"אתה בלתי נסבל!"
מ.. מה?..
אני ממצמץ בכבדות.
"אתה מקשיב לי בכלל?!" שוב נשמע אותו קול. אני מתיישב במהירות במקומי, מחפש אחר מקורו.
האנדרנלין לא נרגע עד שאני בטוח שאף אחד לא מצא אותי והדברים לא מופנים אלי.
אני מציץ מקצה הגג, החגיגות שהיו קודם לכן כבר לא שם ובמקומם נגלים אלי הרחובות הריקים והשקטים...
מלבד בת האדם.
היא צועדת בעצבנות במעגלים, פניה אדומות מכעס, מזיזה את ראשה בחדות ומניפה את ידייה כאילו מנהלת ויכוח עם עצמה.
מה היא עושה?
"דילן! אם לא תפסיק לצחוק אני נשבעת לך-" היא מתפרצת
דילן? נראה שהיא איבדה את שפיותה...
אני רוכן קדימה בסקרנות לראות מה יהיה הדבר הבא שתעשה.
נראה כאילו היא מקשיבה למשהו שלא מוצא חן בעינייה כלל...
"אבל זה מה שאני מנסה להסביר לך! אתה לא חולם! כאילו... אתה כן. אבל מה שקורה כאן זה לא חלום!!" היא צועקת
נראה שממש לא איכפת לה שאנשים ישנים סביבה...
"כן? כן? ככה דילן? אין בעיה... קפוץ לי. אני כבר אטפל בך כשאחזור." היא מאיימת ומתיישבת על ערימת המנחות שלה, מעבירה יד בתסכול בתוך שיערה החום- מסולסל.
פתאום משהו מקפיץ אותה, נראה שהיא עומדת להתפוצץ בכל רגע
"צא לי כבר מהראש!!" היא צורחת ואפילו אני מתכווץ.
נראה שמאוורה בחרה בפסיכו-קוקו למשימה שלה..
אני מחכה רגע, מוודא שהיא נרגעה ומתחיל לרדת מהגג
"אממ.. הנבחרת זואי?" עולה קול מוכר מצידו השני של המבנה ואני מזנק חזרה לגג בשקט. בודק מי הפריע ולמרבה ההלם אני מוצא את עצמי בוהה בפניה היפות, העדינות והמודאגות של מאי.
מה היא עושה פה?
"מה את רוצה?" זואי שואלת בגסות ומאיה מתקדמת אליה בבטחון, מתעלמת מחוסר הנימוס שהפגינה בת האדם.
"אני לא יודעת אם את זוכרת אותי.. אבל אני אחייניתו של אוורי, החוזה שקיבל את פנייך כאן בברכה-"
"כן, כן, אני זוכרת. מה את רוצה?" היא קוטעת את דבריה, אפילו לא טורחת להביט בה!
אני חורק את שיניי בזעם.
מי היא חושבת שהיא?
מאי בולעת רוק וממשיכה בדבריה: "אני זקוקה לעזרתך... יש מישהו שחשוב לי מאוד.. ו.. הוא מקולל. אני צריכה את עזרתך להסיר את הקללה שלו.." היא ממלמלת ואני מתכווץ, מרגיש כאילו פגעו בי ממש מתחת לצלעות.
חום ומועקה ממלאים אותי, מאיימים להמס את איבריי הפנימיים עד כדי חנק.
לא... זה לא מגיע לי...
איך? למה? למרות כל מה שקרה... איך היא עדיין רוצה לעזור לי?
YOU ARE READING
אוליבר
Fantasy*גמור* מה היה קורה אם היו אומרים לכם שקיים מימד אחר בנוסף למימד שלנו? ושאתם חלק מנבואה ארוכת שנים שבסופה אתם אלו שתקבעו את גורלם של שני שבטים יריבים לחיים ולמוות? אני לא יודעת מה איתכם, אבל אם מישהוא היה אומר לי משהו כזה הייתי צוחקת לו בפנים ומעיפה...
