"...אעאעאעאעאעאעאעא!!!"
אני ממשיכה לצרוח בתוך ראשי ללא הפסקה. לא מעזה לפתוח את עיניי או פי אפילו לא לרגע מפחד שיתמלאו באדמה וחרקים.
אני לא יודעת איך, אבל אני קבורה באדמה, אין לי מקום להזיז אצבע מרוב צפיפות, אלוהים יודע איך אני עדיין נושמת! ואיכשהו אני בתנועה. כאילו האדמה שעוטפת אותי נעה במהירות של מכונית מירוץ! מתפנה ודוחפת אותי קדימה כמו מכונה משומנת.
פתאום אני עוצרת בבת אחת וללא אזהרה מוקדמת האדמה דוחפת אותי בעוצמה כלפי מעלה ויורקת אותי החוצה אל האוויר הפתוח!
אני מרגישה קלילה, רוח נעימה של שעות הבוקר המאוחרות עוטפת אותי ואני פוקחת את עיניי.
אני באוויר.
ארבעה או חמישה מטרים מעל האדמה.
"אעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעא!!!!!" אני צורחת בהיסטריה בזמן שכוח הכבידה פורש את ידיו בחיבוק לקראתי. לא מוכן לוותר עליי לרגע.
בקול טראח שהיה גורם לכם לעוות את הפנים בכאב- אני פוגשת באדמה. תחילה אני לא מרגישה דבר ואני לא יכולה שלא לתהות האם אני מתה?
אבל אז הכל מתחיל לכאוב לי.
כנראה הגעתי לגהינום..
אני שומעת קולות צחוק צייצנים סביבי ואני מבינה שיש לי קהל.
זיכרון שנוא עולה בי, אני מנסה להדחיק אותו כמה שרק אפשר חזרה אל אחורי תודעתי.
את כבר לא אותה אחת! זואי, זאת לא הקפיטריה!
אני נושמת עמוק. מזכירה לעצמי שאני כבר הרבה מעל הילדה העלובה ההיא ומתחילה להרים את עצמי.
פיזית, מרימה את עצמי פיזית.
משום מה אני מרגישה כבדה, הזרועות שלי מלאות שריטות ושיפשופים. אני נושכת את שפתיי במאמץ וקמה על רגליי. מיישירה מבט אל הצפצפות עם הכנפיים.
הן נראות מרוצות.
תזכירו לי למעוך אותן בהזדמנות.
"נו? איפה האמבטיה שלי?" אני מניחה שלא היה חכם מצידי לעקוץ אותן ככה אבל זה כל כך מספק לראות את החיוכים שלהם נמחקים ואת הפנים המכוערות שלהן הופכות אדומות.
"ממש כאן, בואי אחרי" אומרת אחת הפיות בחיוך נבזי מלא שיניים חדות.
אני בולעת רוק בגרוני וצועדת אחריה.
לפחות אמות נקיה...
_ _ _ _ _ _ _ _
"א-אוץ'!" אני פולטת, תופסת בקרקפת שלי בזמן שהפיות ממשיכות להבריש את שיערי בחוסר עדינות טוטאלית.
הן מגחכות לעצמן אבל אני מסרבת להתלונן. זה בדיוק מה שהן רוצות.
אני בתוך אגם קטן ואינטימי יחסית כך שלא היה לי ממש איכפת שהפיות הפשיטו אותי.
למה מי כבר יראה אותי?
הן הפכו חלוק נחל קטן לסבון באמצעות קסם וסחטו מפרחים קטנים בצורת אגרטלים חומר שנראה כמו מרכך.
אומרות תודה ומבקשות סליחה מכל פרח ופרח אותו הן 'חולבות'.
הן יצרו מברשת שיער מצמחים מטפסים וקוצים ומשייף ציפורניים מקליפת עץ יבשה.
כל זה היה יכול להיות מראה קסום ומהפנט אילו לא היו אלימות כל כך.
YOU ARE READING
אוליבר
خيال (فانتازيا)*גמור* מה היה קורה אם היו אומרים לכם שקיים מימד אחר בנוסף למימד שלנו? ושאתם חלק מנבואה ארוכת שנים שבסופה אתם אלו שתקבעו את גורלם של שני שבטים יריבים לחיים ולמוות? אני לא יודעת מה איתכם, אבל אם מישהוא היה אומר לי משהו כזה הייתי צוחקת לו בפנים ומעיפה...
