עקצוצים בכל הגוף מעירים אותי משנתי העמוקה ואני נאנחת בכאב. השרירים שלי כואבים כאילו ישנתי כל הלילה על הרצפה.
אני מנסה להזכר מה קרה אתמול ללא הצלחה, חוץ מהחלום המטומטם שחלמתי אני לא זוכרת דבר.
חלמתי שאני הולכת למסיבה עם קלואי, מתנשקת עם דילן ונשאבת לתוך אסלה.
חלום מוזר...
אני מנסה לקום מהמיטה הקשה להפליא שלי ומבחינה שתחת ידיי אין בכלל מזרן נוח עם מצעים רכים, אלא אדמה קרירה עם אבנים.
אני קופצת על רגלי בצווחה, ראשי מסתחרר ממהירות התנועה אך אני לא מקדישה לכך זמן מחשבה בניסיון לקלוט את מה שקורה סביבי.
עצים. המון עצים, בכל מקום!
אני מתנשפת במהירות, פאניקה מחלחלת אלי כמו רעל והסחרחורת מתגברת. ידי מוצאת עץ קרוב להשען עליו לפני שאתעלף.
מה זה המקום הזה? איך הגעתי הנה??
החלום.. אני מתחילה להזכר, לא היה באמת חלום, זה קרה באמת! האסלה ניסתה להטביע אותי ואז חטפה אותי! אני יודעת שזה לא הגיוני בשיט, אבל הכל פה לא הגיוני!
כשאחזור, תזכירו לי לתבוע את האסלה הזאת.
אני מסה להסתגל לסיטואציה החדשה של היותי באמצע ג'ונגל חשוך באמצע הלילה. עצים וצמחים ססגוניים מקיפים אותי וטיפות טל עדינות של אמצע הלילה נאספות עליהם, קול צרצרים ויצורי לילה נשמעים מכל עבר ומקפיצים לי את הלב ללא רחמים.
רשרוש עלים נשמע על הענף שמעל היד שלי ואני מסתובבת במהירות לעבר מקור הקול באימה.
על הענף מולי יושב קופיף קטן שממבט ראשון יכול להיחשב חמוד, אך ממבט שני הדעה הזאת עלולה להשתנות.
לוקח לי לפחות שתי שניות להבחין בפרוותו הורודה כהה ושלושת עינייו הצהובות עם אישוני הנחש מביטות בי תחת אור הירח.
"אהההההההההה!!!!!" אני צורחת והקופיף חייזר מחזיר לי בצווחה משלו, שבניגוד לשלי לא באה ממקום של פחד.
חייזרים. חטפו אותי חייזרים!
הקוף מתנפל עלי במלתעות פתוחות מלאות שיניים מחודדות נוטפות ריר וציפורניים שלופות.
הוא מושך בשיערות ראשי ושורט את פניי בציפורניו בזמן שאני מנסה להרחיק מימני כמה שיותר את פיו המבעית.
אולי הוא קופיף קטן, קטן פי שתים מלואי, אבל חזק כמעט פי שתיים מימני. אני בקושי מצליחה להחזיק אותו רחוק מימני וידיי מתעייפות
"הצילו!!!! שמישהו יעזור לי!!!" אני צורחת כאילו מישהו שומע אותי במקום הזה.
ואיפה בדיוק החייזרים שחטפו אותי?
אלא אם כן... אלא אם כן! הם הביאו אותי בכוונה שאשמש מזון לדבר הזה!
אה אה! אין מצב.
ברגע של פרץ אנדרנלין רגעי אני מצליחה להעיף את הקוף מעלי, מספיק זמן בשביל למצוא כלי נשק.
אני מרימה אבן בגודל כף היד שלי בדיוק שהקוף מתנגש בי שוב ואני נופלת לאדמה הקשה. בלי לחשוב יותר מידי אני מתחילה לדפוק את האבן ברקתו כמה פעמים עד שהוא קורס עלי.
נוזל לבן חמים נוטף מהפצע ברקה שלו ומכתימה את שמלתי השחורה. אני מורידה מימני את היצור ומרחרחת את החומר.
YOU ARE READING
אוליבר
Fantasy*גמור* מה היה קורה אם היו אומרים לכם שקיים מימד אחר בנוסף למימד שלנו? ושאתם חלק מנבואה ארוכת שנים שבסופה אתם אלו שתקבעו את גורלם של שני שבטים יריבים לחיים ולמוות? אני לא יודעת מה איתכם, אבל אם מישהוא היה אומר לי משהו כזה הייתי צוחקת לו בפנים ומעיפה...
