פרק 39

152 19 31
                                    

נ.מ זואי:

למה הוא לא יוצא לי מהראש!??

מרגיש כאילו הנוכחות שלו מקרינה עלי קרינה רדיואקטיבית!
הקצב האיטי בגלל רגלו והשתיקה רק מגבירה את הנוכחות המסמרת עצבים שלו!

אני נועצת את עיניי בגבו בכל כוחי, אולי ככה הוא ירגיש במבטי ויואיל בטובו להסתכל עלי!

הוא מתעלם ממני מאז שיצאנו מהמערה.
אני אפילו לא יודעת למה אני רוצה שהוא ישים לב אלי? פחות אינטרקציה ככה יותר טוב.

לא?

הנשיקה במערה הייתה הפתעה מוחלטת, לא ראיתי את זה בא, גם לא ראיתי את זה לא בא? לא חשבתי על זה בכלל!
אני מבולבלת, ממש ממש מבולבלת...
גם אני מנסה להתעלם ממנו, באמת שכן, זה פשוט בלתי אפשרי!
כאילו הוא החליט להתיישב באיזו פינה במוח שלי ושותה תה חם בקולניות מתסכלת!

אף אחד לא מתעלם ממני! אני פאקינג זואי גרין!

הוא לא שומע את המחשבות שלי, הלוואי והיה שומע, אם הוא היה יודע מה עובר עלי כרגע הוא היה מבין.

אני רוצה יחס יא בן ****!!

פתאום רגלו הפצועה של דילן מתקפלת הצידה בתנועה חדה! אני מזנקת אליו ותופסת אותו באוויר לפני הנפילה!
אני מתנשפת וסוף סוף עינינו נפגשות.
אנחנו נמצאים בתנוחה שהיתה יכולה להיחשב רומנטית כמו בסרטים אילו רק אני הייתי זאת שנופלת ודילן היה זה שתופס אותי...

עינייו החומות בהירות מספרות לי סיפור על אכזבה, ציפייה ועלבון.
אני מרגישה שיד בלתי נראית צובטת את הלב שלי ומסובבת.

"אממ.. אפשר עזרה?" הוא מסנן באי רצון ומנתק את קשר העין שלנו, נמנע מלהביט בי ישירות.
אני מסתכלת עליו קפואה לרגע ואז פני מתלהטות בפתאומיות! אני ממהרת לעזור לו להתייצב חזרה לעמידה לפני שישים לב.

מה עובר עלי?!

הוא ממשיך להתקדם ואני נשארת במקומי בתחושת חום משולבת עם קרירות משונה.

פופו מזנק מאחורי ועוקף אותי! מתרוצץ סביב דילן בעליזות מוגזמת!

רגע, פופו?

יד תופסת את זרועי מאחור ומסובבת אותי אליה! אני פוגשת בעינייה האדומות של מאי כאומרות לי 'את לא נורמאלית!'

"מה את עושה?!" היא נוזפת בשקט ואני משחררת את ידי בעדינות

"מאי?" אני שואלת בחוסר הבנה

"נהוג לומר שלום." אוליבר מטיף למאי בחיבה גלויה.

פיספסתי משהו?

אני מסובבת את ראשי אל דילן המחייך אליהם כאל חברים ותיקים.

עלי הוא מעולם לא הסתכל ככה..

אוליברWhere stories live. Discover now