אין לי חלוקת קשב מדהימה. אני לא מסוגלת להקשיב לשני אנשים ביחד אם בכלל לאחד.
לא שאני מנסה..
מה? זאת לא אשמתי שאנשים פשוט משעממים.
אבל עכשיו אני זקוקה לחלוקת קשב יותר מתמיד. תשומת הלב שלי נעה בין הפחד לדרוך על משהו שעלול לעשות רעש לבין מעקב מתמיד אחר החייזרים בתוך סבך הג'ונגל כמו יויו.
ולעזאזל כמה שאני שונאת יויו!
החייזרים מתקדמים במהירות ואני כמעט מאבדת אותם באחד הסיבובים. למזלי, הם לא סותמים את הפה לרגע, מה שמקל עליי לעקוב אחריהם.
ושוב, אני לא טורחת להקשיב מה הם מדברים, הדבר היחידי שמעניין אותי כרגע זה הרכוש שלי.
לבסוף הם יוצאים מהג'ונגל אל עמק יפהיפה כמו באגדות, מכוסה בדשא ירוק ופרחים בשלל צבעים. במרכז העמק יש כפר קטן עם בתי אבן קטנים שמנצנצים באור השמש.
אני עוצרת בשולי הג'ונגל בעודם ממשיכים במדרון הדשא אל הכפר.
לעזאזל!!
אני נאנחת בתסכול ומתיישבת על האדמה והצמחים סביבי. זאת תהיה התאבדות מצידי להמשיך אחריהם לשטח הפתוח, במקום זאת אני משננת בזכרוני את המראה שלפניי:
בניגוד לכפר הקודם- שבו היו בתי חימר מגושמים, רחובות כורכר מבולגנים ומלא קריסטלים צבעוניים שזוהרים בחושך בכל מקום.
כאן, הבתים מסודרים בצורה קצת אחרת; 6 טבעות מדוייקות להפליא של בתי אבן נוצצים סביב במת עץ קטנה ועגולה הממוקמת במרכז הכפר. בכל אחת מהטבעות יש מבנה שגדול יותר מהשאר.
מסיבה שממש לא ברורה לי המראה הזה מאוד מזכיר לי את מערכת השמש.
עיניי ממשיכות לעקוב אחר החייזרים המתרחקים מימני יחד עם 'גוצ'יקו' והנייד שלי אל תוך הכפר.
אל תדאגו אהובים שלי, אני עוד מעט באה.
_ _ _ _ _ _ _ _
אני מתבוננת בבבואתי המשתקפת מנחל קטן שחוצה את הג'ונגל בחינניות...
בניגוד אלי.
האמבטיה החייזרית בהחלט הצליחה לנקות יותר מחצי מהלכלוך שהייתי מכוסה בו, אבל זה לא מספיק.
ליד הנחל מצאתי כמה פרחים עם אבקנים צהובים על עצים שחורים, מלחיצים, מכוסים בקוצים ענקיים כמו סכינים.
וואו זואי! אחלה חרוזים, לא ידעתי שיש לי את זה
בנוסף היה חומר אדום שנזל מאותם עצים, אני אפילו לא רוצה להתחיל לחשוב או לנחש מה זה החומר הזה ואני מאוד ממליצה לכם לעשות כמוני.
"זמנים קשים דורשים אמצעים נואשים" אני ממלמלת לעצמי בהשלמה ומתחילה במלאכה.
אני צריכה להיות משוררת.
כשאני מסיימת להתנקות מעט, לצבוע את עצמי מחדש בצהוב ולצייר על ידיי ורגליי קעקועים אדומים, אני יוצרת לעצמי חצאית עלים אופנתית במיוחד
YOU ARE READING
אוליבר
Fantasy*גמור* מה היה קורה אם היו אומרים לכם שקיים מימד אחר בנוסף למימד שלנו? ושאתם חלק מנבואה ארוכת שנים שבסופה אתם אלו שתקבעו את גורלם של שני שבטים יריבים לחיים ולמוות? אני לא יודעת מה איתכם, אבל אם מישהוא היה אומר לי משהו כזה הייתי צוחקת לו בפנים ומעיפה...
