כאן! זה אומר שגם-

אני נעמד. מחפש מקום לגיטימי להסתתר בו.